זמר עברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זמר עברי הוא מכלול הפזמונים שנכתבו בעברית, אם כי יש המצמצמים הגדרה זו לפזמונים בעלי אופי ותכנים מסוימים. עם זאת, ישנם אמנים ושירים רבים שהשתייכותם לז'אנר הזמר העברי אינה שנויה במחלוקת בעיניהם של רוב שוחרי המוזיקה דוברי העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] יסודות הזמר העברי ואנשי מפתח
[עריכה] בתקופת היישוב
ניתן לציין את ראשית הזמר העברי בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20, בפעילותם של המלחינים מרדכי זעירא, עמנואל עמירן וידידיה אדמון, להם תפקיד חשוב בעיצוב התרבות העברית החדשה, תוך התבססות על יצירת קודמיהם בגולה, מרק ורשבסקי, אליקום צונזר ואברהם גולדפדן. הם שאבו ביצירתם מוטיבים ממנגינות רוסיות, מהמנגינות החסידיות והפיוטים ששמעו בבתי הכנסת בגולה ושילבו בהם גם סגנון ים תיכוני-מזרחי ששמעו בכפרים הערביים בארץ ישראל.
יסודות של הזמר העברי בארץ הונחו ב"גימנסיה הרצליה" שהיוותה מרכז תרבותי חשוב בתל אביב הקטנה. דמות מרכזית בהתפתחות הזמר העברי הוא חנינא קרצ'בסקי, שעם עלייתו ארצה קיבל משרת הוראה ב"גימנסיה הרצליה". קרצ'בסקי הלחין את מילותיהם של חבריו לעבודה, סופרים ומורים לספרות. משום שהיו מעט שירים עבריים באותה התקופה, הרי שכמעט כל שיר חדש נודע תוך זמן קצר בארץ כולה. בנוסף הקים קרצ'בסקי מקהלות ששרו שירי עם ויצירות קלאסיות, ובכך הפיץ את העשייה המוזיקלית.
אחד השירים המפורסמים שהפיץ קרצ'בסקי על פי לחן ישן הוא "פה בארץ חמדת אבות" לפי מילותיו של ישראל דושמן שהיה גם הוא מורה בגימנסיה. ראשיתו של השיר בטיול שערכה הגימנסיה. לימים הפך שיר זה להימנון הגימנסיה. [1]
עם עולי העלייה הרביעית נמנה המלחין יואל אנגל (1868-1927). אנגל עלה מברית המועצות בשנת 1924 והיה מוזיקאי בעל השכלה רחבה, שבתקופה הקצרה מעלייתו עד לפטירתו, הספיק לתרום רבות למוזיקה בארץ. בין השירים המוכרים שהלחין: "נומי נומי ילדתי", ו"היורה" ("גשם גשם משמים, קול המון טיפות המים"). שני השירים נכתבו למילותיו של יחיאל הלפרין.
נהוג לראות במרדכי זעירא, שכונה "הטרובדור של הזמר העברי", את ממשיך דרכו של אנגל. זעירא עלה ארצה מברית המועצות בשלהי העלייה השלישית. הוא לא קיבל חינוך מוזיקלי, ורק בגיל מבוגר החל לקחת שיעורי פסנתר. שירו הראשון שהתפרסם היה "שיר הרשת" על תחנת הכוח בנהריים. בשנת 1931 חיבר זעירא את שירו הידוע "הבו לבנים" לנשף פורים של תיאטרון האהל. זעירא הלחין למילותיהם של בכירי המשוררים באותה התקופה ביניהם עמנואל הרוסי, אלכסנדר פן, אהרון אשמן, יעקב אורלנד, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. מאחר והתקשה להתפרנס מיצירותיו המוזיקליות, הוא עבד כפקיד בחברת החשמל, ואת זמנו הפנוי הקדיש להלחנה ולהפצת שיריו, באמצעות ערבי "שירה בציבור", שבהם היה מלמד את שיריו, ומשם הם התגלגלו מפה לאוזן. זעירא חיבר שירים בעקבות מאורעות התקופה, לדוגמה השירים "סובבוני" ו"חניתה" הולחנו בימי תקופת "חומה ומגדל", ולאחר הרצח של חמישה בחורים יהודים ליד ירושלים חיבר את השיר "חמישה יצאו מולדת לבנות". זעירא הוא נקודת הקישור בין הזמר העברי של שנות ה-20 לבין הזמר הישראלי החדש. את פועלו הרחיבו עמנואל עמירן שבין לחניו "ושאבתם מים" וידידיה אדמון שבין לחניו "עץ הרימון" ו"הפלא ופלא" ("ומשה היכה בסלע").
