ג'ינסנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ינסנג, צמח רב שנתי שמקורו בסין.

הג'ינסנג צומח במקומות קרים יחסית והשורש שלו משמש ברפואה אלטרנטיבית. השורש מתפתח במהלך השנים ונמצא מתאים לשימוש רק כעבור ארבע שנים לפחות. קיימים 7 זנים שונים של ג'ינסנג.

הזנים העיקריים של הג'ינסנג:

1. ג'ינסנג קוריאני - החזק מכל הזנים, משמש בעיקר כממריץ.
2. ג'ינסנג סיבירי - מעט יותר עדין מהקוריאני. גם הוא משמש כממריץ.
3. ג'ינסנג אמריקאי - מתאים לשימושן של נשים.
4. ג'ינסנג יפני - משמש לשיפור קרישת הדם.

הגינסנג הטבעי גדל בצפון מזרח סין וקוראה. הצמח נדיר מאוד עקב שימוש הנרחב שנעשה בו לצרכי רפואה עממית. כיום מקור הצמח במוצרים המשווקים הוא בגידולים מלאכותיים.

הגינסנג הוא צמח ארומתי עם נצר קצר ושורש לבן ומעובה ממנו יוצאים שורשים אדוונטיבים. גידול הגינסנג דורש סביבה יבשה, צל מלאכותי וסבלנות רבה עד לקצירה. מזנן זריעת הזרע עד הזמן בו ניתן לקצור את השורש חולפות בין שש לשמונה שנים. מאחר ורוח וגשם מפריעים לגידולו הרי שדרושות חוות מלאכותיות על-מנת לגדל אותו. כיום מנסים לגדל את הגינסנג גם בתרביות תאים. תוצרי הגינסנג הם שניים: הגינסנג הלבן והגינסנג האדום. הגינסנג הלבן הוא השורש המיובש, לרוב מקולף מהשכבה הראשונה. הגינסנג האדום הוא השורש המורתח, העמיד בפני חדירת תולעים או פטריות. הגינסנג הלבן מועדף על ידי השוק האירופאי, ואילו האדום על ידי השוק האסייתי. כמו כן נהוג להשתמש בשורש האדום להכנת משקה יינג (Yang) ובלבן להכנת משקה ין (Yin).

כימיה: המרכיבים הכימיים של צמח הגינסנג בודדו על ידי כרומטוגרפיה מסוג Thin-layer. המרכיבים הנחשבים לפעילים הם ה"גינסנואידים" שהם טריטרפנואידים. עד כה בודדו 31 גינסנואידים, המסודרים באינדקס לפי פולריות יורדת מa עד h ומסומנים Rx. תכונת הפולריות היא פונקציה של מספר שיירי המונוסכרידים בשרשרת הסוכרית. לכל הגינסנואידים שלד דומה (ראה תמונה) וכמעט כל הגינסנואידים המצויים בשורש הלבן מצויים גם באדום (שני גינסנואידים שמצויים בשורש האדום ולא בלבן נוצרים כתוצאה מההרתחה).

השפעות המיוחסות לג'ינסנג:

• הגדלת רמות האנרגיה.
• שיפור האון המיני של הגברים.
• ויסות לחץ הדם.
• שיפור תפקודי הכבד.
• שיפור הזיכרון.
• חיזוק מערכת החיסון.
• מניעת מחלות לב.
• הרגעת מערכת העצבים.

השימוש בג'ינסנג על ידי נשים בתקופת ההריון וחולים כרוניים אינו מומלץ.