דורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בסוג דגן. לערך העוסק בצייר, ראו גוסטב דורה.
| דורה | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |
| סוג: | דורה |
| שם מדעי | |
 Sorghum |
|
דורה (ידועה גם כסורגום, משמה הלטיני Sorghum) היא דגן טרופי מתורבת, החמישי בחשיבותו בעולם אחרי החיטה, האורז, התירס והשעורה.
לדורה מערכת שורשים מסועפת ויכולת להפסיק את גידולו בעתות בצורת, ועל כן היא יכולה לשרוד בתנאי צחיחות קיצוניים.
יכולת הדורה לשרוד ביובש קיצוני הפכה אותה לדגן חשוב מאוד באזורים הצחיחים של אפריקה, אסיה, אמריקה ואוסטרליה, אך במיוחד היא מתאימה לאקלים האפריקאי, בהיותה עמידה לתקופות גשומות ויבשות לחילופין. אפריקה מפיקה יבול של כעשרים מליון טונות דורה בשנה, אם כי שיטות הגידול המסורתיות מניבות בקושי טון אחד לעשרה דונם, בעוד שבשיטות מודרניות ניתן להפיק עד 5 טון לשטח זהה.
זרע הדורה דומה במבנהו לזרע התירס, אך הוא קטן ואליפטי יותר. הוא מכיל 75% עמילן, 12% מים, 4% שומן ומינרלים.
מגוון המאכלים והמשקאות שמיוצרים באפריקה מהדורה (דייסות, לחמים וכדומה) מעידים על חשיבותה. באופן מסורתי מותססת הדורה תוך שימוש בחיידקי חומצת חלב. ההתססה גורמת לטעם החמצמץ שנחשב באפריקה לאיכותי. ההתססה קוטלת חיידקים מסוכנים ומאריכה את חיי המדף. התססה בשמרים משמשת לייצור בירה שמכילה חלבונים ואחוזי אלכוהול גבוהים למדי.
פרויקט ENVIROPAK של האיחוד האירופי מנסה לייצר מתוצרי הלוואי התעשייתיים של הדורה מוצרי פלסטיק מתכלים וציפויים מגינים לייצוא הפירות האפריקאיים.