יהודה שרת הרבה להלחין לשיריה של המשוררת רחל, למשל את הלחן לשיר "ואולי לא היו הדברים מעולם".
מלחין חשוב נוסף שתבניותיו ניכרות בזמר העברי הוא נחום נרדי. נרדי הושפע מלחנים מזרחיים, ובשיריו הרבים של חיים נחמן ביאליק שהלחין נרדי ניכר השילוב בין מזרח ומערב. מי שביצעה את מרבית שיריו של נרדי היא הזמרת ברכה צפירה, שנחשבה לזמרת הראשונה בארץ-ישראל המתחדשת.
דוד זהבי קנה לו אף הוא מקום מכובד בזמר העברי בזכות לחניו: "החליל" למלים של לאה גולדברג ו"הליכה לקיסריה" (אלי אלי) למלים של חנה סנש.
מתתיהו שלם תרם את חלקו בשירי הרועים שנכתבו לחגיגות קיבוצו רמת יוחנן. שלם כתב מילים ומנגינה לרב שיריו, משיריו המפורסמים: "שיבולת בשדה" ו"הבו לנו יין".
התיאטרונים הסאטיריים הקומקום והמטאטא, שאותם ייסד אביגדור המאירי, הרבו גם הם להשמיע שירים מקוריים שהפכו לפופולריים מאוד. לתיאטרון המוזיקלי לי לה לו כתבו נתן אלתרמן ומשה וילנסקי שירים רבים, כמו השיר "כלניות" שפרסם את הזמרת שושנה דמארי.
חלוצת הלהקות הצבאיות בארץ נוסדה עוד לפני קום המדינה. זוהי הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח, שייסד הפזמונאי חיים חפר בתקופת מלחמת השחרור, והוא שכתב את מרבית פזמוניה. ידועים ביותר היו פזמוני הלהקה ההומוריסטיים כמו "מוטי" ו"הי הג'יפ" ושירים נוגים כמו "הן אפשר" ו"הרעות". את שירי הזמר נהגו בפלמ"ח לשיר מסביב למדורה. כך הופצו עשרות שירים שהפכו לידועים מאוד כמו "הפִינְגָ'אן" ו"צִ'יזְבָּט". חפר בלט כפזמונאי פורה גם שנים רבות לאחר מכן, ושיריו זכו לפופולריות מפי להקות וזמרים רבים.
בתקופת מלחמת השחרור בלטו הזמרות שושנה דמארי ויפה ירקוני, עם שירים שנהפכו להיות סמלי המלחמה, כמו "האמיני יום יבוא" של ירקוני ו"בת שבע" של דמארי.
[עריכה] במדינת ישראל
[עריכה] שירי ארץ ישראל משנות החמישים ועד השבעים
שירי העם, המשיכו להיות פופולריים בערש ימי הקמת המדינה, בשנות החמישים והשישים. תכני הפזמונים עסקו בנושאי תקוות ציוניות וחלומות ציוניים והיללו את חייהם של בני הנוער היהודי האידאליסטים המתכוונים לבנות את ביתם ולהגן על ארץ מולדתם. חלק גדול מהשירים הפטריוטים הללו עסקו במלחמות ישראל, והתיחסו לחברות בין חיילים ועצב המוות בזמן המלחמה.
[עריכה] יוצרים מרכזיים של שירי העם
עם קום המדינה גדל מספר התורמים לזמר העברי ובהתאם חל גיוון בסגנונות ההלחנה, כפי שהדבר מתבטא בלחניהם של משה וילנסקי וסשה ארגוב, ולאחר מכן בלחניהם של נעמי שמר, נחום הימן, ועוזי חיטמן ובכתיבתם של שמר, יורם טהרלב, רחל שפירא, נתן יונתן ואהוד מנור.
