פרדריק שופן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרדריק שופן Frédéric François Chopin
דיוקן מ-1838 מאת אז'ן דלקרואה נולד 1 במרץ 1810 ז'לזובה וולה, פולין נפטר 17 באוקטובר 1849 פריז, צרפת תקופה/זרם רומנטית מספר יצירות ידוע 120

פרדריק פרנסואה שופן (Frédéric François Chopin) ‏ (1 במרץ 1810 - 17 באוקטובר 1849), מלחין ופסנתרן וירטואוז מן התקופה הרומנטית.

נולד בכפר ז'לאזובה וולה (Żelazowa Wola) אשר במרכז פולין, באזור מאזוביה (Mazowia), ב-1 במרץ 1810, על פי הצהרותיו שלו ושל משפחתו (אולם על פי תעודת ההטבלה שלו, נולד ב-22 בפברואר).

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ילדות והתפתחות מוזיקלית 1.2 מסעו של שופן והמרד הפולני 1.3 פריז ומריה וודז'ינסקי – האהבה הראשונה 1.4 ז'ורז' סאנד – האהבה השנייה 1.5 סוף ימיו 2 סגנון מוזיקלי 3 רשימת יצירות 3.1 מוזיקה לפסנתר ותזמורת 3.2 מוזיקה קאמרית 3.3 מוזיקה ווקאלית 3.4 מוזיקה לפסנתר סולו 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ילדות והתפתחות מוזיקלית

כשרונו המוזיקלי של שופן בא לידי ביטוי בגיל מוקדם מאוד, על-ידי כך שבגיל 7 כבר הלחין שני פולונזים (בסול מינור ובסי במול מז'ור). במהרה, שמו של פרדריק שופן התחיל להתפרסם בעיתונים והילד התחיל להופיע בסאלונים היוקרתיים של ורשה, עיר הבירה. מורו הראשון והיחיד של שופן היה ווייצ'ך ז'יבני (Wojciech Zywny), אשר לימד אותו פסנתר בין השנים 1816-1822. לאחר מכן, המורה הודה שאין לו עוד מה לתת לכישרון הצעיר, ולכן שופן עבר להשגחתו של וילהלם וורפל (Wilhelm Würfel), פרופסור בקונסרבטוריון בוורשה.

בשנת 1826 התחיל שופן ללמוד את תאוריית המוזיקה, בס ממוספר והלחנה בבית הספר למוזיקה של ורשה, אך סירב ללמוד שם פסנתר. מנהל בית הספר למוזיקה היה המלחין יוזף אלסנר (Józef Elsner), אשר הבין שבידיו אישיות יוצאת מן הכלל ולכן הרשה לו לא להגיע לשיעורי הפסנתר ולהתרכז בהלחנה בלבד, אך היה מאוד קפדן בקשר לשיעורי התאוריה, במיוחד בקשר ללימודי הקונטרפונקט. בסוף השנה השלישית של שופן בבית הספר למוזיקה של ורשה, אלסנר כתב בדוח מסוים: "שופן, פרדריק, תלמיד שנה שלישית, כישרון מדהים, גאון מוזיקלי". שופן סיים את לימודיו ב-1829. בבית-ספרו של אלסנר הוא למד את המשמעות ואת ההיגיון שיש לכל תו, קיבל משמעת וכן הבנה של מבנים מוזיקליים שונים. בתקופה זו הלחין את הסונטה בדו מינור לפסנתר, את הטריו בסול מינור לפסנתר, לכינור ולצ'לו וכן 3 יצירות לפסנתר ולתזמורת: וריאציות על הנושא "דון ג'ובאני" של מוצרט, אופוס 2, רונדו "א לה קרקוביאק", אופוס 14, פנטזיה על נושאים פולניים, אופוס 13.

[עריכה] מסעו של שופן והמרד הפולני

[ביולי 1829 הגיע שופן לוינה וניגן שם את הרונדו "א לה קרקוביאק" ואת וריאציות "דון ג'ובאני". שופן זכה להצלחה מרובה, ואף זכה לכך שהוציאו את הווריאציות שלו לאור. הביקורות טענו כי הוא מנגן חלש מדי, אך בכל זאת הכירו בו כפסנתרן גאוני וכמלחין מוכשר.

