ג'ודו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביפנית ג'ו - רכה, דו - דרך (柔道). ג'ודו היא אמנות לחימה מודרנית (גנדאי בודו) בעלת אופי ספורטיבי שנוסדה בסוף המאה ה-19 ביפן על ידי פרופ' ג'יגורו קאנו. פרופ' קאנו נחשב על-ידי רבים לגאון וחדשן, וליוצר אחת התרומות הגדולות ביותר להתפתחות הגופנית והנפשית עבור האדם המודרני. ג'ודוקות מפורסמים בישראל - יעל ארד, אורן סמדג'ה ואריק זאבי.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
קאנו חקר ובחן שיטות לחימה יפניות רבות שהיו ידועות בזמנו (הקרויות בשם הכולל ג'יוג'יצו), הוציא מהן את הטכניקות המסוכנות, שיכלל חלק מהטכניקות הקיימות ויצר שיטה שמאפשרת להלחם בכל הכוח בלא להיפצע, להרוג או להטיל מום ביריב. ב-1886 פתח בטוקיו, בירת יפן, את "מכון קודוקאן לג'ודו". מכאן ואילך הלך הג'ודו והתפרסם ברחבי יפן ובעולם כולו.
הג'ודו הוא בעל אופי אוניברסלי ומתאים לכל הגילאים. התנועות של הג'ודו הן בעלות השפעה מיוחדת על הגוף כיוון שהן מבוססות על תנועה אופטימלית, ניצול כוחו של היריב, תנועות ספירליות שמפתחות את הגוף ולא נמצאות בשימוש בחיי היום-יום.
מרכז הג'ודו הוא בקודוקאן שבטוקיו, ביפן. אימוני הג'ודו מורכבים מחימום מיוחד, אוצ'יקומי(כניסות לתרגילים מבלי להפיל), תירגול 'כניסות'. תירגול הטלות משלושה סוגים עיקריים: כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש בידיים, כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש באגן וכאלו שנעשות באמצעות הרגליים.
כמו כן ישנן הטלות שמבוססות על הקרבה שבה המתחרים נופלים ומפילים באופן זה או אחר את היריב יחד עמם. כמובן, כל תנועה והטלה מתבצעת באמצעות כל הגוף. התירגול נעשה בזוגות וכולל, כאמור, תרגול כניסות ללא הטלה ותירגול טכניקות בעמידה ועל הארץ.
חלק חשוב באימון הוא ה'רנדורי', הקרב הידידותי, שנעשה בשתי צורות עיקריות: טאצ'י ואזה - בעמידה ונה-ואזה על הארץ (קרב קרקע). בקרקע מתורגלים ונלמדים ריתוקים, חניקות, ובריחים. בנוסף יש בג'ודו גם 'שיאיי', שהוא קרב לפי חוקי הג'ודו המתרחש עד להשגת נקודה אחת או באיפון (הכרעה מושלמת) או בצבירת חלקי נקודות עד לסוף הזמן ונצחון.
חלק נוסף חשוב מאוד בתרגול הג'ודו הוא תרגול קטות, סדרות של תנועות ותירגולים מובנים מראש המסייעים מאוד להתפתחות התלמיד כלוחם ג'ודו וכאדם.הקאטות מתורגלות גם כדי שלוחם יוכל לעבור מחגורה כחולה לחגורה חומה ומחומה לשחורה כל חגורה נעשית על ידי קאטות שונות.
[עריכה] מושגי יסוד בקרב
[עריכה] כללי
- הג'ימה - להתחיל/להמשיך את הקרב.
- מאטה - לעצור/להפסיק את הקרב.
- סורה-מדה - סוף הקרב.
[עריכה] ניקוד
ניקוד הקרב נעשה על פי פרמטרים שונים. ככל שמתחרה מפגין עליונות על המתחרה השני, כך ניקודו יהיה גבוה יותר.
- קוקה - הטלה על העכוז או על העורף, עבירה ראשונה של היריב (נחשב גם כ-3 נקודות).
- יוקו - הטלה על הצד, עבירה שנייה של היריב (נחשב גם כ-5 נקודות).
- וואזרי - הטלה על חצי גב (בין גב לצד) או הטלה על הגב שנעשית באיטיות, עבירה שלישית של היריב. נחשב חצי איפון (נחשב גם כ-7 נקודות).כאשר מקבלים שני ווזארי בקרב זה נחשב לאיפון.
- איפון - הטלה על הגב, חניקה עד כניעה, ביצוע בריח על המרפק עד כניעה, ריתוק עד 25 שניות, עבירה רביעית או עבירת הנסוקומקה של היריב. נצחון על היריב; כמו שנזכר, איפון זה ניצחון מוחלט-איפון אחד בקרב והוא נגמר בנצחון חוקי לעושה התרגיל שהביא לאיפון (נחשב גם כ-10 נקודות).
