ארווין רומל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גנרל פלדמרשל ארווין אויגן יוהאנס רומל (גרמנית: Erwin Rommel, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) , 15 בנובמבר 1891 - 14 באוקטובר 1944), אחד הגנרלים הבכירים והמוערכים ביותר בוורמאכט, צבאה של גרמניה הנאצית.
בתחילת מלחמת העולם השנייה פיקד על דיביזיה משוריינת בחזית מערב אירופה, ולאחר מכן פיקד על הכוחות הגרמנים והאיטלקים שפלשו לצפון אפריקה (קורפוס אפריקה), אז זכה לכינוי "שועל המדבר" (Wüstenfuchs). לאחר התבוסה באפריקה פיקד על "החומה האטלנטית" בחוף צרפת, ולקראת סוף המלחמה היה מעורב בנסיון ההתנקשות בהיטלר על ידי קצינים גרמנים, וכשנתפס אולץ לשים קץ לחייו.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעורים ומלחמת העולם הראשונה
רומל נולד בהיידנהיים, בערך 50 ק"מ מאולם במדינת וירטמברג של גרמניה. הוא היה בנו של מורה תיכון פרוטסטנטי, ותיכנן להיות מהנדס, אבל במקום זאת, הצטרף לרג'ימנט חי"ר מספר 124 שגויס מבני המקום, בתור צוער בשנת 1910. שנתיים לאחר מכן הוסמך כסגן משנה. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת רומל בצרפת ולאחר מכן בחזית האיטלקית והרומנית. בזמן המלחמה נפצע שלוש פעמים וקיבל את עיטור צלב הברזל מדרגה ראשונה ושנייה. הוא גם קיבל את עיטור הפור לה מריט - העיטור הצבאי הגבוה ביותר בגרמניה הקיסרית. את העיטור קיבל לאחר שנלחם בחזית האיטלקית, במיוחד בקרב לנגורן.
בשנת 1911, בזמן היותו צוער, פגש את אשתו לעתיד, לוסי, איתה התחתן בשנת 1916. ב-1928 נולד להם בן, מנפרד.
[עריכה] בין מלחמות עולם
אחרי המלחמה היה מפקד פלוגה ברגימנט שבו שירת בזמן המלחמה, ושימש כמדריך בבית ספר לחי"ר בדרזדן (1929-1933), ובמשרה דומה באקדמיה הצבאית של פוטסדם. (1935-1938). ספרו המפורסם "חיל רגלים תוקף!", שהתפרסם ב-1937, הפך לספר הדרכה חשוב, ואף תורגם לעברית. ב-1938 רומל, שהועלה לדרגת אוברסט (קולונל), קיבל את תפקיד המפקד של האקדמיה הצבאית בווינר-נוישטאט. כעבור פרק זמן קצר קיבל את הפיקוד על גדוד שומרי ראשו של היטלר. הוא קודם שוב לגנרל-מיור זמן קצר לפני הפלישה לפולין.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
[עריכה] צרפת, 1940 - 1941
בשנת 1940 קיבל את הפיקוד על דיביזיית הפנצר מספר 7 (שזכתה לכינוי "דיביזיית הרפאים", מפני שהרבתה לערוך התקפות פתע) לקראת הפלישה לצרפת. הוא הראה כושר שיפוט מעולה בהבנת שדה הקרב. כהוקרה על תפקודו, קיבל את הפיקוד על דיביזיית החי"ר הקל מס' 5 , ולאחר מכן צורפה לפיקודו גם דיביזיית הפנצר מס' 15. הכוח החדש נועד להישלח ללוב לעזרת האיטלקים. הכוחות אכן נשלחו בשנת 1941 ונודעו בשם "קורפוס אפריקה". באפריקה רומל זכה לתהילה בתור מפקד הקורפוס החדש, ולכינוי "שועל המדבר".
[עריכה] רומל באפריקה, 1943 - 1941
את רובה של שנת 1941 בילה רומל בבניית הקורפוס החדש, ובארגון היחידות האיטלקיות שסבלו אבדות כבדות מידי הבריטים במשך השנתיים הראשונות למלחמה. לאחר ארגון הכוח, הוא פתח במתקפה נגד הכוחות הבריטיים בלוב, אך ההתקפה נבלמה ליד הגבול המצרי והאנגלים עדיין הצליחו לשמור על טוברוק, הנמל החשוב בחוף הלובי, מאחורי הקווים הגרמניים. המפקד הבריטי גנרל ארצ'יבלד ויוול הוחלף בגנרל אוקינלק, מפקד החזית ההודית. אוקינלק פתח במתקפת נגד על מנת לשחרר את טוברוק מהמצור, מטרה שכמעט הושגה.
