גורה הומורולוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורה הומורולוי | |||
---|---|---|---|
|
|||
מדינה | רומניה ![]() |
||
מחוז | סוצ'אבה | ||
חבל ארץ | בוקובינה | ||
ראש העירייה | מאריוס יון אורסצ'וק (Marius Ioan Ursaciuc) |
||
שטח | ? קמ"ר | ||
תאריך ייסוד | 26 בפברואר 1492 | ||
אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
16,672 נפש (נכון ל־2005) ? נפש/קמ"ר |
||
קו רוחב קו אורך |
47°33′14″N 25°53′21″E |
||
אזור זמן | UTC + 2 (בקיץ: UTC + 3) | ||
אתר לא רשמי | |||
מיקום העיר על מפת רומניה |
גורה הומורולוי (רומנית: Gura Humorului , מבטאים גורה חומורולוי, גרמנית: Gura Humora מבטאים גורה הומורה) היא עיר בדרום אזור בוקובינה במחוז סוצ'אבה שבצפון רומניה. העיירה ממוקמת 36 קילומטר מערבית לסוצ'אבה,45 קילומטר מקמפולונג מולדובנסק ו-120 קילומטר מביסטריצה, על קו הרכבת לקלוז'. העיירה נמצאת בעמק המולדובה בגובה בין 600 מטר ל 800 מטר מעל פני האדמה, מוקפת ביערות מסביב. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת 30 מעלות צלזיוס ואלו בחורף צונחת הטמפרטורה עד כדי 30 מעלות מתחת לאפס. כמות המשקעים הממוצעת השנתית 800 מילימטר. מספר התושבים בעיירה (נכון ל-2005) הוא 16,672, כאשר צפיפות האוכלוסין היא 7.8 איש לקילומטר מרובע.מבנה האוכלוסייה הכללי הוא כדלהלן: ילדים עד גיל 14: 4741 , אוכלוסייה מגיל 15 ל 64: 10269 , אוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65: 1662. מתוך כלל האוכלוסייה ישנם 8224 נשים ו-8448 גברים.
העיסוק העיקרי של תושבי המקום הוא בתעשיית העץ, תעשיית המזון ותיירות. כמו כן עוסקים תושבי המקום ביצור נעליים, כלים מכניים וכימיקלים בנוסף כ 8% עוסקים בחקלאות. מתוך כלל העובדים: 61% עוסקים במסחר, 20% בייצור, 15% בשרותים ו4% בבנייה. ההכנסה הכללית עולה בהתמדה מ-454 מיליון ליי בשנת 1993 ל- 730 מיליון ליי בשנת 2000. אולם בייחס הפוך לגידול בהכנסה, מספר המועסקים יורד כל שנה.
בעבר עיירה זאת הייתה עיירת מחוז בבוקובינה שנמצאה בקצה המזרחי של האימפריה האוסטרו הונגרית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תיירות
אזור דרום בוקובינה ידוע במנזרים המצוירים ולכן אזור זה הינו אזור תיירותי. מכיוון שגורה הומורולוי משמשת כ"שער" לדרום בוקובינה, התיירות תופסת מקום נכבד בכלכלת המקום. בעיר ישנו בית מלון מפואר, וכן מספר מוטלים ובתי הארחה.
[עריכה] היסטוריה
העיירה נוסדה ב-26 בפברואר 1490 על ידי שטפן הגדול (Stefan cel Mare). עדות לכך הינו המסמך המשפטי אותו העניק השליט שטפן הגדול למנזר וורונץ, בו הוא מעניק את היישוב והקרקעות שעל שפך נהר החומור למנזר.
[עריכה] השילטון האוסטרי
בשנת 1774 נכבש אזור בוקובינה על ידי האוסטרים, מפאת חשיבותו האסטרטגית של המקום כצומת דרכים הוצב בה חיל מצב אוסטרי ובשנת 1782 הוקמה במקום מצודה שסביבה גדלה העיירה. ומטבע הדברים קיומו של חיל המצב במקום גרם להאצת התפתחותה. במאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17 גדלה אוכלוסיית המקום עקב הגירה של גרמנים פרוטסטנטים בעיקר מאזור סלובקיה של היום.