[עריכה] עבירות
העבירות הן שונות:
- יציאה (סתמית) מחוץ לאזור הקרב, בלי פעולת ג'ודו של המתחרה או יריבו וכמו כן דחיפת היריב
מחוץ לאזור הקרב.
- הפגנת פאסיביות. אולם התפיסה הכללית החדשה של הג'ודו היא לא למהר להעניש ולתת יותר זמן כדי להכין
את ההתקפה ולהגיע לעמדת התקפה טובה.
- הכנסת אצבעות לשרוולו של המתחרה. (מכונה: "תפיסת אקדח").
- נפילה על הברכיים מבלי לערער את שיווי משקלו של המתחרה.
כל אלה יגרמנו לענישה בשידו, כאשר ענישה ראשונה תזכה את היריב בקוקה, ענישה שנייה תחליף את הנקודות שקיבל היריב ביוקו, אחר כך בוואזרי ולבסוף באיפון.
עבירה שמזכה את הצד השני באיפון:
- הנסוקומקה - עבירה שמסכנת חייו של המתחרה או עלולה לגרום לפציעתו והתנהגות בלתי ספורטיבית בכלל.
[עריכה] זירת הקרב
- מבנה הזירה: בשנת 2006 חל שינוי בחוקת הג'ודו בו שונה גם מבנה הזירה. אזור התחרות יחולק לשני חלקים: אזור הקרב ואזור הביטחון.
אזור הקרב יהיה לפחות 8X8 מטר ולא יותר מ- 10X10 מטר. אזור הביטחון יהיה ברוחב 3 מטר ובצבע שונה. אזור הסכנה שהיה בעבר (בצבע אדום ברוחב 1 מטר) יבוטל ויחד איתו גם העונש של 5 שניות שהיה על הקו האדום.
- מיקום בזירה: במרכז הזירה ישנם 2 פסים, אחד כחול ואחד לבן, המסמנים את עמדות ההתחלה של כל אחד מהיריבים. במרכז הזירה ובין המתמודדים ימצא במהלך כל הקרב השופט המרכזי. בנוסף לשופט המרכזי יושבים בשני קצוות מרוחקים של הזירה שופטי הצד.
[עריכה] שיטת הדרגות
בג'ודו מקובל מבנה של דרגות האופייני לאומנויות הלחימה היפניות, למעשה מבנה זה הומצא יל ידי פרופ' ג'יגורו קאנו ולאחר מכן חדרה אל אמנויות הלחימה האחרות. ההתקדמות בדרגות מיוצגת על ידי חגורות ומחולקת לשני חלקים: עד לחגורה שחורה ולאחריה.
[עריכה] דרגות חניכות (KYU)
ביפן כל הדרגות הנמוכות עד לחגורה חומה הן חגורות לבנות. ראשיתו של השימוש בצבעים באירופה ב-1935. מספרי הדרגות הנמוכות הולכים וקטנים עם העלייה בדרגות. מועדון הג'ודו היפני הראשון, הקודוקאן לא מכיר בדרגות שהוענקו על ידי איגודים או מועדונים אחרים.
- KYU6 - חגורה לבנה, בדרגה זו מתחילים ללמוד את הג'ודו.
- חגורה לבנה-צהובה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU5 - חגורה צהובה (לבנה ביפן).
- חגורה צהובה-כתומה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU4 - חגורה כתומה (לבנה ביפן).
- חגורה כתומה-ירוקה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU3 - חגורה ירוקה (לבנה ביפן).
- חגורה ירוקה-כחולה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU2 - חגורה כחולה (לבנה ביפן).
- חגורה כחולה-חומה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU1 - חגורה חומה, חניך בכיר.
[עריכה] דרגות הדרכה (DAN)
חגורות שחורות, מוענקות על ידי איגוד המדינה
- DAN1
- DAN2
- DAN3
- DAN4
- DAN5
[עריכה] דרגות כבוד
חגורות לבנות-אדומות (או שחורות), מוענקות על ידי איגוד המדינה
- DAN6
- DAN7
חגורות אדומות (או שחורות)
- DAN8, מוענקת על ידי איגוד היבשת
- DAN9, מוענקת על ידי איגוד היבשת
- DAN10, מוענקת על ידי איגוד הג'ודו הבינלאומי ועל ידי DAN10 אחר
- DAN11, לא הוענקה מעולם.
- DAN12, חגורה לבנה כפולה, הוענקה לבן של ג'גורו קאנה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הג'ודו הישראלי, אתר הבית
- אתר מידע על ג'ודו, מידע מקיף על ג'ודו באנגלית
| אמנויות לחימה בספורט |
|
טאי צ'י | קונג פו | פא קואה | סינג איי | ג'יו ג'יטסו | אייקידו | ג'ודו | קראטה | נינג'יטסו | מואי טאי | אגרוף תאילנדי | קפואירה | איגרוף | טאיקוונדו | היאבקות | קרב מגע | פאנקרטיון | וו שו |
