שיחת משתמש:E kiv

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 ברוך בואך לוויקיפדיה! 2 ערכים קצרים מידי 3 ויקיזציה 4 כח עילוי 5 עזרה באווירונאוטיקה 6 אלן פרוסט

[עריכה] ברוך בואך לוויקיפדיה!

שלום E kiv, וברוך בואך לוויקיפדיה – האנציקלופדיה העברית החופשית הראשונה.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, שיתופית ופתוחה שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לערוך אותה. להלן מידע שיהיה לך לתועלת:

עריכה: אם ברצונך להוסיף או לשפר ערך שקראת, ניתן ואף כדאי לעשות זאת. יש ללחוץ על לשונית "עריכה" בראש העמוד ולתקן כמיטב הבנתך. לפני שמירת השינוי מומלץ ללחוץ על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהשינוי שעשית תקין. לפרטים נוספים: איך לערוך דף, סיוע לגבי עריכות "נעלמות", איך לעצב דפים.

דפי שיחה: בראש כל דף מופיעה לשונית "שיחה", שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה של הדף. שם ניתן לדון עם אחרים בתוכן הערך. לדף השיחה ניתן להוסיף נושא חדש בלחיצה על לשונית הפלוס (+) הנמצאת בראש הדף. בדפי השיחה יש להקפיד על כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה.

חתימות: בוויקיפדיה אין חותמים בגוף הערכים, אך חותמים בסוף כל הערה שכתבת בדף שיחה. כדי לעשות זאת יש להוסיף ארבעה סימני ~ (זרקא) בסוף הטקסט שכתבת (כך: ~~~~), אלו יהפכו אוטומטית בשמירה לחתימה הכוללת את שמך וקישור לדף המשתמש שלך, בתוספת השעה והתאריך.

דפי משתמש והודעות אישית: לכל משתמש רשום יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש, שאליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש, משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. בדף השיחה של המשתמש אפשר להשאיר לו הודעות. המשתמש יקבל חיווי על ההודעה הממתינה.

לתשומת לבך: אין להכניס לוויקיפדיה חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. הדבר תקף גם לגבי תוכן כתוב וגם לגבי תמונות - אין להעלות תמונות שמצאת סתם כך בגלישה באינטרנט, אלא יש לברר האם ניתן להשתמש בהן בהתאם לחוקי זכויות היוצרים.

מומלץ לעיין במדריך הכתיבה המקוצר שמסביר את כללי הכתיבה הבסיסיים. אם ברצונך בעזרה נוספת, ניתן לקרוא את דפי העזרה. אם ברצונך לשאול שאלה כללית הקשורה לוויקיפדיה (מדיניות, נהלים וכדומה), יש לעשות זאת במזנון. אם יש לך שאלה ספציפית, או שברצונך לקבל עזרה בנושא מסוים, ניתן לפנות לדלפק הייעוץ. אני אישית אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקיפדים.

בהנאה!
בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 15:35, 4 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] ערכים קצרים מידי

שלום ותודה על תרומתך לוויקיפדיה. שמתי לב שאתה מוסיף ערכים קצרים מידי כגון שפת זרימה. אם אתה לא חושב שניתן להרחיב את הערך מעל שתים-שלוש פסקאות, אנא נסה לשלב את הערך בערך מתאים אחר. כמו כן, אני ממליץ לך להוסיף קטגוריות מתאימות לערכים שלך וכן גם להוסיף להם קישורים לויקיפדיות בשפות אחרות. לעזרה נוספת ראה הפסקה הבאה. בברכה, Yonidebest Ω Talk‏ 18:09, 5 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] ויקיזציה

תודה על תרומתך לוויקיפדיה!

אנו יודעים כי זמנך יקר, אך על מנת שתהיה אחידות בוויקיפדיה, אנו מבקשים וממליצים לקרוא את המאמרים העוסקים בכתיבת ערכים חדשים:

עקרונות וקווים מנחים מדריך לכתיבת ערכים סגנון

תחביר עקרונות מיוחדים לשפה העברית שגיאות תרגום נפוצות

בכל שאלה נשמח לעזור לך בדלפק הייעוץ.

בברכה,
Yonidebest Ω Talk‏ 18:09, 5 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] כח עילוי

אי-קיב שלום וברכה. קראתי את הערך המרשים על כח עילוי ואני לא מצליח להבין :
א. האם ברור לנו למה מהירות הזרימה בחלק העליון של הכנף גבוהה מבחלק התחתון
ב. האם אפשר לתת הסבר אינטואיטיבי (הלכתי לאיבוד כשהתחילו המשוואות)
תודה ושבת שלוש שמירה 09:30, 20 ינואר 2006 (UTC)

ההסבר הפשוט הוא שהכנף קמורה כלפי מעלה. זה אומר שחלקיק אוויר שמחליט לנוע מעל הכנף מוכרח לעבור דרך ארוכה יותר מידידו הטוב שהחליט לנוע מלמטה; אבל עקרונות בסיסיים בהידרודינמיקה מכריחים אותם להפגש שוב בקצה הכנף, ומכאן שהתאום העליון נע מהר יותר. (אני מקווה שההסבר הזה מופיע אי-שם בערך). עוזי ו. 09:34, 20 ינואר 2006 (UTC)

אני מצטער אבל ההסבר שכתב המשתמש עוזי ו. אינו נכון. ואף מוקדש לנושא הסבר שלם בערך.