למרות ההצלחות הבריטיות הראשוניות במתקפת הנגד, רומל פתח במתקפת נגד משלו, בלי להמתין להתאוששות חייליו והגעת תגבורות נוספות. בלוחמת בליצקריג טיפוסית, הכוחות הבריטים הובסו כליל ונאלצו לסגת למצרים. המתקפה הגרמנית נעצרה ליד קוי קרב אל עלמיין, כ-100 ק"מ מערבית לאלכסנדריה. בקרב הראשון באל עלמיין רומל הפסיד בעיקר בגלל שחיקת הציוד, שלא התאים ללוחמת מדבר. הבריטים עם הגב לקיר היו קרובים למצבורי האספקה ונהנו מיתרון מוחלט בכוח אדם ואש. רומל ניסה להבקיע דרך הקווים הבריטים בפעם נוספת בקרב עלם חליפה. גם ניסיון זה לא צלח ונבלם על ידי המפקד הבריטי החדש, לוטננט גנרל ברנרד מונטגומרי. הכוחות הבריטים במלטה הצליחו ליירט את רוב ספינות האספקה שהיו אמורות להגיע אליו, ורומל לא הצליח להחזיק בעמדותיו לאורך זמן. למרות החסרונות הרבים שניצב מולם, הוא הצליח להחזיק בקו במשך מספר חודשים, והיה צורך בקרב הכרעה קשה ועקוב מדם, קרב אל עלמיין השני, על מנת להביסו. לאחר התבוסה השנייה באל עלמיין, רומל המשיך בנסיגתו אל טוניס, למרות הפצרותיהם של היטלר ומוסוליני. שם התנגש בקורפוס השני של צבא ארצות הברית והסב לו אבדות כבדות בקרב מעבר קסרין.
כשהוא ניצב על הגבול הצרפתי הישן, בקו מארת, יכול היה רומל רק לדחות את הקץ. הוא עזב את אפריקה אחרי שחלה. לאחר זמן קצר חייליו נשבו על ידי בעלות הברית.
[עריכה] צרפת 1943-1944
בחזרתו לגרמניה הפך ל"מובטל" לזמן מה, אך עם התבוסות הקשות של גרמניה בחזית הרוסית, קיבל את הפיקוד על קבוצת ארמיות ב', האחראיות על הגנת החוף הצרפתי נגד הפלישה של בעלות הברית. לאחר קרבותיו באפריקה, רומל הסיק שכל פעולה התקפית תהיה בלתי אפשרית נוכח העליונות האווירית המוחלטת של בעלות הברית. הוא טען שהכוחות המשוריינים חייבים להיות קרובים ככל האפשר אל החופים, על מנת שלא יספגו אבדות בזמן הפלישה בדרך מהבסיסים לחזית. למרות זאת, מפקדו, גרד פון רונדשטט, חשב שאין סיכוי לעצור את הפלישה ליד החופים בגלל עוצמת האש האדירה של צי בעלות הברית. הוא סבר שהטנקים צריכים להיות מרוכזים ביחידות גדולות הרחק בתוך השטח ליד פאריס, ואז לצאת למתקפת הנגד. כאשר היטלר התבקש להכריע בסוגיה, הוא לקח את ההחלטה הגרועה מכול, והחליט להציבם באמצע הדרך.
הפלישה של בעלות הברית הוכיחה את נכונות הטקטיקה של רומל. מספר הטנקים המצומצם מדיבייזית פנצר אס אס מס' 12 (יחידת העלית של היטלר יוגנד) היו מספיק קרובים לחופים ויצרו סיכון ממשי להצלחת מבצע אוברלורד. למרות ההצלחות הראשוניות של היחידה, היתרון המספרי של בעלות הברית הכריע את הקרב לטובתם.
[עריכה] הקשר נגד היטלר
חודשים ספורים לפני ה-20 ביולי אמר רומל לחברו הטוב וסגנו של דינץ שאילו הייתה פצצת אטום ברשותם הוא היה קורא להמשיך במלחמה אך לצערו לא הייתה פצצה זו ברשותם ולכן הוא רצה לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר לפני שבעלות הברית יכנסו לתוך גרמניה. קלאוס שנק פון שטאופנברג פגש את רומל וסיפר לו על תוכניותו להרוג את היטלר לתפוס את השלטון. רומל לא רצה במותו של היטלר אלא בהעמדתו לדין. תפקידו של רומל ב 20 ביולי היה לפתוח בהפסקת אש חד-צדדית בחזית המערבית וכך להשפיע על הגנרלים בחזית המזרחית שיפעלו כמוהו. רומל תכנן שלאחר פתיחת הפסקת האש הוא יקרא לגנרל אייזנהאואר להביא לסיים הלחימה בחזית המערבית. [1]
ב-17 ביולי 1944 מכונית המטה שבה נסע הופצצה על ידי מטוס בריטי, ורומל אושפז עם פציעות ראש חמורות. לאחר כשלון הקשר העשרים ביולי נגד היטלר, רומל נחשד בשיתוף פעולה עם הקושרים. מרטין בורמן היה בטוח שרומל היה מעורב, אך יוזף גבלס סבר אחרת.
מידת מוערבותו של רומל בקשר עדיין לא ברורה. אחרי המלחמה, אשתו, שהייתה נאצית עד לשד עצמותיה, טענה שרומל התנגד לקשר. רומל רצה להימנע מהתאוריות העתידיות כאילו ההפסד במלחמה נגרם שוב בגלל "נעיצת סכין נוספת בגב האומה". במקום רציחתו של היטלר, רומל סבר שהיטלר צריך לעמוד למשפט. בגלל הפופולריות של רומל בעם הגרמני, היטלר נתן לו את האופציה להתאבד באמצעות ציאניד או לעמוד מול פגיעה בכבודו במעצר ורדיפה אחרי קרובי משפחתו וחבריו. רומל שם קץ לחייו ב-14 באוקטובר 1944 ונקבר בטקס צבאי מלא.
לאחר המלחמה פורסמו יומניו, והוא זכור לא רק כטקטיקן מעולה, אלא גם כבעל התנהגות ג'נטלמנית לאויביו המובסים.
[עריכה] הערות
1. ^ על פי רומל באפריקה, וולף הקמן ו-20 ביולי הקשר נגד היטלר מאת פיצגבון ונסטנטין בהוצאת מערכות
