New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
רומניה - ויקיפדיה

רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומניה
דגל רומניה
סמל רומניה
דגל סמל
מוטו לאומי: אין (1)
המנון לאומי: התעורר, רומני!
מיקום רומניה
יבשת אירופה
שפה רשמית רומנית
עיר בירה בוקרשט
44°25′ צפון 26°06′ מזרח
העיר הגדולה ביותר בוקרשט
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
טראיאן בססקו
קלין פופסקו טריסאנו
הקמה
- הכרזה
- הכרה בקונגרס ברלין
איחוד מונטניה עם נסיכות מולדובה
24 בינואר 1859
13 ביולי 1878
שטח
- סה"כ
- % מים
79 בעולם
237,500 קמ"ר
3.0%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
49 בעולם
22,329,977
94 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2007)
- תמ"ג לנפש
45 בעולם
218.9 ביליון $
$10,152
מטבע לאו
אזור זמן UTC +2/+3
סיומת אינטרנט ro
קידומת בינלאומית 40+
(1) המוטו המלכותי הקודם: שום דבר ללא האל.

רומניה היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת עם אוקראינה ומולדובה בצפון, הונגריה במערב, סרביה ובולגריה בדרום לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בחלק המזרחי של המדינה יש רצועת חוף לאורך הים השחור.

תוכן עניינים

מקור השם

מקור השם "רומניה" (România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי.

המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית העיר ברשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ואלכיה מוזכרת בו תחת השם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות - Român ו-Rumân.

רק במאה ה-19, כאשר לאומים שונים התקוממו באירופה, צורת ההגייה של הלאום והשפה נבחרה להיות Român כאות הוקרה למורשתה של האימפריה הרומית.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

חלק מרומניה היה פרובינקיה רומית בשם דאקיה.

ב־1859 שתי הנסיכויות, נסיכות מולדובה Moldova ומונטניה Muntenia (ולאכיה Vlahia) התאחדו למדינה אחת בשם רומניה.

בוקרשט, רומניה (1837)
בוקרשט, רומניה (1837)

ב־1878 בקונגרס ברלין הוכרה רומניה על ידי רוב מדינות העולם. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה למדינות ההסכמה, אולם תוך כדי המלחמה ב-1916 נכבשה בידי מעצמות המרכז, ולכן החליפה צד. לאחר המלחמה קיבלה שטחים מבולגריה ואת בסרביה מרוסיה.

במלחמת העולם השנייה תמכה במעצמות הציר וב-1944 נכבשה על ידי הצבא האדום. באותה שנה התחלף השלטון ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן.

לאחר המלחמה נשלטה על ידי הסובייטים. אולם שליטה ניקולאי צ'אושסקו ניהל מדיניות עצמאית, יחסית ליתר מדינות הגוש המזרחי, במיוחד בתחום הכלכלי, אך באדיקות קומוניסטית רבה מאשר בברית המועצות.

פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו השפיעה על ביקור אנואר סאדאת בארץ. ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית על רקע שמועות על טבח בעיר טימישוארה, הודח צ'אושסקו והוצא להורג שלושה ימים לאחר מכן, לאחר משפט מהיר שערכו לו תופסי השלטון בארצו, וכך בא הקץ על המשטר הקומוניסטי ברומניה.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית. הרשות המחוקקת של הממשל הרומני מורכבת משני בתים: הסנאט, שבו יש 137 חברי פרלמנט (נכון לשנת 2005), וה"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו יש 314 חברים (נכון לשנת 2004). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני הבתים.

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים. הוא ממנה ראש ממשלה, שמרכיב לאחר מכן את חברי ממשלתו. ממשלה זו צריכה לקבל את אישור הפרלמנט.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה סיפקה רומניה בעיקר תוצרת חקלאית ותוצרת עץ אשר היוו כחצי מהכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות קרקע עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה. כאשר עיקר התעשייה ביצור פלדה ונפט. כמו כן התעשייה הכימית התפתחה במהירות.

אולם בשנת 1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית אשר הידרדרה במהירות. כיום המצב הכלכלי בעליה מתמדת, הצמיחה השנתית עומדת על 7.7% ואבטלה של 5.0% מכוח העבודה. השוק הרומני נהנה מהשקעות חוץ רבות. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב־1 בינואר2007 [1].

גאוגרפיה

מפת רומניה - ערים גדולות
מפת רומניה - ערים גדולות
מרבית נחלי רומניה
מרבית נחלי רומניה
ערך מורחב – גאוגרפיה של רומניה

רומניה נמצאת בין קוי הרוחב הצפוני ה־43 וה־48, מיקומה שבין 20 ו־29 מעלות.

רומניה גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה במערב עם הונגריה בצפון עם אוקראינה ובמזרח עם אוקראינה ורפובליקה מולדובה.

שטחה של רומניה 237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה 3,200 קילומטר.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים כאשר הרי הקרפטים המקיפים את רמת טרנסילבניה מתנשאים במקומות מסוימים לגובה של עד 2,500 מטר. רכסי הרים אלה משתרעים לאורך של 900 קילומטר בצורת סהר. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש מהמדינה מישורים ושני שליש הם אזורי גבעות או אזורים הררים.

המרחק האווירי בין בירת רומניה בוקרשט לתל אביב הוא כ־2000 קילומטר.

מהרי הקרפטים נובעים זרמי מים שופעים שמרביתם מוצאים את דרכם לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. הנחלים/נהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודאה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלד (207 ק"מ). לשם השואה צריך לדעת שנהר הירדן הוא באורך 250 ק"מ.

חבלים ומחוזות

ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות והתחום המוניצפאלי של בוקורשטי מהווה יחידה נפרדת.

רשימת החבלים

ערים

ערך מורחב – ערי רומניה

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של רומניה
ערך מורחב – רומנים

הרומנים אשר מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית רומניה הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום.

המיעוט הגדול ביותר הינו המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני.

קבוצות אתניות

על פי מפקד משנת 2002, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

85.5% מתושבי רומניה גרים בערים.(ראה ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

קבוצות דתיות

על פי מפקד משנת 2002, הכריזו על עצמם:

  • 18,806,428 איש כאורתודוקסים, המהווים 86.8% מהאוכלוסייה.
  • 1,028,401 איש כרומאים־קתולים, המהווים 4.5% מהאוכלוסייה.
  • 698,550 איש כפרוטסטנטים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
  • 330,486 איש כאוונגליסטים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
  • 195.481 איש כיוונים־קתוליים, המהווים 0.9% מהאוכלוסייה.

יהדות רומניה

ערך מורחב – יהדות רומניה

הערות שוליים

  1. ^ "הוקדמה בשנה הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד" מאתר "הארץ"

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיחדשות דיווח חדשותי בוויקיחדשות: רומניה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומניה


דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות.
לפרטים וסיבות עיינו בדף הגרסאות הקודמות ובדף השיחה.
אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה.

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu