תחבורה באיי פארו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
את ההיסטוריה של התפתחות התחבורה ואמצעי התחבורה באיי פארו, ניתן לחלק לארבע תקופות היסטוריות נפרדות:
- קודם לראשית המאה ה-20
- עד ראשיתה של המאה ה- 20 אמצעי התחבורה היחידים שהיו באיים היו סירות שהפליגו מאי לאי. באיים עצמם הלכו התושבים ברגל או, כאשר מדובר בבעלי האמצעים ובני המעמדות העליונים, רכבו על סוסים, או נסעו בעגלות רתומות לסוסים.
- ראשית המאה ה-20
- החל מתחילת המאה ה- 20, קווי מעבורת בין האיים היוו אמצעי תחבורה חדש אשר קישר בין האיים. בין שתי מלחמות העולם החלה להתפתח באיים התחבורה הציבורת - בעיקר מוניות ואוטובוסים, ואף היה שימוש מועט במכוניות פרטיות (בעיקר אצל העשירים שבתושבים).
- לאחר מלחמת העולם השנייה
- לאחר מלחמת העולם השנייה החל השימוש במעבורות מודרניות המסוגלות לשאת מכוניות מאי לאי. מעבורות אלה, אפשרו לראשונה למכוניות לנוע מעיר לעיר בין האיים.
- שנות ה-60 וה-70 ואילך - עידן המנהרות והגשרים
- בתקופה זו החלו לבנות מנהרות המקשרות את חלקי האיים השונים. בניית מנהרות אלה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 והגיע לשיאה בשנות ה-70. בשנת 1973 נבנתה מנהרה בין העיר נוראסקאלה שבאי אייסטורוי לבין העיר נסוויק שבאי סטריימוי. בשנת 1976 נבנתה מנהרה נוספת בין איים אלה, וכן גשר המקשר בין שני האיים, שכונה מעתה "היבשת" ("Meginlandið"). בשנת 1975 נבנה גשר בין ויד'וי ובורד'וי וב- 1986 נבנה גשר בין בוראוי וקונוי, גשר זה קישר את הבירה לאיי דרום המדינה.
- בשנת 2002 נבנתה מנהרה בין סטריימוי וואגאר (בו נמצא שדה התעופה של האי). מנהרה המקשרת בין אסטורוי לבורד'וי מתוכננת לשנת 2006, ואם השלמתה 85% מתושבי האי יהיו מקושרים בגשרים או מנהרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] נמלים, מסילות ברזל ודרכים
באיים אין מסילות ברזל. באיים 458 ק"מ של כבישים, מתוכם 450 ק"מ של דרכים סלולות.
בין נמלי האי ניתן למנות את:
[עריכה] צי סוחר
לאיים צי סוחר הכולל שש ספינות המסוגלת לשאת 22,853 טונות מטען (1999). ספינות אלה כוללות שתי מיכליות, מיכלית נפט אחת, וספינת קירור אחת, מעבורת וספינת נוסעים למרחקים קצרים.
[עריכה] שדות תעופה
באיים שדה תעופה אחד - שדה התעופה ואג'אר בו מסלול נחיתה אחד שאורכו 1,523 מטרים.
[עריכה] ראו גם
- מנהרות איי פארו
