אנה פרויד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה פרויד (3 בדצמבר 1895 - 9 באוקטובר 1982) בתם של זיגמונד פרויד ומרתה ברנאיס, פסיכולוגית בריטית ממוצא אוסטרי יהודי, ומחלוצות ענף הפסיכואנליזה של הילדים.
אנה נולדה בוינה שבאוסטריה והתחנכה שם. ב-1914 נסעה לאנגליה לראשונה ובאותה שנה חזרה כדי ללמד בקולג' בו למדה.
ב-1918 נכנסה ללימודים בענף הפסיכואנליזה יחד עם אביה. ב-1922 פרסמה את מאמרה הראשון בתחום וב-1923 החלה לעבוד כמתמחה בתחום.
לאחר שאובחן אצל אביה סרטן ב-1923, לקחה עליה את הטיפול במחלתו. יחד עם הידרדרות מצבו, לקחה עליה גם לעזור לו למלא את תפקידיו המקצועיים, פעולות שכללו התמנותה למזכירה הכללית של הארגון הבינלאומי לפסיכואנליזה, ומנהלת בית הספר הווינאי לפסיכואנליזה.
לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ב-1938 ברחה אנה פרויד, יחד עם כל משפחתה - לאנגליה.
לאחר מות אביה ב-1939 החלה אנה פרויד להתמקד בפסיכולוגיה של הילד. ההבדלים התאורטיים שלה בנושא עם מלאני קליין יצרו מחלוקת מדעית גדולה בתוך החברה הפסיכואנליטית באנגליה.
פרויד יסדה מספר בתי יתומים וחקרה את השפעות המלחמה על מצבם הנפשי של ילדים.
לאחר מותה הפך ביתה בהמפסטד, שהיה גם מקום מגוריו האחרונים של אביה, למוזיאון.
אחד ממוצגיו הוא חדרה של אנה פרויד.