איטלו זבבו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אִיטַלוֹ זְבֶבוֹ הוא שם העט של אהרון אֶטּורֶה שְׁמִיץ), (1861 - 1928), סופר איטלקי ממוצא יהודי. סופר מודרניסט ומקורי, היה מורהו של ג'יימס ג'ויס לעברית. הערה לשונית: בעברית נהוג לכתוב את שם משפחתו "סבבו", אך כתיב זה אינו משקף את ההגייה הנכונה של שמו.
אטורה (אהרון) שמיץ נולד בטריאסטה לאיש עסקים יהודי. הוא עצמו נכנס לעסקים מגיל צעיר, אבל אהבת הספרות לא הניחה לו כל חייו. הפגישה עם ג'יימס ג'ויס בעת מלחמת העולם הראשונה השפיעה מאוד על כתיבתו. ג'ויס עודד אותו, ויש אומרים שהכניס קווים מדמותו של זבבו-שמיץ לליאופולד בלום, אחד מגיבורי ספרו הענק "יוליסס" [1].
את הרומן הראשון שלו, "חיים" ("Una vita"), פרסם בשנת 1890. בשנת 1898 יצא לאור הרומן "גבר מזדקן", או "זקנה" ("Senilità"), שהביקורת התעלמה ממנו. לאחר שנים רבות זכה "זקנה" להצלחה: הוא תורגם מאיטלקית ללשונות רבות ואף הוסרט בהצלחה רבה, בכיכובה של קלאודיה קרדינלה.
זבבו נישא לבת דודתו, לידיה ונציאני, שהייתה קתולית, והתנצר בעקבות נישואיו. בשנת 1899 הצטרף למפעל של חותנו, ובו עבד עד סוף ימיו.
בשנת 1923, לאחר 25 שנות שתיקה ספרותית, יצא לאור "תודעתו של זנו" ("La coscienza di Zeno"), רומן הנחשב לאבן דרך בספרות האיטלקית המודרנית.
[עריכה] ספרי זבבו בעברית
זבבו פרסם באיטלקית כעשרים כרכים של סיפורת, מחזאות ופרוזה נסיונית. לעברית תורגם רק חלק קטן, אבל חשוב, מיצירתו. ספרי זבבו בעברית פורסמו תחת השם "איטלו סבבו".
- גבר מזדקן, תורגם מאנגלית בידי שושנה חן זהבי, עם עובד, 1969. תורגם מאיטלקית בידי אריאל רטהאוז ופורסם בשם "זקנה", כרמל, 2006.
- תודעתו של זנו, תרגמו מאיטלקית והוסיפו אחרית דבר והערות גאיו שילוני ואריאל רטהאוז, כרמל, ירושלים, 1988.
