בסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בסוּן (Bassoon) או "פגוֹט" הוא כלי נשיפה מעץ.
הבסון הוא כלי מלודי, אשר בדומה לאבוב, גם לו יש לשונית כפולה (Double reed).
הבסון הוא הגדול שבכלי הנשיפה מעץ, הוא צינור ארוך העשוי עץ ומתכת, באורך של כ- 2.5 מטרים אשר מקופל בתחתית הכלי.
הבסון, כשמו כן הוא - הכלי הנמוך ביותר מקבוצת כלי הנשיפה מעץ – הוא מנגן במתחם הטנור וקצת מתחתיו. צליליו נכתבים במפתח פה או במפתח דו טנור.
נגן בסון נקרא בסוּניסט.
הבסון הופיע בצורתו המודרנית בשנת 1800.
הבסון, הינו אחד הכלים היחידים אשר עוד מראשית ימיו (החל מהמאה ה16 לערך) לא שונתה באופן מהותי את טכניקת הבניה של הכלי אלה נוספו לבסון עוד מספר מקשים בכדי להקל על האצבועים המסורבלים של הכלי המקורי.
הבסון הוא אחד הכלים בתזמורת כלי נשיפה, ובתזמורת קאמרית. הוא משתתף גם בהרכבים ובאנסמבלים בהם הוא מנגן לרוב את תפקיד הבס. לבסון קשת גוונים רחבה ויכולת נדירה ליצור הן קו מלודי יפהפה והן קונטרסט של קו קופצני, חוצפן ושובב במקצת.
הבסון מורכב משישה חלקים:
- 1. העלה - פיה העשויה מעץ היוצרת את צליל הבסון.
- 2. העיקום - עיקום צינור מתכתי. מחבר בין מפרק הטנור אל העלה.
- 3. המפרק הכְּנַּפִי (הטנור) - מחבר בין "תחת הכלי" אל העיקום.
- 4. תחת הכלי - אמצע הבסון. מחבר בין מפרק הבס לטנור. החלק בו מתקפל צינור הבסון.
- 5. המפרק הארוך (הבס) - מחבר בין הפעון אל "תחת" הכלי.
- 6. הפעמון - מעריך את הבסון כלפי מעלה ומוסיף לו את התו האחרון והכי נמוך שלו.
בימינו קיימות שתי אסכולות עיקריות לבניית בסונים-האסכולה הצרפתית והאסכולה הגרמנית. כל אסכולה מייצרת בסונים משלה אשר גוונו שונה ואיצבועיו שונים.
קונטרה בסון הוא גרסה נמוכה באוקטבה מהבסון הרגיל, הבנוי בכיפופים רבים יותר ומסתים לרוב בפעמון מתכת.
מנעד הצלילים של הבסון:
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: פיקולו, חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
