חשוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

<< >> חשוון
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	יא	יב	יג
יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז
כח	כט	ל
לוח לשנת ה'תשס"ז כל ימות השנה

חודש מרחשון (גם: חשון) הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ובשנה "שלמה" אורכו 30 יום.

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשון בקיצור, כמפורט בהמשך.

מקורו של השם מרחשון הוא, ככל הנראה, במילה האכדית "וַורְחֻ-שְׁמָן", שפירושה: וַורְחֻ = יֶרַח, חודש; שְׁמָן = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א,ב).

בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

כי חודש זה בעל טעם מר – אין בו שום חג או ארוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" – ישעיה מ, טו).

על פי אותה נתיחה של השם מובא בחסידות שעבודת האדם בחודש זה היא להפוך את מר־חשוון לרם־חשוון. ברוח דומה, נהגו בחסידות להתייחס בחיוב לחודש זה, וכתוב שבו צריך האדם לבחון את עצמו לאחר הימים הנוראים והחגים בחודש שלם ללא כל הפרעה, תוך שהוא מהווה את הכניסה לשגרת חיים שבה מוטל עליו להראות את תוצאות השינוי אותו עבר בחודש שעבר.

אולם, כנראה חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו.

בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, למשל: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..." (מלכים א ו, לח). שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשון - עקרב.