ש. שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ש. שלום (שלום יוסף שפירא), (1904 - 1990), סופר, משורר ומתרגם עברי.

נולד בדרוהוביץ' שבפולין ב1904 ועלה לארץ ישראל בשנת 1922 כאשר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ החליט לעלות עם כל משפחתו. עבד מספר שנים כמורה, אולם עקב מחלת לב החליט להפסיק להורות. יצירתו כוללת בעיקר פרוזה אוטוביוגרפית. ספרו "יומן בגליל" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם בחורה פלסטינית. כתוצאה מהקשר הזה נשלח ללמוד בגרמניה. ספרו "הנר לא כבה" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם רופאה שהתאבדה לאחר שהתברר לה שלא יעזוב את אשתו. בשירתו הלירית ניכרת זיקה למסורת השירה הסימבוליסטית - ה"אני" השירי שלו תוהה על מסתרי העולם שמסביבו ומנסה להגיע לאיחוד מיסטי עימו. בשירתו מורגשת גם השפעת הסמלים והרעיונות של עולם הקבלה והחסידות. כמו-כן כתב שירה לאומית, והרבה לתרגם משירת העולם; בין היתר, תרגם את כל הסונטות של שייקספיר מאנגלית, וזכה על תרגומו זה בפרס טשרניחובסקי לתרגום.

שיריו של ש. שלום תורגמו לכמה לשונות, ובהן: יידיש, אנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, ועוד. וחלקם אף יצאו בקבצים.

בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לשירה.

[עריכה] מספריו

און בן פלא, שירים, חיפה, 1982.
אור הגנוז, שירים חדשים, תל אביב, 1976.
אחרית יונה, סיפור ושירים מן העזבון, ירושלים, 1994.
אילן בכות, שירים, תל אביב, 1976.
בין תכלת ללבן, שירים חדשים, מוסד ביאליק, 1957.
בלב העולם, שירים, תל אביב, 1927.
היינו כחולמים, שירים, תל אביב, 1954.
ספר השירים והסונטות, דבר, תל אביב, 1943.
שירי חי רואי, שירים חדשים, חיפה, 1965.
שירים, ששה ספרי שירה, ש’ שלום, שלום יוסף שפירא, תל אביב, יבנה, 1952.
ש. שלום - ראיון על שירתו, נערך על ידי אברהם הולץ, תל אביב, 1987.
פלא גמע, שירים וסוניטות, תל אביב, דבר, 1934.

[עריכה] לקריאה נוספת

ש. שלום, הדים, תגובות ומאמרים על שירתו, ליקט, ערך וצירף מבוא וביבליוגרפיה שרגא אבנרי, ניומן, ירושלים, 1973.
ש’ שלום, מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה שרגא אבנרי, עם עובד, תל אביב, 1981.
‫ ש. שלום - ראיון על שירתו, נערך על ידי אברהם הולץ, תל אביב, 1987.
ש. שלום - הנחיות ללימוד,יוסף שה-לבן, הוצאת אור עם, 1978.