- למשה וילנסקי, מלחין ומעבד, היה הכישרון להלחין בכל סגנון, כשהוא מתאים את עצמו לאופי השיר. בין לחניו הרבים: "פלאפל" ללהקת " איילון", "רחל רחל" ו"אני מצפת" הם בעלי גוון מזרחי וכן שירים רבים של הזמרת שושנה דמארי. לחנים בעלי אופי שונה לגמרי הלחין ללהקות הצבאיות: "הורה ממטרה", ו"כתה אלמונית". רבים מלחניו של וילנסקי הם למילותיו של יחיאל מוהר.
- עמנואל זמיר תרם הרבה שירי רועים, שהיו מבוססים על לחנים מזרחיים עממיים בעיקר של בדווים, וכן דאג להפיץ את הזמר העברי ברחבי הארץ.
- הלחנתו של סשה ארגוב מאופיינת במקוריות וחדשנות, דבר שהוביל לקושי בקליטת השיר בשמיעה ראשונה, אך בהמשך הפכו השירים לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. ארגוב הלחין רבים משירי נתן אלתרמן, ביניהם "שיר ערש" ו"שמרי נפשך " שאלתרמן כתב לבתו תרצה אתר.
- יוסף הדר נחשב גם הוא לאחד המלחינים הבולטים בזמר העברי החל משנות ה-50. בין לחניו (בעיקר עבור המשורר משה דור): "תפוח חינני", "שיר הנוקדים", "לבב אנוש" ועוד פזמונים רבים.
- גיוון ומקוריות מאפיינים גם את לחניו של נחום היימן, המשלבים מזרח ומערב ובדומה לוילנסקי וארגוב הלחין היימן עבור טובי המשוררים והפזמונאים: נתן אלתרמן, יורם טהרלב, רחל שפירא ואהוד מנור. קשר מיוחד היה להיימן עם המשורר נתן יונתן והוא הלחין רבים משיריו, כמו "חופים" ו"שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן").
- בולטת בלחניה הרבים שהפכו להיות נכס צאן ברזל של הזמר העברי, המלחינה נורית הירש, שכבר לחנה הראשון "פרח הלילך" הפך ללהיט בביצועה של הזמרת חווה אלברשטיין, ומאז כתבה מאות לחנים למלותיהם של בכירי המשוררים והפזמונאים.
- גיל אלדמע התקין עיבודים רבים למקהלות, וכן הפיק פסטיבלי זמר וארגן ערבי שירה בציבור. אוסף מעיבודיו למקהלות כונס בספר "מניפה קולית".
- נעמי שמר היא מהיוצרות הפעילות ביותר בזמר העברי. לחניה, שלרובם כתבה את המלים, ליוו את קורות המדינה למעלה משני דורות, החל משנות החמישים. שמר כתבה את קורת הארץ בשירים קליטים ופשוטים לכאורה אך איכותיים ובעלי עומק. שיריה עוסקים בנופי הארץ, בחברה הישראלית על כל גווניה ובמאורעות שונים שקרו במדינה. שמר כתבה גם שירי ילדים רבים והלחינה שירי משוררים. שירה "ירושלים של זהב", שהושמע לראשונה במוצאי יום העצמאות, 15 במאי 1967, נחשב עד היום לאחד מהשירים הפופולריים ביותר בזמר הישראלי ומוכר היטב גם ברחבי העולם.
- פזמונאי נוסף שהיה פורה מאוד בזמר הישראלי החל משנות השבעים ולמעלה משלושים שנה הוא אהוד מנור. מנור כתב פזמונים לטובי הזמרים וההרכבים, עסק בתרגום שירים ומחזות זמר והצליח להיות תמיד מעורה ומעודכן במוזיקה הישראלית. מנור כתב בסגנונות רבים, החל משירים קלילים לתחרויות האירוויזיון ועד שירים מורכבים, כמו השיר "ברית עולם". הוא היה אחד האחראים למעבר של הזמר העברי משירי המולדת של הרבים (שירי ה"אנחנו") לטובת שירים אישיים יותר (שירת ה"אני").
