אביי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אביי | |
|---|---|
| דור: | דור רביעי לאמוראי בבל |
| רבותיו: | רב יוסף, רבה בר נחמני |
| חבריו: | רבא
|
| בית מדרש: | ישיבת פומבדיתא
|
אַבַּיֵּי(~280-~338) או בשמו האחר נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
אביי היה ראש ישיבת פומבדיתא עד יום מותו. היה צנוע וישר, התפרנס מעבודת האדמה והיה עני רוב ימיו. אביו, כייליל, מת כשאמו עוד הייתה בהיריון, ואמו מתה כשהולידה אותו. הוא אומץ על ידי דודו - רבה בר נחמני.
[עריכה] שמו
לפי סברה אחת המובאת לראשונה ברש"י, נקרא נחמני כיוון שגדל אצל רבה בר נחמני, אך לפי סברה אחרת, שמו המקורי היה דווקא נחמני, וכדי להמנע משם הדומה לשם אביו המאמץ, קיבל את הכנוי אביי לפי ראשי תיבות הפסוק: "אֲשֶׁר-בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" (הושע י"ד, ד') - כך הסביר המהרש"א במסכת קידושין בשם "ספר יוחסין" והאר"י בשער הגלגולים.
לעומתם, יש המסבירים שנקרא אביי משום שהשם דומה למלה "אבא", היינו שרצה לומר ש"שמו כשם אבי". אביי העריך מאוד את אמו החורגת, וכמה פעמים אמר דברים בשמה, בצירוף הביטוי "אמרה לי אם".
[עריכה] ילדותו ורבותיו
רבותיו המובהקים היו רבה בר נחמני דודו אצלו התחנך, וכן רב יוסף, מגדולי האמוראים של הדור הקודם. אביי היה עמהם כל חייהם.
מסופר שכאשר חלה רבי יוסף ושכח את תלמודו, היה אביי מזכיר לו. אביי הוקיר והעריך ביותר את רבותיו, עד שאמרו עליו שכאשר היה רואה את "אוזן חמורו של רבי יוסף שבא - היה עומד מפניו".
אביי דאג במיוחד לשמור על קשר עם חכמי ארץ ישראל וללמוד את תורתם, וכך שולבו בתלמוד הבבלי גם פסקיו של רבי יוחנן. כבר מצעירותו בלטו כשרונותיו וכך נכתב במסכת ברכות דף מ"ח עמוד א':
"אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.
[תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים (מה יצא ממנה) (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו)].
כשגדל אביי, הוא נודע כאדם רודף שלום שעוסק בגמילות חסדים, והיה מקובל ומכובד על הבריות.
[עריכה] חבריו
נודע במחלוקתיו עם רבא. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת הגמרא "אביי ורבא דאמרי תרוויהו…" (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראה יע"ל קג"ם).
למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים, מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו.
לא לחינם בא המושג הוויות אביי ורבא, שמהווה שם נרדף לתלמוד כולו.
[עריכה] מִשְׂרַת ראש הישיבה
מלבד רבא, היה גם רבי זירא השני מחבריו של אביי והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של רב יוסף.
באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט שזה שיביא טענה שאין לסתרה - יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא. אך נצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות.
אביי הנהיג את הישיבה ואת יהדות בבל כולה 14 שנה.
אביי (וגם רבא) היו כהנים מבית עלי הכהן, שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כארבעים שנה. (רבא חי כחמישים שנה).
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה, רבי יוסי, רבי יונה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה ורב יוסף - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא , רב אחא בר יעקב הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד , רב פפי הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא , רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): רב יימר, מר בר רב אשי, רפרם, רב אחא בריה דרבא הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבה תוספאה, רבינא האחרון בסורא; רבה יוסי בפומבדיתא וראשון הסבוראים |
