אלפונס מוכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפונסו מריה מוכה Alfonso Maria Mucha או אלפונס מריה מוכה (24 ביולי 1860 - 14 ביולי 1939) הוא צייר ומעצב צ'כי הידוע כאחד האמנים הבולטים בסגנון האר נובו.
[עריכה] חייו ואומנותו
מוכה נולד בעיירה איבנצ'יצה במורביה, למשפחה בת שישה ילדים. מילדותו התבלט בכשרון הציור שלו, וסופר כי אמו קשרה עפרון לצוארו כדי שיצייר בעודו זוחל. הוא למד בבית הספר התיכון בברנו אך על אף כישרון הציור שלו לא התקבל לאקדמיה לציור בפראג וקיבל עבודה כפקיד בבית המשפט. בשנת 1879 עבר לוינה ושם צייר כרזות להצגות תיאטרון. ב-1881 נשרף בית העסק בו עבד כצייר כרזות, והוא שב למורביה, ועבד כצייר חופשי של כרזות ופורטרטים. כשרונו אותר על ידי הרוזן קרל קוהן מניקולסבורג, ששכר אותו לעצב את טירתו ופרס עליו את חסותו, ואף הצליח לשלב אותו בלימודים באקדמיה לאומנויות היפות במינכן.
ב-1887 עבר מוכה לפריז, והמשיך את לימודיו באקדמיות לאומנות, בעודו עובד כמעצב גרפי של מודעות ושערים למגזינים מצויירים. ב-1894 עיצב כרזה ליתוגרפית של השחקנית המובילה שרה ברנהרדט ל"תיאטרון הרנסאנס". כרזה זו הביאה לו פרסום רב, והזמנות עבודה רבות נוספות.
מוכה היה צייר פורה והוציא תחת ידו זרם של ציורים, כרזות, מודעות, איורים לספרים ולמגזינים, וכן עיצובים לתכשיטים, שטיחים, ניירות טפט, ותפאורות לתיאטרון, כולם בסגנון שנודע כאר נובו. עבודותיו של מוכה הציגו לעתים קרובות נשים נאות וצעירות בתנועות זורמות, כשהן עטופות בגלימות ובצעיפים, לרוב מוקפות בפרחים, שלעתים יצרו צורת הילה מסביב לראשן, באופן שהזכיר איקונוגרפיה דתית. סגנונו הפך מודל לחיקוי. מוכה עצמו השתדל להרחיק את עצמו מכל סגנון, והתעקש כי עבודותיו נובעות לא מנאמנות לסגנון אמנותי, כי אם מזרימה פנימית. הוא הכריז כי האמנות היא אך דרך להתקשרות רוחנית ולא עוד. מכאן התסכול שחש סביב הפרסום והתהילה להם זכו האלמנטים המסחריים של עבודתו.
מוכה שהה בארצות הברית בין 1904 ל-1910, ולאחר מכן שב לצ'כיה והתיישב בפראג, היכן שעיצב את התיאטרון לאמנויות היפות, ובניינים נוספים בעיר.
כאשר קיבלה צ'כוסלובקיה את עצמאותה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עיצב מוכה את בולי הדואר ושטרי הכסף של המדינה החדשה.
מוכה בילה שנים רבות בעבודה על יצירה שאותה ראה כחשובה ביותר "האפוס הסלאבי" (Slovanská epopej), סידרת ציורי ענק המתארת את ההיסטוריה של העמים הסלאבים, שהוענקה לעיר פראג ב-1928.
עליית הפאשיזם בשנות ה-30 הביאה להכרזת עבודותיו של מוכה, כמו גם הלאומנות הסלאבית שלו, כ"ריאקציונריות". כאשר כבשו הנאצים את צ'כוסלובקיה בשנת 1939 נאסר מוכה על ידי הגסטאפו. במהלך המעצר חלה בדלקת ריאות. לאחר שיחרורו לא החלים, ומת כתוצאה מזיהום בריאותיו.
בעת מותו נחשב סגנון האר נובו של מוכה כמיושן. בנו, ייז'י מוכה, הקדיש את חייו לכתיבה על אביו ולהחזרתו לתודעת הציבור. העניין בסגנונו של מוכה פרח בשנות ה-60, ומאז נשאר מוכה בתודעתם של ציירים ומעצבים. "מוזיאון מוכה" בפראג מציג תערוכות קבע העוסקות באמן וביצירתו.
