ברטה ימפולסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ימפולסקי נולדה בפריז להורים ילידי רוסיה. משפחתה עלתה ארצה כשימפולסקי הייתה בת שנתיים והתיישבה בתל אביב, אך לאחר מספר שנים עברה לחיפה. ברטה הילדה סבלה מ"כתפיים עקומות ושמוטות" ועל כן נשלחה כשהייתה בת 14 ללמוד בלט אצל המורה החיפאית ולנטינה ארכיפובה, ונשבתה בקסמי המחול. בגיל 16 פגשה את הלל מרקמן, חייל בחיל הים ושכנעה גם אותו ללמוד בלט. השניים התחתנו שנתיים לאחר מכן, ונסעו ללונדון להמשך לימודיהם. הם למדו בבתי ספר שונים, ביניהם בית הספר של הבלט המלכותי של אנגליה. אחר כך רקדו בבלט פוקין בפריז, בבלט האופרה של אנטוורפן וכן בשווייץ ובניו יורק. הם שבו ארצה והקימו את להקת הבלט הקלאסי, אשר הופיעה לראשונה ב-25 בינואר 1967 בקולנוע "רינה" בחולון. הלהקה כללה את בני הזוג וארבע רקדניות נוספות, ותקציבה מומן מהעברת שיעורים ברחבי הארץ.

בשנת 1975 הסכים הכוריאוגרף ג'ורג' בלנשין שהלהקה תציג את יצירותיו על הבמה, בהן "סרנדה", "סימפוניה ב-סי" ו"ארבעה מצבי רוח", ללא תשלום. היה זה ההישג הבולט הראשון של הלהקה. בשנת 1978 היה אמור הכוריאוגרף האנס שפרלינג לעבוד עם הלהקה, אך ביטל זאת ברגע האחרון, וימפולסקי החלה ליצור בעצמה. היא חיברה כשלושים יצירות בסגנון קלאסי ונאו-קלאסי. בשנת 2004 פתחה מרכז למחול בצפון תל אביב בעלות של 1.2 מיליון דולר שהגיעו מתרומות אנשים פרטיים.

[עריכה] מיצירותיה

"ואריאציות סימפוניות" למוזיקה מאת צזאר פרנק
"גוונים" (פרדריק שופן)
"בית ברנרדה אלבה" (סורינאש)
"וארייציות דבוז'אק" (עליה זכתה בפרס הכוריאוגרף הזר הטוב ביותר בסנטיאגו), "ללא שם" (גוסטב מאהלר)
"שניים שניים וכולם" (פליקס מנדלסון)
"אופוס 1" (אנטון וברן)
"מפצח האגוזים", "היפהפיה הנמה" (צ'ייקובסקי)
"סינדרלה" (סרגיי פרוקופייב)
"רומיאו ויוליה", "גורה לידר" (שירי גורה) (ארנולד שנברג)