גמלא העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שרידי העיר

גמלא הייתה עיר ברמת הגולן שנחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ 1976 עד 1991. היום אתר החפירות של העיר גמלא הוא חלק משמורת הטבע גמלא ומהווה אתר תיירות בולט במדינת ישראל. שמה של העיר נגזר מהשם "גמל" על שם הגבעה דמויית דבשת גמל עליה היא שכנה.

[עריכה] היסטוריה

העיר גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת מהערים מוקפות חומה מתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. ככל הנראה, עוד קודם לכך, בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום ישוב שנחרב. לאחר שיבת ציון התיישבו במקום צאצאי הגולים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים הלניסטיים במאה ה-1 לפנה"ס ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הספר של ממלכתו.

יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל במהלך המרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוז הראשי שלו בגולן (קדמוניות היהודים 13:394). הוא מתאר את הטופוגרפיה של העיר, אליה מוביל רק שביל אחד (גם היום) ומפרט לגבי המצור שהטיל אספסיאנוס שהוביל לכיבוש העיר בשנת 67. הרומאים ניסו לכבוש את העיר בעזרת כבש מצור, אך נהדפו על ידי מגיני העיר. בנסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים לחדור את הביצורים ולהשתלט על העיר הנצורה. אלפים מתושבי העיר נטבחו, בעוד אחרים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר (מלחמות היהודים ד' 1-83). בסך הכול נהרגו בעיר 9,000 נפש, מתושבי גמלא ותושבי הכפרים הסמוכים שבאו למצוא בה מחסה מפני הכוחות הרומאים הקרבים.

[עריכה] זיהוי וחפירות

חורבות העיר גמלא

מיקומה של גמלא נשכח עם השנים ובשנת 1968, לאחר כיבוש הגולן ב מלחמת ששת הימים, בעת שנערך סקר אתרים ונופים בגולן, הצביע יצחקי גל, על פי נתונים בשטח, על הגבעה כעל מיקומה של גמלא העתיקה. בשנת 1976 נערכו במקום חפירות בראשות הארכאולוג שמריה גוטמן שחשפו את שרידי החומה, מקום פריצתה על ידי הרומאים, בניינים מהעיר ותחמושת מהמצור - אבני קלע וראשי חץ.

עוד נחשף בחפירות בית הכנסת של גמלא, שמקורו כנראה בתקופה ההרודיונית. זהו ממצא יחודי שכן היה זה בית הכנסת הראשון מהתקופה ההרודיונית שנתגלה - תקופה שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר. המבנה מחולק על ידי ארבעה טורים של עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים לאולם ראשי ולסטווים. טור עמודים נוסף חצה את האולם הראשי לשניים. מעניין לראות שהעמודים שנצבו בפינות האולם הם בעלי חתך בצורת לב. רצפתו של האולם המרכזי לא הייתה מרוצפת, וככל הנראה היא כוסתה בזמנו בשטיחים או מחצלות. ליד הפינה הצפון-מערבית של האולם המרכזי מצאו החוקרים גומחה בקיר, וההערכה היא שהיא שמשה כארון הקודש ובה הוחזקו ספרי התורה. ליד בית הכנסת נחשף מקווה טהרה. בחלק המערבי של גמלא מצאו החופרים מבנים מפוארים ששייכים כנראה לשכונה בה התגוררו עשירי העיר.

בחפירות התגלו גם שרידי היישוב הקדום יותר, מתקופת הברונזה, שעל שרידיו הוקם בימי בית שני בית בד ולידו מקווה טהרה נוסף שכנראה שימש את עובדי בית הבד. ממצא בולט נוסף בעיר הוא בית הבד המערבי, שתקרתו נתמכה על ידי שתי קשתות גדולות, ששוחזרו.