- יאיר רוזנבלום (1944-1996) הלחין ועיבד שירים רבים ללהקות הצבאיות ובין שיריו הידועים היו "ישנן בנות", "קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שיר לשלום". רוזנבלום הרבה להלחין את פזמוניו של יורם טהרלב, בהם: "הייה חבר הייה לי אח", "גבעת התחמושת", "על כפיו יביא". הוא אף גילה את הפזמונאית רחל שפירא והלחין את שירה הראשון ,"מה אברך". שיר זה נכתב לזכר בן כיתתה שנהרג בקרב על גבעת התחמושת.
- בולט בגיוון הסגנוני לאורך השנים, היה גם עוזי חיטמן, פזמונאי ומלחין שיצר בסגנונות מוזיקליים רבים החל מסוף שנות השבעים, המהווים יחדיו את ה"סגנון הישראלי": שירים מזרחיים וחסידיים, שירי פופ, שירי ילדים ו"שירי ארץ-ישראל".
[עריכה] חבורות הזמר ושירה בציבור
חבורות הזמר שקמו כמעט בכל יישוב בארץ תרמו תרומה נכבדת להפצת שירי ארץ ישראל. החשובה והמוכרת בקרב חבורות-הזמר היא להקת הגבעטרון. מופעי השירה בציבור הפכו גם הם לנפוצים מאוד בארץ. מי שנחשבים ל"כוהנים הגדולים" של השירה בציבור הם שרה'לה שרון ואפי נצר.
[עריכה] הלהקות הצבאיות והשפעתן
הלהקות הצבאיות תרמו רבות לעיצוב הזמר העברי המתחדש. לאחר קום המדינה התבלטה מאוד להקת הנח"ל עם שלל להיטים חדשים באווירה צעירה ו"שובבה". לאחר מלחמת ששת הימים התבלטו להקות נוספות, בהן להקת חיל הים, להקות פיקוד צפון ומרכז, ועוד. ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי והן הצמיחו עם השנים מאות זמרים ובדרנים ידועים.
בשנות השישים בלטו מספר להקות של זמרים צעירים, רובם הגדול יוצאי להקות צבאיות, שהמשיכו באזרחות את אותו סגנון מוזיקלי מהלהקה הצבאית: שירים ישראליים קלילים, שירי פופ, שירים משעשעים ברוח צעירה לאותה תקופה ושירי ארץ ישראל. הבולטים שבהם היו בצל ירוק, התרנגולים ושלישיית גשר הירקון. בשירי ארץ-ישראל בלט גם צמד הדודאים (בני אמדורסקי וישראל גוריון).
הלהקות הצבאיות השפיעו רבות על הבידור ועולם הזמר העברי במשך כשלושה עשורים. החל משנות השמונים השתנה הסגנון המוזיקלי הישראלי והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, וכיום אין להן השפעה מיוחדת.
[עריכה] מחזות הזמר ותחרויות זמר
מחזות הזמר הישראליים הצמיחו גם הם שירים מוכרים, שאותם כתבו מיטב היוצרים. במחזמר העברי הראשון, "שולמית", כיכבה שושנה דמארי. למחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שעלה בשנות השישים, כתבו נתן אלתרמן וסשה ארגוב פזמונים שזכו להצלחה רבה. בסוף שנות השישים כיכב הזמר יהורם גאון במחזמר "קזבלן" עם הלהיטים "כל הכבוד" ו"יש מקום". גאון המשיך להיות זמר פופולרי עוד שנים רבות, עם שירים המשלבים בין מזרח ומערב.
פסטיבלי הזמר שאירגנה רשות השידור בימי העצמאות בשנים 1960-1980 הצמיחו פזמונים חדשים שחלקם הפכו לפופולריים מאוד ולהם תרמו מיטב היוצרים והזמרים בארץ. את פסטיבל הזמר החליפה תחרות הקדם אירוויזיון.