בשנת 1835 החלו להגיע למקום מהגרים מעמים שונים שהקימו אזור מגורים חדש בשם בורי Bori. ב-1845 החלה התיישבות היהודים בעיירה - שלוש משפחות קבעו אותה כביתם, ובשנת 1857 כבר מנתה האוכלוסייה היהודית במקום 2033 נפשות. השפעת האוכלוסייה היהודית הייתה ניכרת עד כדי כך שמונו לראש העיר סגנים יהודים.
ב-1866 הגיעה הרכבת לעיירה והוקמה במקום תחנה דבר אשר גרם להאצת ההתפתחות של האזור. ב-1877 נוסד בית הדואר במקום, ובשנת 1835 חוברה העיירה בקשר טלגרפי עם וינה.
משנת 1893 ניתן לעיירה מעמד של בירת המחוז.
[עריכה] השילטון הרומני
בשנת 1904 הוכרה רשמית כעיירה. אולם בשנת 1925 בתקופת השלטון הרומני איבדה העיירה את מעמדה כעיר מחוז, כאשר מחוז סוצ'אווה גדל וכלל בתוכו בין השאר גם את גורה הומורולוי.
[עריכה] תולדות הקהילה היהודית
אזכור ראשון של יהודים בגורה הומורה מופיע במסמך משנת 1782. ובשנת 1790 כבר התגוררה משפחה יהודית במקום. ב-1835 התגוררו בישוב כמה משפחות יהודיות בלבד.
ב- 1848 הקהילה היהודית החלה להתארגן, בישוב היו כ 20 משפתות והוקם בית כנסת. משנת 1856 החלה הקהילה לנהל פנקסי מרשם תושבים. לראש הקהילה היהודית הראשון מונה שלום שיבר. בשנת 1869 מנתה האוכלוסייה היהודית 800 נפש כשליש מכלל האוכלוסייה. הכנסות הקהילה היהודית הגיעו בעיקר מאגרות שחיטה.
הקהילה שיגשגה בתקופה של בין שתי מלחמות העולם עקב מתן שוויון זכויות ליהודים כליתר האזרחים. המסחר ברובו הגדול היה בידי היהודים, עד כדי כך שבשבת למעשה רוב חנויות העיר היו סגורות. בעיר היו קיימות מספר רב של תנועות נוער, ומעשה היהודים היו מעורים בכל חיי העיר. מצב זה של אידילייה הסתיים ערב מלחמת העולם השנייה בעקבות עליית הנאצים והשפעת רעיונותיהם.
[עריכה] הגירוש לטרנסניסטריה
בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלתה האוכלוסייה היהודית לטרנסניסטריה בהוראה של הממשל הרומני ושל המרשל יון אנטונסקו. רבים מהיהודים שהוגלו לטרנסניסטריה ניספו בגלל מחלות, רעב, ורצח.
[עריכה] לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה ועם קום מדינת ישראל עלו רוב יהודי גורה חומורולוי ארצה, ולאחר גלי עלייה נוספים נשארו יהודים בודדים במקום. בשנת 2004 הלך לעולמו ראש הקהילה היהודית האחרון דון יוני ובכך חדלה הקהילה היהודית להתקיים.
כיום ידוע על יהודייה קשישה שגרה במקום למעשה מלבדה אין יהודים במקום.
תושבי גורה חומורולוי וצאצאיהם הקימו בישראל את העמותה של יוצאי גורה חומורולוי והסביבה. עמותה שעיקר עיסוקה מתן עזרה ליוצאי העיירה הנזקקים, וארגון כנסים לשם זיכרון ומפגש. בראש העמותה עומד יורגראו יעקב. פרויקט גדול שהעמותה עסקה בו הוא שיפוץ בית העלמין של גורה חומורולוי והוצאת ספר הזיכרון "גורה-הומורה עיירה בדרום בוקובינה"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר של תושבי היישוב הרומני גורה הומורולוי
- אתר הקהילה היהודית של גורה הומורולוי
- רשימת שמות תושביה היהודים לשעבר של גורה הומורולוי והסביבה
- קישורים לקהילה היהודית של גורה הומורולוי
[עריכה] מקורות
- גורה-הומורולוי: פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, בהוצאת יד ושם, עמ' 444 - 456
- גורה-הומורה, עיירה בדרום בוקובינה, קורותיה של קהילה יהודית, מאת שרגא ישורון