לורנס איש ערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בקצין הבריטי תומס אדוארד לורנס. לערך העוסק בסרט המבוסס על חייו, ראו לורנס איש ערב (סרט).

תומס אדוארד לורנס

ליוטננט-קולונל תומס אדוארד לורנס, הידוע גם בכינוי לורנס איש ערב (16 באוגוסט 1888 – 19 במאי 1935) – ארכיאולוג, הרפתקן, סופר ואיש צבא בריטי, נודע בעיקר בתפקיד שמילא כקצין קישור במרד הערבי נגד האימפריה העותמאנית בשנים 1916-1918, ונחשב גיבור לאומי בבריטניה ובארצות ערב. לורנס איש ערב הוא גם שמו של סרט קולנוע קלאסי עתיר אוסקרים, המבוסס על דמותו וסיפור חייו של לורנס.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו

לורנס נולד בצפון ויילס כבנם הלא חוקי של תומס צ'פמן, אציל אירי-אנגלי, ושרה ג'אנר, פילגשו. הם חיו יחד כזוג ואימצו לעצמם את שם המשפחה לורנס. לורנס גדל באוקספורד וסיים בהצטיינות לימודי היסטוריה באוניברסיטת אוקספורד. ב-1910 יצא למזרח התיכון כארכאולוג, שם הסתובב שנים מספר ולמד את מנהגי ערב, שפתה ותרבותה.

[עריכה] מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי

לורנס במדבריות ערב

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גוייס לצבא הבריטי והוצב כקצין מודיעין בקהיר. עקב שליטתו בערבית ובתרבות ערב נשלח ב-1916 לחיג'אז למשימת איסוף מודיעין. במהרה, התחבב על מנהיגי המרד הערבי נגד העותמאנים והפך להיות קצין הקישור בינם לבין הבריטים, ששאפו לעודד ולארגן את המרד, והוא שרת לצדו של האמיר פייסל (לימים מלך עיראק) כידידו הקרוב ויועצו הצבאי. לזכותו נזקפת הטקטיקה של ריתוק הכוחות הטורקים לעיר אל-מדינה ולמסילת הרכבת החיג'אזית, דבר שעזר לבריטים לכבוש את ארץ ישראל.

ב-1917 הוביל לורנס את הערבים במבצע מזהיר לכיבוש עקבה. בעקבות מבצע זה היה לורנס לחוליה המקשרת בין הגנרל אלנבי, שמונה כמפקד העליון של הכוחות הבריטיים במצרים, לבין צבאו של פייסל. לבריטים נסללה הדרך להמשיך את מסע הכיבוש צפונה לכיוון דמשק, עם עזרה ערבית ותוך התמוטטות מערך ההגנה הטורקי.

[עריכה] אחרי המלחמה

אחרי כיבוש דמשק חזר לורנס ללונדון וניסה לקדם שם את רעיון העצמאות הערבית, בהצלחה מוגבלת ביותר. השטחים שנכבשו חולקו בין הבריטים לצרפתים תחת הסכם סייקס-פיקו. בין 1919-1922 עבד לורנס בתפקידים דיפלומטיים, תוך שהוא מחלחל לתודעת הציבור הבריטי כגיבור לאומי. הוא שימש כיועצו של שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל וסייע לו בהשלטת מידה מסוימת של שלטון עצמי בעיראק ועבר הירדן, שמאוחר יותר קיבלו עצמאות.

בשנת 1922 חזר לורנס לשרות צבאי פעיל, כשהוא מנסה לברוח מהפרסום ולהשתמש בשמות בדויים. לא לחלוטין ברורה הסיבה ששאף לאנונימיות. הוא הצטרף לחיל האוויר תחת השם "רוס", ועזב לאחר חודשים מספר כשהתבררה זהותו האמיתית. אז הצטרך לחיל השריון תחת השם "תומס אדוארד שו", ובשנת 1924 חזר והתגייס לחיל האוויר באותו שם בדוי. הוא החליף תפקידים, מיקומים ושמות על פני השנים הבאות, ולבסוף שוחרר בשנת 1935.

מספר חודשים לאחר מכן נהרג בתאונת אופנוע טראגית, בגיל 46.

[עריכה] לורנס כסופר

בשנות האנונימיות שלאחר המלחמה, כתב ופרסם לורנס שני ספרים רחבי יריעה המבוססים על חייו וניסיונו. הראשון, "שבעת עמודי החוכמה" (Seven Pillars of Wisdom), עסק בשרותו במדבריות ערב. הספר יצא בתרגום עברי בשנת תרצ"א בשם "המרד במדבר", בהוצאת "מצפה" ובתרגומו של יעקב קופיליביץ. ספרו השני, "המטבעה" (The Mint) עסק בשרותו בחיל האוויר.

לורנס גם תירגם ספרים לאנגלית, ביניהם האודיסיאה של הומרוס. בנוסף, השאיר אחריו אלפי מכתבים. הוא נודע כמתכתב נלהב, שרכש חברים רבים ועקב סגנון חייו שכלל נדודים והעדרויות ממושכות ניהל את מרבית קשריו החברתיים בהתכתבות. חלק גדול מאסופות מכתביו יצאו לאור.

[עריכה] חייו האישיים

ספקולציות רבות עסקו בנטיותיו המיניות של לורנס. הוא לא נישא, ולא ידוע על קשרים רומנטיים משמעותיים שניהל עם בנות המין השני. רבים טוענים שהיה הומוסקסואל, ומוצאים לכך מובאות בחלק מכתביו. אחרים טוענים שהיה א-מיני. בזכרונותיו הוא מזכיר מקרה של אונס אכזרי שעבר על ידי תורכים בזמן המלחמה - קצין תורכי חשב אותו לצ'רקסי וניסה לשדל אותו לשכב עמו, ומשסירב הורה לשני חיילים להכות ולאנוס את לורנס, מה שעשוי לתת הסבר חלקי להימנעותו מקשרים אינטימיים ולמצבו הרגשי בשנים שלאחר המלחמה.