[עריכה] מוזיקה מזרחית
ערך מורחב – מוזיקה מזרחית
הזמר הישראלי המזרחי והים תיכוני תרם תרומה חשובה לגוון המוזיקלי מאז השירים בעלי הניחוח התימני של ברכה צפירה ושושנה דמארי. המוזיקה המזרחית נפוצה כיום בכל סוגי האוכלוסייה, אך מקורותיה נמצאים בעיקר אצל יוצאי מדינות ערב. עד שנות השמונים, מוזיקה זאת הייתה מוזיקה מחתרתית ולא התקבלה כתרבות לגיטימית על ידי אליטות התרבות המערבית. זמריה כונו בזלזול "זמרי קסטות" (על שום דרך ההפצה העיקרית של יצירתם, בקלטות), והושמעו רק בתוכניות ספציפיות.
הפריצה הגדולה החלה עם עלייתו של זוהר ארגוב, זמר שהפך את סוג המוזיקה הזה לפופולרי בקרב הציבור הרחב (למרות ששנים רבות לפניו השמיעו ג'ו עמר ופלפל אל מצרי שירים מזרחיים כמו "ברצלונה" ו"בתשלומים"). בין מלחיניו המוכשרים של הז'אנר נמנה אביהו מדינה, עם שירים כמו "הפרח בגני" ו"אל תשליכני לעת זקנה". מדינה הוביל גם מאבק למען לגיטימציה תקשורתית לזמר המזרחי. המוזיקה היוונית החלה לבלוט בארץ מאז שנות השבעים. ניתן לראותה כחלק מהזמר המזרחי וגם כנבדלת ממנו. בסגנון זה בלט הזמר אריס סאן בשיריו "נערה ממש אוצר" ו"תל אביב". הזמר והיוצר יהודה פוליקר שילב בשיריו מנגינות יווניות עם מוזיקת רוק.
[עריכה] פופ ורוק
- ערך מורחב – רוק ישראלי
החל משנות השבעים החל הזמר העברי להיות מושפע מהפופ והרוק שהפכו פופולריים באירופה וארצות הברית. בעשור זה יצאו אלבומי הרוק הישראלי הראשונים. ומצד שני החלה לפרוץ המוזיקה המזרחית והים תיכונית. הרוק הישראלי מושפע מהרוק אנד רול הבריטי או האמריקאי, אך מאופיין בצליל פופ אקוסטי.
במהפכת הרוק של המוזיקה הישראלית החלו להקות הקצב שפעלו מסוף שנות השישים, כשהבולטת בהם היא להקת הצ'רצ'ילים. מי שהעלו את הפופ והרוק ללב התודעה הם אריק איינשטיין ושלום חנוך. תקליטיהם מתחילת שנות השבעים, "פוזי" "פלסטלינה" ו"שבלול" נחשבים כפורצי דרך בלחנם ובעיבודם המוזיקלי (שהיה רוק עם גיטרות חשמליות) וסימלו לראשונה את המעבר לשירים האישיים במוזיקה הישראלית. יוצרים נוספים שעבדו עמם ותרמו רבות לעיצוב הרוק והפופ הישראלי היו שמוליק קראוס, יצחק קלפטר, מיקי גבריאלוב, יעקב רוטבליט ויהונתן גפן. בזירת הפופ והרוק הנשי בלטו בשיריהן האישיים חוה אלברשטיין, יהודית רביץ וקורין אלאל. בשנות השבעים והשמונים בלטו הזמרים עפרה חזה, ירדנה ארזי, אילנית, יגאל בשן, וצביקה פיק, ולאחר מכן הצטרפו גם ריטה ואביב גפן.
שלמה ארצי, שלום חנוך ויהודה פוליקר, שהחלו לפעול כבר משנות השבעים, זוכים להצלחה רבה עד היום ונחשבים למיינסטרים של הרוק הישראלי. הם מאופיינים בכתיבה אישית של שיריהם, לא נרתעים מלעסוק ברגשות, מחשבות ופחדים אישיים וגם בשירי מחאה ותיאור מצבים אקטואליים.
