דו-סוכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מולקולת סוכרוז - דו-סוכר המורכב ממולקולת גלוקוז ומולקולת פרוקטוז

דו-סוכרים (דיסכרידים - disaccharides) הם פחמימות המורכבות משתי מולקולות של חד-סוכר. הדו־סוכרים נוצרים לרוב על־ידי ראיקציות דחיסה (קונדנסציה)של חד-סוכרים. הסיווג של הדו-סוכרים הוא על פי מולקולות החד-סוכר שמהן בנוי הדו-סוכר ועל פי טיב הקשר בין שתי אבני הבנין - מספרי הפחמנים המחוברים והאיזומריה - אלפא או בטא. ניתן לפרק את הדו-סוכר לחד-סוכרים המרכיבים אותו על־ידי הידרוליזה.
בדומה לחד-סוכרים, הדו-סוכרים הם לרוב, מתוקים, מסיסים ומתגבשים. חלקם מתקבלית מתוצאה מפירוק רב-סוכרים הדו-סוכרים הנפוצים בטבע הם:

• סוכרוז (סוכר לבן) - המורכב ממולקולת גלוקוז ומולקולות פרוקטוז.
• לקטוז (סוכר חלב) - המורכב ממולקולת גלוקוז ומולקולות גלקטוז.
• מלטוז (סוכר לתת) - מתוצרי הפירוק של תאית המורכב מ־2 מולקולות גלוקוז המחוברות בקשר 1-4 אלפא.
• טרהלוז - המצוי במספר פטריות ומורכב מ־2 מולקלות גלוקוז המחוברות בקשר 1-1 אלפא.
• צלוביוז - אחד מתוצרי פירוק עמילן - שתי מולקלות גלוקוז המחוברות בקשר 1-4 בטא.