אליפות וימבלדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

טורניר וימבלדון על מגרש דשא

הלוגו של טורניר וימבלדון

אליפות וימבלדון (Wimbledon Championships) היא טורניר הטניס הוותיק מכולם ובין החשובים והיוקרתיים בהם. הטורניר נערך בוימבלדון, פרבר בדרום לונדון, בירת בריטניה מדי שנה בין החודשים יוני/יולי והוא טורניר הגראנד סלאם השלישי המשוחק בכל שנה, לפניו אליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות צרפת הפתוחה ואחריו אליפות ארצות הברית הפתוחה. וימבלדון הוא טורניר הגראנד סלאם היחיד המשוחק כיום על מגרש דשא והוא מתאפיין לעתים בהפסקות רבות במשחקים הנגרמות בשל הגשמים באנגליה. בטורניר מתקיימות חמש תחרויות מרכזיות: גברים יחידים, נשים יחידות, זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים (גבר ואישה בכל זוג). בנוסף נערכים במקום גם תחרויות לנוער וותיקים ונכים.

[עריכה] היסטוריה

הטורניר נערך לראשונה תחת חסות 'המועדון הכל-אנגלי לטניס דשא וקריקט' בשנת 1877 במקום שונה מהמקום בו הוא מתקיים כיום והתחרות היחידה הייתה גברים יחידים. בשנת 1884 נוספו גם משחקי נשים יחידות וזוגות גברים. משחקי זוגות נשים וזוגות מעורבים התווספו רק בשנת 1913. התחרות עברה למיקום הנוכחי שלה בשנת 1922 ומאז היא נערכת שם. הבריטים גאים מאוד בטורניר אך הוא גם גורם להם מבוכה גדולה שכן אף טניסאי בריטי לא זכה בטורניר מאז 1936 ואף טניסאית משנת 1977.

הישראלי היחיד שזכה באליפות וימבלדון הוא אנדי רם, שזכה ב-2006 במשותף עם הטניסאית הרוסיה ורה זבורנבה בתחרות הזוגות המעורבים, לאחר ניצחון בגמר על בוב בריאן וונוס ויליאמס האמריקאים.

[עריכה] המגרשים

המגרש הראשי בטורניר מכונה 'המגרש המרכזי (Centre Court)'. בו משוחקים המשחקים המרכזיים של התחרות ובראשם הגמרים מאז המעבר למיקום הנוכחי ב1922. בשל מזג האוויר ההפכפך השורר בבריטניה הוחלט באחרונה להתקין באצטדיון גג נפתח הצפוי להיות מוכן בשנת 2009. המגרש המרכזי מכיל כ-14,000 מקומות, וכמעט כל הכרטיסים נמכרים חודשים רבים לפני הטורניר. בצד הדרומי של המגרש נמצא התא המלכותי, בו יושבים בני משפחת המלוכה ואח"מים נוספים. באליפות וימבלדון, בדומה לאליפות צרפת הפתוחה ובניגוד לאליפות ארצות הברית הפתוחה ואליפות אוסטרליה הפתוחה, משוחקים המשחקים רק בשעות האור ולא מתקיימים משחקי לילה לאור תאורת זרקורים. בשנת 2009, עם בנייתו של הגג החדש על המגרש המרכזי, תותקן בנוסף תאורה מלאכותית בכל המגרשים על מנת לאפשר למשחקים להתארך אל תוך הלילה.

המגרש השני בחשיבותו ובגודלו (מכיל כ-11,000 מקומות) נקרא מגרש מספר 1. המגרש הנוכחי נבנה ב-1997 והחליף את המגרש הישן, לצערם של חובבי טניס וטניסאים רבים שאהבו את האווירה המיוחדת ששררה בו.

מגרש מספר 2 (השלישי בחשיבותו) המכיל 3000 מקומות זכה לכינוי 'בית קברות למדורגים' מכיוון שהתרחשו בו הפתעות רבות בהם מדורגים גבוהים הפסידו לשחקנים חלשים יותר.

חובבי טניס שלא התמזל מזלם (או שלא הספיק כספם) לקנות כרטיסים למגרשים הראשיים נוהגים להתרכז על גבעת הדשא מצפון למגרש המרכזי, שם מוצב מסך ענק עליו משודרים המשחקים במגרשים הראשיים. הגבעה הזו זכתה לכינוי "גבעת הנמן" על שמו של הטניסאי הבריטי הבולט בעשור האחרון, טים הנמן.

[עריכה] המסורת של וימבלדון

לווימבלדון ישנן מסורות רבות המבדילות אותו משאר טורנירי הגראנד סלאם. צבעי הטורניר הם סגול וירוק. הטורניר מתחיל 6 שבועות לפני יום שני הראשון בחודש אוגוסט ונמשך שבועיים, כאשר יום א' האמצעי הוא יום מנוחה לשחקנים ולמארגנים. 3 פעמים (לאחרונה ב-2004) נאלצו מארגני הטורניר לבטל את יום המנוחה ולשחק גם בו בשל גשמים רבים שגרמו לעיכוב המשחקים. בשבוע הראשון לטורניר משוחקים השלבים המוקדמים (3 סיבובים בתחרויות היחידים) ובשבוע השני השלבים משמינית הגמר עד הגמר.

כל השחקנים בוימבלדון מחויבים ללבוש ביגוד שהצבע העיקרי בו הוא לבן.

בוימבלדון הגברים מכונים "ג'נטלמן" והנשים "ליידיז", ולנשים מצמידים את הכינוי "מיס" או "מיסיז".

בעבר השחקנים והשחקניות היו חייבים לקוד קידה בהכנסם ובצאתם מהמגרש המרכזי. המסורת הזו בוטלה ב-2003 ונשמרת רק למקרים נדירים כאשר המלכה או הנסיך מויילס נוכחים במגרש.

הגברים הזוכים בתחרות מקבלים גביע כסף גדול והנשים מקבלות צלחת כסף רחבה, בנוסף מקבלים המנצחים גם פרסים כספיים נדיבים (*נכון ל2005):