כשחזר לפולין, מכיוון שהיה חופשי מלימודיו המוזיקליים, השקיע את רוב מאמציו בכתיבה והלחין שני קונצ'רטי לפסנתר ולתזמורת (בפה מינור ובמי מינור), את הנוקטורן הראשון שלו, אטיודים, ואלסים ומזורקות. באותה תקופה, שופן תכנן נסיעה לחו"ל על מנת לגלות ולהכיר את המוזיקה האירופית בצורה טובה יותר ועל מנת לזכות בתהילה. בתחילה הוא חשב לנסוע לברלין, אך בסופו של דבר החליט לנסוע לוינה על-מנת לשחזר את הצלחתו הקודמת ולבנות לעצמו שם מוניטין. ב-11 בנובמבר 1830, שופן קיים קונצרט פרידה חגיגי בתיאטרון הלאומי של ורשה ובו ניגן את הקונצ'רטו במי מינור. ב-2 בנובמבר, יחד עם חברו הטוב טיטוס וויצ'כובסקי (Tytus Woyciechowski), עזב שופן לאוסטריה מתוך כוונה להמשיך לאיטליה.

מספר ימים לאחר שהגיעו לווינה גילו שני החברים על המרד הפולני נגד השלטון הרוסי. זו הייתה תחילתה של מלחמה ארוכה בת מספר חודשים בין רוסיה לפולין. וויצ'כובסקי יצא לפולין על-מנת להצטרף לצבא המתקומם; שופן נשאר בווינה, לאחר שכנועים רבים מצד חברו. הוא הפסיק לתכנן את המשך המסע שלו, מתוך דאגה לארצו ולמשפחתו. במכתב לאלסנר כתב: "מנסים לשכנע אותי לשווא, שכל מלחין הוא אזרח-העולם. אפילו אם זה כך, כמלחין – אני עדיין בעריסתי. כפולני – אני כבר בן 20." למרות מצב רוחו של שופן, הוא נתן קונצרט ב-11 ביוני 1831 ובו ניגן את הקונצ'רטו במי מינור. הנסיבות הטראגיות הנחילו בשופן רגשות עזים ודרמטיים אשר גרמו להיווצרותן של יצירות בעלות עוצמה ותשוקה, בשונה מהסגנון המבריק הקודם שלו. בתקופה זו הוא הלחין את הסקרצו בסי מינור ואת האטיודים, אופוס 10.

בעקבות הנסיבות, ויתר שופן על נסיעתו לאיטליה והחליט לנסוע לפריז. בדרך לשם הוא עצר במינכן כדי לתת קונצרט ב-28 באוגוסט, ומשם המשיך לשטוטגרט. שם, הוא גילה על כישלון המרד הפולני ועל כיבוש ורשה על-ידי הרוסים. כששמע את החדשות חלה בקדחת, ועבר עליו משבר נפשי. ביומנו כתב: "האויב נמצא בבית... הו אלוהים, האם אתה קיים? אתה קיים, ובכל זאת אתה לא נוקם. האם מוסקבה לא חטאה מספיק? או – או אולי אתה בעצמך מוסקבאי... אני כאן, חסר אונים! לפעמים אני יכול רק לגנוח, לסבול ולשפוך את כל הייאוש שלי על הפסנתר!"

[עריכה] פריז ומריה וודז'ינסקי – האהבה הראשונה

בסתיו 1831 הגיע שופן לפריז, שם הוא פגש הרבה פולנים אשר ברחו מפולין בעקבות כשלון המרד נגד רוסיה. ביניהם היו משוררים, סופרים, פוליטיקאים ואנשי צבא. המוניטין שלו כאמן גדלו מהר מאוד בפריז בעקבות מכתבי ההמלצה שקיבל בווינה. הוא התחבר עם פרנץ ליסט, פליקס מנדלסון, וינצ'נצו בליני, הקטור ברליוז ואחרים. בהמשך, בשנת 1835, הוא גם פגש את רוברט שומאן, אשר שיבח אותו בהתלהבות במאמרים שלו. למרות הצלחתו הרחבה, רוב הכנסתו של שופן הגיעה ממתן שיעורים פרטיים לאריסטוקרטיה הצרפתית והפולנית. זאת משום שלא אהב להופיע באולמות גדולים, אלא דווקא בסאלונים. שופן נחשב לאחד הפסנתרנים הטובים בזמנו, אבל רק כשהקהל היה מצומצם והאווירה הייתה אינטימית יכול היה להראות את מלוא כישרונו הפסנתרני והאמנותי.

