אב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחודש בלוח העברי. לערך העוסק בהורה ממין זכר, ראו הורות.
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |
| ז | ח | ט | י | יא | יב | יג |
| יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז |
| כח | כט | ל | ||||
|
לוח לשנת ה'תשס"ז |
||||||
חודש אב הוא החודש האחד עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. חודש אב הוא תמיד חודש מלא - בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת.
שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל. מקורו במילה האכדית אבו (="קנים") בבבלית. פירוש השם הוא אש – חודש זה נקרא כך על שם החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.
חודש אב מכונה גם "מנחם אב" מכיוון שהוא נחשב לחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, וישנה אגדה בתלמוד שאומרת שהמשיח יוולד בחודש אב ושמו יהיה מנחם. במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (תענית ד, ו).
במסורת היהודית, מזלו של החודש הוא אריה - מזל זה נקשר במסורת בעם ישראל עליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – כלומר, למרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה.
[עריכה] מועדים עיקריים
- י"ז בתמוז עד תשעה באב - שלושת השבועות (תקופה המכונה גם "ימי בין המצרים"), ימי אבל שייוסדו לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני, ואחר כך גם לזכר כל הסבל היהודי בגלות.
- ראש חודש אב עד תשעה באב - ימים שמעמיקים אפילו יותר בלימודי קודש ונהוג שלא לאכול בשר בימים הללו
- השבת שלפני תשעה באב - שבת חזון, על שם ההפטרה.
- צום תשעה באב - יום תענית לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני.
- השבת שלאחר תשעה באב - שבת "נחמו", על שם ההפטרה.
- ט"ו באב - בתקופת המקרא והמשנה היה יום חג ומחולות, התחדש בישראל כ"חג האהבה".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ש"ז כהנא, מנחם אב