להקת כוורת נחשבת כפורצת דרך במוזיקה הישראלית כשהצליחה לשלב בין מוזיקת פופ להומור והעלתה את הפופ והרוק ללב הקונצנזוס. במיוחד אחראי לכך הזמר והיוצר דני סנדרסון. להקות רוק בולטות שבאו אחריה בשנות השמונים היו תיסלם, בנזין, משינה והחברים של נטאשה, שם בלט היוצר ארקדי דוכין. שנת 1991 הייתה שנת הפריצה של להקות וזמרי הרוק האלטרנטיבי, בראשותם של רמי פורטיס, ברי סחרוף ואביב גפן, ולהקות צעירות כמו איפה הילד?, זקני צפת, רוקפור ומופע הארנבות של ד"ר קספר זכו לפופולריות רבה. תפקיד מהותי בדרכן של להקות ואמנים אלו מילא מועדון רוקסן, שנתן במה לאמני רוק, ורוק אלטרנטיבי, מוכרים, וכאלו שבתחילת דרכם, וכך איפשר חשיפה מהירה ללהקות חדשות, וטיפח קהל מאזינים לסגנונות אלו. מאז התפרקו רבות מהלהקות של דור זה, אך חבריהן ממשיכים לפעול במסגרות שונות ומהווים את קהילת המוזיקה הישראלית בת ימינו.
בסוף שנות השמונים התפתח בארץ ז'אנר מקומי בשם אוריינטל מטאל, ז'אנר זה שילב הבי מטאל עם השפעה ממסורות יהודיות ומהתרבות המזרחית, במילים ובמנגינה. הלהקות סיילם ואורפנד לנד אף משלבות שירים בעברית ביצירתן, דוגמה בולטת היא השיר העיירה בוערת של סיילם.
במהלך שנות האלפיים זוכים אמני פופ צעירים, יוצאי התחרות הטלוויזיונית כוכב נולד, להצלחה גדולה מאוד. הצלחתם גוררת לפעמים ביקורת שלילית מצד אמנים ותיקים יותר, למשל בראיון מפורסם שהתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-2006 בו התבטאה הזמרת חוה אלברשטיין בחריפות כנגד התופעה. בנוסף זכו וזוכים להצלחה גדולה אמני פופ המושפעים מאלילי בני הנוער מחוץ לארץ (טייק דאת, בריטני ספירס). הבולטים ביותר הם להקת הבנים היי פייב (סוף שנות התשעים) והזמרת רוני (שנות האלפיים).
[עריכה] ראפ והיפ-הופ
- ערך מורחב – ראפ והיפ-הופ ישראלי
מתחילת שנות התשעים, דרך שב"ק ס', נייג'ל האדמו"ר והדג נחש, התחילו סגנונות הראפ והיפ הופ לחדור באיטיות לרדיו הישראלי, שנטה עד אז לשדר רוק, פופ ומוזיקה עגמומית. כיום, להקת הדג נחש נחשבת ללהקה המצליחה ביותר בישראל וסאבלימינל והצל (קובי שמעוני ויואב אליאסי), הינם מהאמנים המוכרים ביותר. אמני היפ הופ ישראלים אחרים הם סגול 59, מוקי (יוצא שבק ס) וכלא 6.
[עריכה] שירי ילדים
קטגוריה חשובה שיש לציין בזמר העברי הם השירים לילדים. בתקופה שלפני קום המדינה יצרו נחום נרדי ולוין קיפניס שירי ילדים רבים, בהם שירים לחגים ולמועדים. לאחר קום המדינה החלה הזמרת יפה ירקוני להקליט שירי ילדים רבים של נעמי שמר ושל יוצרים נוספים. לאחר מכן הקליט אריק איינשטיין שירי ילדים. בשנות השבעים החל פסטיבל שירי הילדים, לו תרמו שירים מיטב היוצרים כמו עוזי חיטמן, אהוד מנור ושייקה פייקוב והמשיך אותו הפסטיגל. האלבומים "לבד ביחד ולבד לבד" של שמוליק קראוס וג'וזי כץ מ-1975 שהורכב משיריה של מרים ילן שטקליס ו"הכבש השישה עשר" של יהונתן גפן ויוני רכטר מ-1978, נחשבים כפורצי דרך בתחום שירי הילדים עם מילים הנוגעות ברגישות בעולם הילד, ועם זאת מתאימים גם למבוגרים.