שופן קבע עצמו כפליט פוליטי, ולכן לא יכול היה לחזור בדרך חוקית למולדתו ולהיפגש עם משפחתו ועם חבריו שנשארו בפולין. הוא נפגש עם הוריו פעם אחת – בקרלסבאד, באוגוסט 1835. על-מנת להימלט מהבדידות, החליט לגור יחד עם הרופא אלכסנדר הופמן (Aleksander Hoffman), פליט פולני נוסף. כאשר עזב הופמן את פריז, עבר שופן לגור עם יאן מאטושינסקי (Jan Matuszynski), רופא פולני אחר. לאחר מכן, באזור דרזדן, חידש את הקשר עם משפחת וודז'ינסקי (Wodzinski), אשר הייתה חברה למשפחת שופן בפולין. בתם הצעירה, מריה, שהייתה אז נערה צעירה בשנות העשרה, הראתה כישרון מוזיקלי ואמנותי רב, ושופן התאהב בה והחליט שברצונו להינשא לה ולהקים איתה בית ומשפחה. בשנה שבאה לאחר מכן יצא שופן עם מריה בת ה-17 ועם אמה לחופשה בדרזדן, ובה הוא ביקש ממריה להינשא לו. ההצעה נענתה בחיוב, אך בתנאי שישמור על בריאותו. האירוסין לא היו רשמיים ובסופו של דבר לא הובילו לנישואין, מכיוון שהוריה של מריה, לאחר "שנת ניסיון", החליטו ששופן איננו חתן מתאים לבתם בגלל מצבו הבריאותי הירוד בחורפים ובגלל סגנון החיים הלא יציב שלו. עבור שופן, דחייה זו הייתה חוויה כואבת ביותר.

[עריכה] ז'ורז' סאנד – האהבה השנייה

ביולי 1837 נסע שופן ללונדון לזמן קצר עם חברו קאמיל פלייל (Camille Pleyel) (בנו של איגנץ פלייל), במטרה לשכוח את כל הסבל שעבר. זמן קצר לאחר מכן נכנס לקשר אינטימי עם הסופרת הצרפתייה ז'ורז' סאנד (George Sand). היא כתבה רומאנים רבים והייתה מבוגרת משופן ב-6 שנים, גרושה עם שני ילדים. היא סיפקה לשופן את מה שהיה חסר לו יותר מכל – רוך, חום ודאגה אמהית. האוהבים בילו את חורף 1838-1839 באי הספרדי מיורקה. שם, בעקבות תנאי מזג-אוויר גרועים, חלה שופן והתגלו אצלו סימנים של שחפת. במשך מספר שבועות היה כל-כך חלש שלא יכול לעזוב את הבית. למרות זאת, הוא המשיך בעבודת הכתיבה האינטנסיבית שלו וכתב מספר יצירות מופת: סדרת ה-24 פרלודים, פולונז בדו מינור, בלדה בפה מינור וסקרצו בדו דיאז מינור. לאחר חזרתם ממיורקה, באביב, עבר שופן תהליך החלמה במרסיי ולאחר מכן עבר לגור בביתה של ז'ורז' סאנד בנואן (Nohant), במרכז צרפת.

הוא בילה בבית הזה חופשות ארוכות עד לשנת 1846, וחזר לפריז רק בחורפים. זו הייתה התקופה המאושרת ביותר בחייו של שופן לאחר עזיבתו את פולין. זו גם הייתה התקופה הפורה ביותר שלו בתור מלחין. בפריז התייחסו למלחין ולסופרת כאל זוג נשוי, אף שזו לא הייתה המציאות. בני הזוג התייחסו אחד אל השני באהבה ובידידות במשך שנים רבות, אך ביולי 1847 דרכיהם נפרדו. הסיבות לכך לא ידועות, אך יש אומרים שהסיבה העיקרית הייתה בנה של ז'ורז' סאנד, אשר התחיל לגלות סימני שנאה כלפי שופן והיה בעל השפעה רבה על אמו.

