דואליות גל-חלקיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דואליות גל-חלקיק (ובעברית מוקפדת: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אור וחומר יכולים להציג גם תכונות של גל וגם תכונות של חלקיק. הרעיון הזה הוא פרט מפתח במכניקה קוונטית.
בניסוחים הרגילים של המכניקות הקלאסיות אובייקט נתון הוא או גל או חלקיק. לדוגמה, אלקטרון הוא חלקיק (כי הוא מתנהג כמו חלקיק) ואור הוא גל (כי הוא מתנהג כמו גל).
אולם, בעיות מתעוררות בשימוש בנקודת-מבט זו: גם אלקטרונים יכולים להופיע כגלים; אור (במיוחד באפקט הפוטואלקטרי כפי שנותח ב־1905 על ידי אלברט איינשטיין) יכול להיות בעל תכונות חלקיקיות - הוא מתנהג כמו חלקיק במקרים מסוימים. מכניקת הקוואנטים מדגישה את העליונות של מדידות ולא נתינת תכונות לאובייקטים מעבר למה שניתן למדוד. מכאן עלה רעיון שניות הגל/חלקיק: אין צורך באמירה כי אלקטרון הוא חלקיק - או גל - רק שבנסיבות מסוימות הוא מתנהג כמו גל, ובאחרות - כחלקיק ("גלקיק").
אפקט קומפטון הוא דוגמה להתנהגות פוטון כחלקיק, והתאבכות של אלקטרונים היא דוגמה להתנהגותם כגל.
לואי דה ברויי מצא כי ניתן ליחס אורך גל לכל עצם לפי הנוסחה: 
כאשר: λ - אורך הגל; h - קבוע פלאנק; p - התנע של העצם.
באופן דומה ניתן ליחס תנע לפוטונים לפי הנוסחה: 