בשנים האחרונות טושטשו מאוד ההבדלים בין שירים הפונים לילדים ונוער לבין שירים לקהל בוגר יותר. קהל הילדים והנוער החל להעריץ זמרים ומנחים צעירים (למשל מערוץ הילדים ומתחרות "כוכב נולד"), ששיריהם לא נכתבו ספציפית לקהל יעד זה.
[עריכה] השפעות
נראה שעתידו של הזמר העברי נקבע עוד בתקופתו של נרדי. אם עד אז היה הזמר העברי מבוסס רבות על מלודיות רוסיות הרי שהתבנית שנקבעה עובדתית הוא מיזוג בין מזרח למערב כביטוי למיזוג הגלויות שמתחולל בארץ, שכן אי אפשר להפריד בין הזמר שהוא ביטוי צלילי למה שמתרחש בפועל בהווית החיים בישראל.
לאחרונה הכיר הממסד בחשיבות הזמר העברי מהאספקט החינוכי ומורשתי וקבע את "חודש הזמר העברי" כחג המוזיקה הישראלית בין יום העצמאות לחג השבועות. החודש מצוין גם בכנסת.
הפופלאריות של הזמר העברי באה לידי ביטוי בין היתר גם במסורת של קיום חגיגות ופסטיבלי זמר. הראשונה הייתה פסטיבל ערד שהחלה באמצע שנות השמונים. לאחר מכן צמחו חגיגות זמר נוספות בעיקר בתקופות החגים (כמו "ימי זמר בחולון"), שמפגישות את הקהל עם אמנים ויוצרים בזמר העברי ומשמשות חממה לנסיונות ולהרכבים חדשים וגם במה לחבורות הזמר בארץ. אמצעי נוסף המעיד על הפופלאריות של הזמר העברי הוא הפיכת תחנת הרדיו רשת ג' לתחנת מוזיקה ישראלית בלבד בכל הסגנונות ומכל התקופות, שגם זוכה לאחוזי האזנה גבוהים.
לעומת זאת, מוזיקה ישראלית כמעט ואינה זוכה להצלחה מחוץ לישראל מחוץ לקהילות היהודיות, וכנראה שאחת הסיבות היא מחסום השפה. זמרות ישראליות שזכו להצלחה גם מחוץ לישראל הן אסתר עופרים, חוה אלברשטיין, עופרה חזה ששילבה מוזיקה תימנית עם מקצבים מערביים, ואחינועם ניני שיצירתה משוייכת לסגנוני הפופ ומוזיקת העולם. הצלחות אחרות היו בתחום המוזיקה האלקטרונית נטולת המילים (אסטרל פרוג'קשן, אינפקטד משרום) ובתחום הרוק בשפה האנגלית (מינימל קומפקט, אביב גפן בבלקפילד, רוקפור, יוסלס איי.די ומספר להקות מטאל).
[עריכה] חוקרי הזמר העברי
- ד"ר דן אלמגור
- אליהו הכהן
- נחומי הרציון
- ד"ר טלילה אלירם
- יואב קוטנר (הרוק הישראלי)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סיפור צמיחתו של השיר סופר בהופעתו של ברוך בן יהודה, שהיה מנהל הגמנסיה, בתוכנית "שרתי לך ארצי" (תוכנית בטלוויזיה הישראלית של דן אלמגור ואליהו הכהן).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- נתן שחר, שיר שיר עלה-נא - תולדות הזמר העברי, הוצאת מודן, 2006.
- טלילה אלירם, בוא, שיר עברי, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הוי ארצי מולדתי אתר לתורמים בזמר העברי
- אתר הזמריה
- אלי אשד, אין יותר חזון בפיזמונים ? על הפיזמון העברי לדורותיו באתר "רשימות"
- אלי אשד, פיזמונים תנכיים והיסטוריים : סקירה ומאגר מידע ביבליוגרפי, באתר "רשימות"
- ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי באתר 'דעת'.
- אתר לשירי הזמר הראשונים בארץ
