שפד"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

השפד"ן

מכון טיהור שפכי גוש דן, או בראשי תיבות: השפד"ן הוא מכון לטיהור שפכים הממוקם בראשון לציון שהוקם בשנת 1987.

תפקיד המפעל הוא ניקוז וטיהור השפכים המגיעים אליו באמצעות הביוב. הטיהור מתבצע בבריכות ענק. במהלך הטיהור מועברים המים בחול המשמש כמסנן. המים המטוהרים משמשים לחקלאות או להשבה לנחלים בטבע. תוצר הלוואי העיקרי של תהליך הטיהור בשפד"ן הוא בוצת ביוב - משקעים כבדים, אורגניים ולא-אורגניים, כמו מתכות כבדות ורעלנים. השפד"ן פולט מדי יום כ-150 טון של חומר יבש, שלאחר דילולו הופך לבלילה הנשפכת לים. הזרמת הבוצה אמורה להפסק בשנת 2008.

[עריכה] תהליך הטיהור

מערכת סינון ראשונית המסלקת מהשפכים גבבה, מוצקים, חול ושמנים.

ריאקטור ביולוגי ובוצה.

מיכל שיקוע (מצלל).

תהליך הטיהור בשפד"ן מורכב מארבעה שלבים:

קדם טיפול: בשלב זה מסולקת מהשפכים בעזרת מגובים (מסננות) פסולת קשה ("גבבה") הכוללת קרשים, שקיות פלסטיק, סמרטוטים וכו'. משם עוברים השפכים למתקן שיקוע, בו מסולקים חומרים כבדים אחרים כמו שומנים אחרים, אבנים וחול, אשר שוקעים אל קרקעית המתקן. כל הפסולת שנאספת בשלב זה, לרבות חול, מועברת לאתרי פסולת ברחבי המדינה.
מיכלי אוורור (ריאקטורים) ביולוגיים: בשפד"ן ארבעה מיכלי אוורור בנפח של 55,000 מ"ק כל אחד, המצוידים ב-36 מאווררים כפולים, שתפקידם להחדיר חמצן לתוך השפכים, ולדאוג לזרימה טובה של האוויר בתוך המיכל. החמצן מאיץ את התפתחותם של חיידקים מעכלי פסולת. לפני העברתם לשלב האנוקסי, מושרית תערובת החיידקים והמים כשעה בתוך מיכל אנארובי על מנת לקטול חיידקים לא מועילים ולזרז את פירוק החנקן (דיניטרפיקציה). משם הם מועברים לבריכה הפתוחה שם, בסביבה אירובית, מתחיל התהליך האנוקסי בו החיידקים אוכלים את המזהמים בשפכים ומפרקים את החומרים האורגניים. תהליך זה נמשך כ-12 שעות ובתומו מועברים השפכים יחד עם החיידקים ה"שבעים" למיכלי שיקוע (מצללים).
מיכלי שיקוע (מצללים): בשפד"ן 12 מיכלי שיקוע, בנפח של כ-7,500 מ"ק כל אחד. במיכלי השיקוע מופרדים החיידקים (שהצטברו לבוצה) מהמים באמצעות שיקוע פיזיקלי. במצללים ישנם גשרים מסתובבים שאליהם מחוברות מגרפות, הנעות על רצפות המיכלים וגורפות את הבוצה, ששקעה אל מרכז המיכל. תהליך זה נמשך כחמש שעות. עם סיומו מוחזרת כ-40% מהבוצה אל מיכלי האוורור הביולוגיים כמצע חיידיקים לשם טיהור שפכים נוספים, ואילו יתרת הבוצה מוזרמת לים. ההזרמה לים נעשית באמצעות צינור ימי, אשר נקודת יציאתו נמצאת במרחק של כחמישה קילומטרים מהחוף ובעומק של כארבעים מטרים. לאחר הטיפול במיכלי השיקוע, הופכים השפכים למי קולחים, המועברים למפעל השבה, שם מבוצע תהליך טיהור סופי שבו מוחדרים הקולחים לשדות חול ולאגירת המים באקוויפר.
מתקני החדרה: מי הקולחים מועברים לחברת מקורות, שמחדירה אותם לקרקע חולית. החול, שנחשב לפילטר הטבעי הטוב ביותר, משמש כמסננת אחרונה למים. המים מחלחלים במשך כ-400 יום תוך כדי סינון עדין דרך גרגרי החול הצפופים, ושוקעים לקרקע מוצקה. לאחר החדרתם לקרקע ניתן להשתמש במים כבמי השקיה מעולים הקרובים מאוד באיכותם לאיכות מי שתייה, והם נשאבים ומוזרמים להשקיית חקלאות הנגב.

[עריכה] את מי משרת השפד"ן?

השפד"ן משרת אוכלוסייה של כ-1.5 מליון תושבים בשטח עירוני ותעשייתי של כ-220 קמ"ר, הכולל את הערים: תל אביב-יפו, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, חולון, בת ים, ראשון לציון, רחובות, קרית אונו, ראש העין, נס ציונה, רמת אפעל, יהוד, גבעת שמואל, גני תקווה, כפר אז"ר וכפר קאסם. מדי שנה זורמים לשפד"ן מערים אלו כ-123 מליון מ"ק ביוב, המהווה כשליש מכמות השפכים הנוצרת בישראל. הקולחים המסוננים בשפד"ן מהווים מקור מים חשוב שכן כמעט כולם מנוצלים להשקיה בחקלאות בדרום המדינה ומספקים כ-20% מתצרוכת המים להשקייה בנגב. המפעל מנוהל על ידי "איגוד ערים דן לביוב", והשם שפד"ן משמש לעתים כשם לגוף המנהל ולא רק למפעל.

[עריכה] פרשת הזרמת השפכים לים

ב-28 בינואר 2003 התפוצץ צינור הביוב הראשי של השפד"ן בקטע שעובר ברחוב עזה ביפו. מי השפד"ן הלא-מטוהרים פרצו החוצה בזרם אדיר, דירות הוצפו במי ביוב, ועשרות חנויות ובעלי עסקים ניזוקו. אנשי איגוד הערים לביוב החליטו להזרים את השפכים לים מבלי לקבל את אישור ועדת החריגים. בעקבות אירוע זה הוגשו כתבי אישום נגד בכירי האיגוד.

בעקבות הפרשה הונח בשדרות ירושלים ביפו בסוף 2004 צינור ביוב עילי על מנת לאפשר את שיפוץ המערכת. הצינור הוצב מבלי לאפשר לתושבים להתנגד לכך ואכן עורר התנגדות עזה אולם הוא פורק, כפי שהובטח על ידי איגוד הערים דן לביוב באמצע 2005, לאחר שהשיפוץ הסתיים.