ריש לקיש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ריש לקיש | |
|---|---|
| דור: | דור שני לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו: | רבי חנינא בר חמא, בר קפרא, רבי ינאי, רבי אושעיא |
| חבריו: | רבי יוחנן
|
| בית מדרש: | ישיבת טבריה
|
ריש לקיש, או רבי שמעון בן לקיש, היה אמורא ארצישראלי בדור השני לאמוראים והיה תלמיד חבר לרבי יוחנן.
[עריכה] תולדות חייו
מקום הולדתו של ריש לקיש כפי הנראה היה בציפורי, השערה זו מקורה בכך שריש לקיש היה בנערותו חבר של רבי יוחנן בר נפחא, שהיה יליד ציפורי. בציפורי החל את לימודו. הוא החל ללמוד שם מפיהם של רבי חנינא בר חמא ובר קפרא. לאחר לימודיו וחינוכו בידיו, החל ריש לקיש ללמוד תורה אצל רבי ינאי בעכברא ואצל רבי אושעיא בקיסרי, אשר אצלם גם למד רבי יוחנן.
ריש לקיש נודע כבעל גוף חסון וחזק. לפי מסכת גיטין, ריש לקיש "מכר את עצמו ללודים". לפי סברה אחת, הכוונה בכך היא למעשה ללודרים- אנשים הנאבקים בקרקסים, זה בזה או בחיות מסוכנות, למטרות בידור. לפי דעה אחרת, הכוונה היא לבני ארץ לוד, שבאסיה הקטנה. בין אם הסברה הראשונה נכונה, ובין אם הסברה השנייה היא הנכונה - ריש לקיש הביסם.
בזמן מאוחר יותר, היה ריש לקיש לראש חבורת שודדים, אך לאחר מכן חזר לדרך התורה, והיה לאחד מגדולי הדור. במסכת בבא מציעא (דף פ"ד, עמ' א') מסופר על חזרתו בתשובה של ריש לקיש:
- "פעם אחת היה רבי יוחנן רוחץ בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ אחריו לתוך הירדן.
- אמר לו רבי יוחנן: "כוחך לתורה"
- אמר לו ריש לקיש: "יופייך לנשים" (שכן רבי יוחנן היה יפה תואר)
- אמר לו רבי יוחנן: "אם תחזור בך, אתן לך לאישה את אחותי, שהיא יפה ממני!"
לאחר שהסכים ריש לקיש לחזור ללימודיו, אכן נתן לו רבי יוחנן את אחותו היפה לאישה, אך הוא גם החל ללמד אותו תורה. ריש לקיש שקד בצורה בלתי רגילה על לימודיו בתורה, הוא לא הפסיק את תלמודו אף ליום אחד, ואף בלילות הוא היה לומד. פלפולו של ריש לקיש היה כה גדול, עד שאמר עליו עולא: "הרואה את ריש לקיש בבית המדרש, כאילו עוקר הרים וטוחנם זה בזה" (מסכת סנהדרין, דף כ"ד). לא עבר זמן רב, וריש לקיש הגיע למעלתו של רבי יוחנן, כמעט. רבי יוחנן התייחס לריש לקיש בכבוד רב, ולא פעם אחת מינהו למשנהו ואף קיבל את דעתו בהלכות.
למרות הידידות שבין רבי יוחנן לריש לקיש, זה הראשון הוא שגרם לבסוף למותו. על פי המסופר בגמרא, דנו השניים בבית המדרש בסוגייה טומאתם של כלי נשק, והיו חלוקים בניהם. לאחר שאמר רבי יוחנן את דעתו, וריש לקיש חלק עליו, אמר לו רבי יוחנן "ליסטים בליסטיותו יודע" משמע אתה הוא המומחה בנושא. בעקבות האמירה, נחלשה דעתו של ריש לקיש והוא התעצב על כך שאפילו לאחר שחזר בתשובה אין מקבלין אותו לגמרי אלא מזכירים לו את עברו,והוא אמר בתרעומת לרבי יוחנן "כשהייתי ראש השודדים קראו לי "רב", וגם כעת קוראים לי "רב". לבסוף, נפל ריש לקיש למשכב ומת. על פי המסופר בגמרא, רבי יוחנן התעצב מאוד על כך שגרם למותו של ריש לקיש. נסיונות רבים של החכמים לעודד את רוחו, אם בלימוד איתו ואם בדיבור לא הועילו, ולבסוף נטרפה דעתו ולאחר שחכמי דורו ביקשו עליו רחמים, כשלא יכלו לראות בסבלו - הוא נפטר.
כאמור, שמו של ריש לקיש היה רבי שמעון בן לקיש, ואכן, כך הוא מכונה בתלמוד הירושלמי. בתלמוד הבבלי נכתב פעמים רבות ריש לקיש, אולי כתוצאה מטעות דפוס. בתחילה רבי שמעון בן לקיש נכתב כ-ר"ש בן לקיש, וככל הנראה בשלב מסוים הפכו המרכאות לאות י', והשם לריש לקיש.
תאוריה נוספת היא שהוא היה בן העיר לקיש (אם כי לא ידוע ממקורות אחרים על עיר בשם זו), אך בשלב מסוים התמנה לראשה.
[עריכה] דרכו של ריש לקיש בלימוד
על כל דבר שאמר ר' יוחנן, ריש לקיש "היה מקשה עשרים וארבע קושיות, ורבי יוחנן היה מתרץ לו עשרים וארבע תירוצים" (בבא מציעא, דף פ"ד). כמו כן, סייע ריש לקיש לתלמידים החלשים והיה נוהג לחזור על לימודו ארבעים פעם לפני ששמע שיעור מרבי יוחנן. על אף היותו ידוע בכוחו בלימוד בפלפול העריך מאוד את לומדי הבקיאות. הוא נעשה משנהו של ר' יוחנן בישיבת טבריה ותפקידו היה לחזור על שיעורו של ר' יוחנן בפני התלמידים (בבא קמא קי"ז ורש"י שם).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ריש לקיש |
- התלמיד ששכח את לימודו מאתר "כמעיין המתגבר"
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה, רבי יוסי, רבי יונה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה ורב יוסף - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא , רב אחא בר יעקב הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד , רב פפי הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא , רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): רב יימר, מר בר רב אשי, רפרם, רב אחא בריה דרבא הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבה תוספאה, רבינא האחרון בסורא; רבה יוסי בפומבדיתא וראשון הסבוראים |
