גיל אלדמע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל אלדמע (נולד 17 בספטמבר 1928) מלחין ומעבד ישראלי, נולד בשכונת בורוכוב (כיום חלק מגבעתיים) למשפחה שוחרת תרבות, שביתה שימש מרכז למפגש אמנים, שקיימו גם מופעים בחצר הבית. אביו אברהם אלדמע החליף את שם משפחתו ל"אל(-)דמע" יחד עם חבר לעבודה בגימנסיה הרצליה, שם היה מורה לציור, מאחורי שם משפחה זה עמד הרעיון שבארץ ישראל לא יידעו יותר דמע. אברהם היה פעיל "ההגנה" שבביתו היה "סליק" (מחבוא נשק) בימי המנדט הבריטי. גיל אלדמע החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שש, וכבר בשלבי לימוד ראשונים התגלה כשרונו המוזיקלי כשהחל ליצור מנגינות משלו ולאלתר הרמוניות מקוריות. אלדמע למד ב"גימנסיה הרצליה", ניגן בתזמורת שלה, ונטל חלק פעיל בחיי המוזיקה שלה. את לימודי התאוריה במוזיקה השלים בקונסבטוריון של מנשה רבינא, ומורו להרמוניה היה המלחין פאול בן-חיים.
במלחמת העצמאות שירת כאלחוטן בחטיבת יפתח, ובמסגרת שרותו עלה על מוקש באזור כוכב הירדן ונפצע קשה. בעקבות הפציעה, נקטעה רגלו הימנית מעל הברך.
אחרי קום המדינה למד באקדמיה למוזיקה בירושלים ולאחר מכן החל לשמש מורה בכפר הנוער "הדסים". שם הכיר את המשורר מיכאל קשטן ששימש שם כמורה למקרא ולספרות, ויחד יצרו שירים רבים שהפכו לריקודי עם כמו: "אנה הלך דודך", "כי תנעם", "שבולים" ו"ויניקהו".
לאחר סיום עבודתו ב"הדסים" נסע לתקופת השתלמות ב"מאנס קולג'" בניו יורק, שם שהה שלוש שנים ובאותה תקופה הכיר את מי שתהיה לימים רעיתו ויקי. לאחר שוב השניים ארצה, החל עבודתו ב"קול ישראל" במחלקת המוזיקה, במסגרתה ערך תוכניות זמר רבות. בשנות ה-70 הפיק גם תוכניות זמר עברי לטלוויזיה הישראלית.
תוך כדי פעילויותיו ברדיו אירגן קבוצת זמרים יודעי קריאת תווים ששרה במקהלה הקלאסית "רינת" וממנה יצר גוף שירה בשם "רננים" שביצע והקליט שורה ארוכה של שירים עבריים אותם עיבד אלדמע עצמו.
ב-2004 ימים אחדים לפני מותה של חברתו הטובה, נעמי שמר התוודתה שמר בפני אלדמע: "כי גנבה את המילים לשיר "ירושלים של זהב" משיר באסקי אותו שמע", אחרי מותה פרסם אלדמע את הידיעה.
גיל אלדמע נחשב למעבד המוביל בזמר העברי, עיבודיו הקוליים מהווים בסיס לפעילותן של חבורות הזמר והמקהלות בישראל. חלק גדול מעיבודיו אלה כונסו בספר "מניפה קולית" (הוצאת "מודן", 2000).
גיל אלדמע מטפח את הפצת הזמר העברי בכל שכבות הציבור, ומנהל מועדוני זמר שאחד מהם הפעיל יחד עם אחיו רן, במסגרת הנצחת אביהם אברהם אלדמע, והוא פעל בגבעתיים במשך 30 שנה ונקרא בשם "ברון יחדיו".
[עריכה] הפרסים בהם זכה
- חתן פרס אקו"ם ל-1984
- חתן פרס ההסתדרות למוזיקה על-שם יהודה שרת ל-1986
- זוכה פרס קרן מפעל הפיס ע"ש מיכאל לנדאו בתחום המוזיקה הישראלית ל-2001
- חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשס"ד
- יקיר העיר רמת-גן ל-2006