אריתמיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריתמיה (Arrhythmia) היא הפרעה בקצב הלב (מלטינית: ריתמיה, "קצב"). הפרעה בקצב הלב עלולה לנבוע משני גורמים עיקריים: בעיה מכנית ובעיה חשמלית.
ללב מערכת הולכה חשמלית המייצרת דחפים חשמליים בקצב של 60-100 פעימות לדקה במבוגר בריא. הפרעות במערכת זו עשויות להיות הפרעה בהולכת החשמל בשריר הלב, חסימה מלאה של מעבר החשמל בשריר הלב, ייצור דחפים חשמליים על ידי מוקדים לא נורמליים, ועוד. הפרעות אלו גורמות כולן לאריתמיה. הפרעת הקצב יכולה להיגרם מהפרעה במערכת ההולכה החשמלית (=בעיה חשמלית) כאמור, או מאוטם בשריר הלב הגורם להפרעה בהולכת הדחפים החשמליים בשריר (=בעיה מכנית).
אריתמיה מתחלקת למספר סוגים:
- קצב לב מהיר או איטי מדי
- הפרעת הולכה
- פעילות אקטופית של מוקד חשמלי
הטיפול באריתמיה הוא תרופתי בעיקרו. בין התרופות לטיפול באריתמיה כלולים, בין השאר, הסוגים הבאים: חוסמי תעלות סידן, חוסמי בטא, דיגוקסין
במצבי חירום הטיפול מתחלק לשניים:
גורמי סיכון לאריתמיה הם:
- מחלת לב (גלויה או סמויה), יתר לחץ דם, השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, סוכרת, תורשה.
- גיל - שכיח בגברים צעירים, בגיל הבלות הנשים משתוות לגברים.
- מוצא - שכיח יותר באשכנזים.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