הסיבות להאצת הזרימה מעל הכנף הן הפרשי לחצים, ערבוליות וכו' תלוי באיזה הסבר משתמשים מההסברים שהיו בערך. אני מצטער שיש נוסחאות אבל ככה זה פיסיקה :-)

על הכיפק, אני זורם(!) איתך... רק מחפש הסבר אינטואיטיבי לבן שלי בן העשרה. יש לך משהו ברמת כמה משפטים להסבר עממי ? תבורך בכל מקרה שמירה 15:39, 20 ינואר 2006 (UTC)

הסבר אינטואיטיבי (פחות או יותר).

ישנו מושג שנקרא קו זרימה. קו זרימה הוא קו שמתאר את תנועת החלקיק בזרימה ואם מסתכלים בתמונות שבהם שופכים צבע או עשן בניסויים במנהרת רוח אפשר לראות את זה כקווי עשן או קווי צבע. קוי זרימה לא חותכים זה את זה. לכן קווי זרימה הם כמו "קיר" שהזרימה לא חודרת אותו. כמובן, בתנאי שאנחנו מדברים על זרימה במצב הקבוע שלה וכו'....
כאשר האוויר עובר את החלק הרחב של הפרופיל האווירודינמי בזוויות קטנות, קווי הזרימה הקרובים לכנף נצמדים אליה, כמו שמים נצמדים לגוף כשהם זורמים עליו (זאת תופעה של זרימה צמיגה). מה שנוצר הוא שקוי הזרימה שמעל הכנף מצטופפים לקראת החלק הרחב של הכנף ומתרחבים בחלק שלאחריה.
בסופו של דבר אותה ספיקה (כמות ליחידת זמן) של אוויר מעל הכנף צריכה לעבור את כל הכנף ולכן כשהזרימה מצטופפת יש נפח קטן יותר לזרימה ולכן הזרימה צריכה להאיץ כדי להספיק לעבור בחלק הרחב. (תחשוב על זה שאם הזרימה לא תאיץ בחלק הרחב אז ייווצר "פקק" והחלקיקים שנמצאים אחריהם "ידחפו" אותם - כמובן באינטואיציה בלבד וזה לא מדעי).
בחלק שמתחת לכנף קורה אותו דבר מבחינת הצטופפות קוי הזרימה והאצת הזרימה. עכשיו ההבדל תלוי באיך הפרופיל נראה ומה הזווית שלו ביחס לכיוון הזרימה המקורי. אם הפרופיל יותר קמור או מוטה בזווית כלפי מעלה (בזוויות קטנות) ההאצה מעל הכנף תהיה גדולה יותר מזו שמתחת לכנף. זה מוביל להפרשי לחצים (אם אתה רוצה להדגים את זה לבן שלך פשוט קח דף נייר תחזיק קצה שלו ותנשוף מעליו. תראה איך הפרש הלחצים שיווצר יספיק להרים את הדף כלפי מעלה - כוח עילוי!!!! )
מה קורה אם מגדילים את הזווית של הטית הכנף עוד? בגלל שהאוויר פחות צמיג ממים אז הזרימה תתנתק בסוף מהחלק העליון, נוצרות מערבולות מעל הכנף, המהירות הממוצעת יורדת ובסופו של דבר הלחץ מעל הכנף עולה ולכן ישנה נפילה בכוח העילוי. לתופעה הזו קוראים הזדקרות.
מקווה שזה עוזר

תודה! אם הבנתי אותך נכון אז מה שכתב עוזי ושאתה דחית הוא אולי לא מדוייק אבל לא לגמרי מוטעה, כי גם אתה כותב ש"בסופו של דבר אותה ספיקה (כמות ליחידת זמן) של אוויר מעל הכנף צריכה לעבור את כל הכנף ולכן כשהזרימה מצטופפת יש נפח קטן יותר לזרימה ולכן הזרימה צריכה להאיץ כדי להספיק לעבור בחלק הרחב."
נראה לי שגם במקרה הזה: "אם הסבר זה היה נכון, מטוסים לא היו יכולים לטוס כאשר הם הפוכים על גבם, ואנחנו יודעים בוודאות שהם יכולים. כמו כן, הסבר זה אינו מסביר היווצרות עילוי על כנפיים סימטריות לחלוטין, כפי שיש ברבים ממטוסי האווירובטיקה."
אבל אולי זו הבעיה של אנשים שמחפשים הסברים אינטואיטיביים. לפעמים אין כאלה... שמירה.

