אוגוסטה ויקטוריה (כנסייה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית אוגוסטה ויקטוריה שוכנת בהר הזיתים בירושלים במתחם הכולל אכסניית צליינים, מגדל פעמונים וחצר פנימית גדולה ומטופחת. היא נבנתה בראשית המאה ה-20 על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני, ונקראה על שם אשתו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביקור הקיסר
בשנת 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל, כחלק ממסע אימפריאלי בו ביקש להדק את קשריה של גרמניה עם האימפריה העות'מאנית. שיאו של המסע היה בירושלים, בה ביקר הקיסר במקומות הקדושים, ואף זכה שחלק קטן בחומה ייפרץ לכבודו. במהלך הביקור רכש הקיסר חלקות אדמה שונות בירושלים למען הקהילות הגרמניות שבה, ואף קיבל ממושלה העות'מאני של העיר חלקת אדמה בהר ציון.
אותות הביקור הקצר (כמה ימים בסך הכל) הותירו את רישומן בנוף הירושלמי בדמות שלושה מבנים גרמניים הקיימים עד היום: כנסיית הגואל ברובע הנוצרי (בסמוך לכנסיית הקבר; כנסיית דורמיציון בהר ציון וכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים. את המבנה האחרון הקדיש הקיסר לרעייתו שהתלוותה אליו למסע הארוך. יש הטוענים כי שלוש הכנסיות מחוברות יחד למנגנון צלצול פעמונים אחד, ואילו ניתן היה "להחריש" את שאון העיר לזמן קצר, ניתן היה לשמוע את פעמוניהן של השלוש מצלצלים יחד במועד אחד.
[עריכה] הקמת המבנה
למעלה מעשר שנים עמלו בנאי ירושלים עד שמתחם אוגוסטה ויקטוריה עמד על תלו בשנת 1910. המבנה הועבר לידיהם של הגרמנים הקתולים בעיר, בבחינת מחווה מצדו של הקיסר, שנמנה על הזרם הפרוטסטנטי-לותרני.בימי מלחמת העולם הראשונה שכנה בבניין מפקדת כוחות הצבא הגרמני, שסייעו לתורכים בהגנה על ארץ ישראל מפני הצבא הבריטי.
[עריכה] תקופת המנדט הבריטי
לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בשנת 1917 שימש המבנה כמפקדה הראשית של צבאם בארץ ישראל. בבנין נערכה בשנת 1921 (תרפ"א) [27 לחודש מרס] פגישה גורלית בנוגע לעתידה של ארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי. בפגישה נועדו וינסטון צ'רצ'יל, הרברט סמואל, לורנס איש ערב והאמיר עבדאללה, ובה הוצע לאמיר עבדאללה לעמוד בראש מדינה שתקום בעבר הירדן. בכך הוחלט למעשה על הוצאת עבר הירדן המזרחי מתחומי 'הבית הלאומי' שהוצע ליהודים בהצהרת בלפור ועל הקמתה של מדינת ירדן העתידית.
בין השנים 1920 - 1927 שימש המבנה כמקום מושבו של הנציב העליון, עד לרעידת האדמה שפקדה את ארץ ישראל בשנת 1927. ברעידת האדמה נפגע הבניין קשות, והנציב העליון עבר להתגורר באופן זמני בבית מחניים ברחוב הנביאים, ששימש עד אז את נשיא הקק"ל, מנחם אוסישקין. מוסדות השלטון שפעלו בבניין על מחלקותיהם השונות עברו לאכסניית סנט פול, מול שער שכם. בינתיים החלה בניית ארמון הנציב בדרום העיר, לשם עברו בסופו של דבר כל דייריו האחרונים של מתחם אוגוסטה ויקטוריה.
[עריכה] ימי השלטון הירדני
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים הלאימו הירדנים את מתחם אוגוסטה ויקטוריה והוא שימש כבית חולים צבאי לחיילי הלגיון הירדני. ייעוד זה לא שונה גם לאחר איחוד העיר, והוא משמש עד ימינו כבית חולים ערבי השייך לאונר"א (סוכנות הסעד והסיוע לפליטים של האו"ם).
[עריכה] ארכיטקטורה
הבניין נבנה בסגנון גרמני קלאסי "מוצק" ומלכותי, וכולל קשתות, קמרונות וגגות רעפים אפורות. צריח הכנסייה מתנשא גבוה ונראה כמעט מכל נקודת תצפית בעיר. הבנייה נעשתה באבן ירושלמית בסיתות גס, והיא כוללת פינות מעוגלות הרומזות לביצורים עתיקים. החצר הפנימית אופיינית למתחמים דומים בגרמניה.
ניתן לבקר במתחם אוגוסטה ויקטוריה במשך שעות היום חוץ מימי ראשון. ניתן להיכנס לכנסייה ואף לעלות לראש מגדל הפעמונים הצמוד לבית החולים ולצפות אל הנוף המרהיב של ירושלים ממערב, ושל מדבר יהודה ממזרח. בבית קטן המצוי בקצה חורשת ברושים אשר נמצאת ממזרח לבניין בית החולים שוכן המכון הגרמני למחקר ארכיאולוגי של ארץ ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סקירה מורחבת של בית החולים אוגוסטה ויקטוריה, באתר האגודה למען ירושלים
