שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמויות מקראיות רבות מופיעות במקור ללא ציון שמן. המדרש או מסורות שונות באים לעתים להשלמת החסר, ומספקים שמות (ואף מידע נוסף) לדמויות חסרות השם. ערך זה מציג שמות מקובלים ומסורתיים לדמויות מקראיות שבמקור שמן אינו מאזוכר.
תוכן עניינים |
[עריכה] אשת נח
- שם: נעמה (בתו של למך מאשתו צלה)
- מקור: מדרש בראשית רבה כג, ד
- שם: אמזרה
- מקור: ספר היובלים
[עריכה] אם אברהם אבינו
- שם: אמתלאי בת כרנבו.
- מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.
[עריכה] אשת לוט ובתו
- שמות: אשתו - עדית, בתו - פלוטית
- מקור: פרקי דרבי אליעזר כ"ה
[עריכה] אשת פוטיפר
- שם: זוליכה
- מקור: "ספר הישר", חיבור יהודי בן המאה ה17
[עריכה] חרטומי פרעה
- שם: יוחנא וממרא
- מקור: האגרת השנייה אל טימותאוס, ג, ח
חרטומי פרעה, אשר מופיעים בספר שמות והופכים את מטותיהם לתנינים, מוזכרים בברית החדשה בשמות יוחנא וממרא.
[עריכה] בת יפתח
- שם: סילה
- מקור: ספר קדמוניות המקרא[1].
[עריכה] אחות שמשון
- שם: נשיין, ולפי גרסה אחרת - נשיק.
- מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.
באותו מקום נאמר כי שמה של אמו היה 'הצללפוני'. שם זה אינו שם חיצוני, כיוון שהוא מוזכר בספר דברי הימים-א ד, ג: "וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ, וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי".
[עריכה] בעלת האוב מעין דור
- שם: צפניה
- מקור: ילקוט שמעוני לספר שמואל רמז קמ
על-פי נוסחאות מסוימות במדרש, שמה של בעלת האוב היה צפניה, והיא הייתה אמו של אבנר בן נר. על פי גרסאות אחרות, היה שם בעלה צפניה, והיא נותרת באלמוניותה.
[עריכה] אם דוד
- שם: נצבת בת עדאל
- מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.
[עריכה] מלכת שבא
- שם: בלקיס
- מקור: מסורת מוסלמית
- שם: מקדה
- מקור: מסורת אתיופית
המסורת האתיופית, שיחסה את מוצא השושלת הסולומונידית למלכת שבא, מכירה אותה בשם מקדה, שפירושו הוא "לא כך".
[עריכה] אשת איוב
- שם: סיטיס
- מקור: ספר דברי איוב
על-פי ספר דברי איוב, המשתייך לספרים החיצוניים, אשתו של איוב נקראה סיטיס. על-פי הספר אשתו מתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, ולאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה.
[עריכה] אם המן האגגי
- שם: אמתלאי בת עורבתי.
- מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.
[עריכה] הערות
- ^ ספר קדמוניות המקרא הוא ספר המיוחס באופן שגוי לפילון האלכסנדרוני. פרופ' יהודה ליבס כותב כי: "ספר זה נכתב בידי יהודי, כנראה בסוף המאה הראשונה לספירת הנוצרים. הספר נכתב עברית וניתרגם ליוונית וממנה ללטינית, המקור והתרגום היווני אבדו ואינם, אבל הלשון העברית בוקעת ועולה גם מן הנוסח הלטיני." [1]