לא להשבר כל-כך מהר. אולי כדאי לפרק את הבעיה לשניים: כח העילוי הוא תוצאה של חוק ברנולי, שלפיו הלחץ בנוזלים וגזים יורד ככל שמהירותם גדלה. זה מה שמדגים הניסוי עם דף הניר, או הניסוי המפורסם שבו נושפים מתחת לקלף מכופף, והוא מתיישר. הבעיה השניה היא להסביר מדוע האויר זורם מהר יותר מעל כנפי המטוס מאשר מתחתיו, וכאן נראה לי ש"אם הפרופיל יותר קמור או מוטה בזווית כלפי מעלה (בזוויות קטנות) ההאצה מעל הכנף תהיה גדולה יותר מזו שמתחת לכנף" מסביר בדיוק את מה שכתבתי. עוזי ו. 02:40, 22 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] עזרה באווירונאוטיקה

שמחתי לראות שקיים עוד חובב אווירונאוטיקה והנדסה אווירונאו' בוויקיפדיה, ושמחתי עוד יותר לראות שיש לך ידע מבוסס בנושא. אולי תוכל לעזור לי בסוגיית תרגום קטנה: במהלך עבודת הגמר שלי במדעי החלל על מעבורת חלל נתקלתי במושגים jammer ו-Elevons, ולא מצאתי בשום מקום אזכור בעברית למושגים אלו. האם קיים להם תרגום מתאים בעברית? בברכה, צ'ס • שיחה 16:23, 30 ינואר 2006 (UTC)

בשמחה. ראשית, הייתי שמח אם תאכל לספק את ההקשר של המושגים האלה, כי אולי זה יעזור לתרגום. בכל מקרה, גם אם לא אני חושב שהתרגומים הם אלה:

• jammer=חוסם / משבש. בד"כ הכוונה לשיבוש של גלי רדיו או מכ"מ (קשור גם ללוחמה אלקטרונית).
• Elevons - מלה באנגלית המבטאת שילוב של Elevator (הגה גובה) עם Aileron (מאזנות, המדפים המשמשים לגלגול המטוס). השילוב הזה בא לידי ביטוי במטוס שיש לו כנפי דלתא (או במקרה של העבודה שלך מעבורת) ומשטח ההיגוי הזה שולט גם בגלגול של המטוס וגם בעלרוד שלו (הרמה והורדה של אף המטוס). אני חושב שאין לזה שם עברי. מקווה שזה עוזר

תודה לך! המושגים האלה (ועוד רבים וטובים שגרמו לי לישון מעט בלילה) מופיעים ברפרנס מנואל של המעבורת, ואת רובם כבר תרגמתי למען ויקיפדיה. למשל בתמונה:Space Shuttle config.GIF, שאני מקווה שאין בה טעויות. אגב, אתה לומד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון? פרופ' חיים אברמוביץ' מהפקולטה עזר לי כבר בתרגום מונח אחר לפני מספר חודשים. צ'ס • שיחה 19:16, 30 ינואר 2006 (UTC)

למדתי הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון ויש לי בזה גם תואר שני. אתה מוזמן לעבור על ערכים שונים שכתבתי בויקיפדיה בנושא הזה.--E kiv 19:21, 30 ינואר 2006 (UTC)

קראתי, נהנתי ואני לא יכול לחכות לערכים הבאים. הנושא הזה תמיד היה קרוב לליבי. אגב, אני מקווה שזאת לא שאלה אישית מידית, אבל יש עבודה בענף הזה? בארה"ב יש מיליון חברות שמטפלות בהנדסת חלל ובבניית מטוסים, אבל בארץ אני מכיר רק את תע"א. צ'ס • שיחה 19:34, 30 ינואר 2006 (UTC)

שמח שנהנית. יש עבודה, מעטה אמנם, אבל לא רק בתעשיה אווירית. בתחום עצמו יש גם את אלביט, תעשיה צבאית, רפא"ל, מנועי בית שמש, איירונאוטיקס, ועוד כמה סטארט-אפים בתחום (אבל אני לא מכיר אותם). כמו כן, ההכשרה של מהנדסי האווירונאוטיקה רחבה מספיק בשביל להפוך אותם למהנדסי מערכת טובים וכמובן יש רבים שעושים הסבה לתוכנה או למנהל עסקים. מבחינת התחום, ישראל זה לא ארצות הברית, אבל קשה מאד לישראלי למצוא עבודה בארצות הברית כי נדרש סיווג בטחוני אמריקאי, מה שדורש לא רק אישור עבודה אלא גם אזרחות. --E kiv 19:55, 30 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] אלן פרוסט

שלום איקיב, העברתי את הטקסט באנגלית שהכנסת לצרכי עבודה לארגז החול שלך שם תוכל לעבוד עליו עד שיהיה מוכן. אמנם הכנסת תבנית "בעבודה", אך עליך לזכור שזהו עדיין ערך בויקיפדיה העברית המוצג לקוראים, ואלו שיגיעו אליו צריכים להתקל בערך קצת יותר ברור ובטח שלא באנגלית. בברכת המשך עבודה פוריה, ST 21:07, 6 בפברואר 2007 (IST)

עניתי לך בדף שיחתי (ועוד דבר: נהוג להמשיך שיחה במקום בו החלה). בברכה, ST 11:03, 7 בפברואר 2007 (IST)