[עריכה] סוף ימיו

המאורעות הקשים האלה, יחד עם איבוד נואן, שהייתה מקום חשוב לבריאותו ופוריותו של שופן, גרמו להידרדרות במצבו הנפשי והבריאותי. מכאן ועד לסוף ימיו הוא כתב רק מספר קטן של יצירות קטנות. באפריל 1848 נסע שופן לאנגליה ולסקוטלנד. שם, הוא ניגן בכמה קונצרטים וביקר במקומות רבים. סגנון החיים הזה, יחד עם העייפות שבאה בעקבות המסעות הרבים וההופעות ויחד עם האקלים שלא עשה טוב לריאותיו, גרם להידרדרות נוספת בבריאותו. ב-16 בנובמבר 1848, על אף שחלה בקדחת, הופיע שופן בפעם האחרונה בלונדון, וזמן לא רב לאחר מכן חזר לפריז.

מצבו הבריאותי המשיך להידרדר, ולכן הפסיק לתת שיעורים. בקיץ 1849, אחותו הבכורה הגיעה מוורשה על-מנת לטפל בו. ב-17 באוקטובר 1849 נפטר בדירתו פרדריק פרנסואה שופן ממחלת השחפת. גופו נקבר בבית קברות בפריז. לפי צוואתו הוציאו מגופו את לבו, ואחותו לקחה אותו לוורשה ושמה אותו בתוך כד. את הכד שמה בתוך מצבה בכנסיית "הצלב הקדוש" בוורשה.

[עריכה] סגנון מוזיקלי

פרדריק פרנסואה שופן שייך לתקופה הרומטית (1800 - 1900) שבאה לאחר התקופה הקלאסית ולפני המוזיקה המודרנית. המזיקה הרומנטית שאפה להגמיש את את הצורה לטובת הרגש ומורדת במוסכמות של התקופה הקלאסית. שופן שייך לקבוצת המלחינים שבחרו בפן האינטימי של הביטוי (בניגוד לגרנדיוזי). הלאומיות הייתה חשובה בתקופה זו, ובאה לידי ביטוי ביצירותיו. שופן נולד בפולין ובגיל 20 עבר לפריז, הוא חי 40 שנה. גם מוצאו היה חצוי בין שתי מדינות אלה. אביו היה מצרפת ואמו מפולין. ביצירותיו יש מוטיבים וצורות ממקור פולני (פולונזים) וגם השפעה צרפתית.

[עריכה] רשימת יצירות

רשימה זו כוללת את כל יצירותיו החשובות של שופן, אך חלק מהיצירות החשובות פחות חסרות.

[עריכה] מוזיקה לפסנתר ותזמורת

• 2 קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת
• אנדנטה ספיאנטו ופולונז בריליאנט

[עריכה] מוזיקה קאמרית

• שלישיה לפסנתר, כינור וצ'לו
• סונטה לצ'לו ופסנתר

[עריכה] מוזיקה ווקאלית

• שירים לקול ופסנתר

[עריכה] מוזיקה לפסנתר סולו

• 3 סונטות לפסנתר סולו
• 4 בלאדות
• 4 סקרצי
• 4 אימפרומפטי
• 21 נוקטורנים
• כ-60 מזורקות
• 27 אטיודים
• 26 פרלודים
• ואלסים
• ברקרולה
• פולונזים
• בולרו
• ואריאציות על נושא מאת דון ג'ובאני של מוצרט

[עריכה] ראו גם

• רשימת יצירות מאת פרדריק שופן

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדריק שופן

• ג'ון סטנלי, פרדריק שופן 1849-1810, הספרייה הוירטואלית של מט"ח
• הורדת תווים ליצירות של שופן
• ביצועים של שופן
  • ביוגרפיה וביצועים של שופן, אתר אגודת הפסנתרנים
  • ביצועים של שופן, אתר musikethos.org
  • ביצועים של שופן באתר Classic Cat