רבינא האחרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (422-500) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים. התמנה לאחר רבו, רבה תוספאה, להיות ראש ישיבת סורא במתא מחסיא, פרברה של העיר הבבלית סורא. שם פעל להשלמת עבודת רבותיו, רבינא הראשון ורב אשי, בעריכת התלמוד הבבלי וחתימת דברי החכמים של הדורות שלפניו. הוא השלים מלאכה זו זמן קצר לפני מותו.
מותו ציין את סיום תקופת האמוראים, שהם בעלי סמכות הוראה. האמור בתלמוד (בבלי, בבא מציעא פו ע"א): "רב אשי ורבינא סוף הוראה", מיוחס על-ידי רב שרירא גאון באגרתו לרב אשי מן הדור השישי, עורך התלמוד, ורבינא דנן, חותמו.
החכמים שלאחריו, חלקם מתלמידיו, הסבירו את הגמרא ונקראו סבוראים.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעוריו
רבינא האחרון היה ככל הנראה בן אחיו של רבינא הראשון. אביו של רבינא נפטר כשהלה היה תינוק, ולכן אימו הייתה זו שהכירה לו את מנהגי המשפחה. אף אמימר, מורו (חברו של רב אשי), שימר את תורת אביו אצלו. בהתבגרותו, הלך ללמוד בישיבתו של רב אשי במתא מחסיא, שבה התקבצו רוב אמוראי אותו הדור כדי להמשיך את עבודת העריכה של התלמוד, שבה פתחו רבינא הראשון ורב אשי.
[עריכה] דיין וראש ישיבה
רבינא התמנה לדיין בישיבה, והיה עוסק בעיקר בדיני ממונות. אחר פטירתם של מר בר רב אשי ורבה תוספאה, שהיו לפניו ראשי ישיבת סורא, התמנה (בשנת 474) לראש הישיבה במתא מחסיא ושם כיהן בעשרים ושש השנים האחרונות לחייו. הוא פעל לסיום מלאכת עריכת התלמוד הבבלי וחתימתו. במקביל אליו, ברוב התקופה, היה רבה יוסי ראש ישיבת פומבדיתא.
תקופתו הייתה קשה ליהודים שבבל. הם סבלו לרוב מרדיפותיהם של האמגושים, כוהני הדת הפרסית, ומהגיבוי שהללו קיבלו ממלכי שושלת בית ססן הפרסיים, בהם פירוז, שנקרא בפי היהודים "פירוז רשיעא" (=הרשע), אשר בין גזירותיו גזר על חטיפת ילדים מבית הוריהם וחינוכם כגויים.
[עריכה] ימיו האחרונים
לפי איגרת רב שרירא גאון, רבינא נפטר בישיבתו בי"ג בכסלו ד'ר"ס, שנת 499 למניינם. תאריך זה אינו מוסכם, ולפי ראב"ד ב"ספר הקבלה" נפטר באותה שנה שבה נתמנה לראש ישיבה - זמן מה אחר פטירתו של רבה תוספאה. מותו ציין את קץ תקופת האמוראים ותחילת תקופה חדשה, תקופת הסבוראים. החכמים בדורות לאחריו, אשר חלק ניכר מהם היו מתלמידיו, נקראו "רבנן סבוראי", ביארו והסבירו את התלמוד לפשוטי העם ודייקו לגבי הלכות למעשה. התלמוד אשר ערך רבינא הוא, עד ימינו, עמוד התווך של ההלכה היהודית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "רב אשי ורבינא סוף הוראה" מתוך "התלמוד כהווייתו", באתר דעת - זמן חתימת התלמוד וחלקו של רבינא בכך.
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה, רבי יוסי, רבי יונה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה ורב יוסף - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא , רב אחא בר יעקב הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד , רב פפי הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא , רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): רב יימר, מר בר רב אשי, רפרם, רב אחא בריה דרבא הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבה תוספאה, רבינא האחרון בסורא; רבה יוסי בפומבדיתא וראשון הסבוראים |
