דין ראסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

‏

דין דייוויד ראסק (9 בפברואר 1909 - 20 בדצמבר 1994) היה מזכיר המדינה של ארצות הברית בשנים 1961-1969 תחת הנשיאים ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 בצעירותו 1.2 קריירה פוליטית 1.3 מזכיר המדינה 1.4 לאחר הפרישה 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] בצעירותו

ראסק נולד במחוז צ'רוקי, ג'ורג'יה וגדל באטלטנה. ב-1925 עזב את על מנת לעבוד אצל עורך דין במשך שנתיים. ב-1931 סיים את לימודי המכללה בצפון קרוליינה ונסע ללמוד באוניברסיטת אוקספורד באמצעות מלגת רודס. לאחר ששב לארצות הברית עסק בהוראה במכללה לנשים בקליפורניה, בשנים 1934-1940. במקביל למד באוניברסיטת ברקלי וסיים שם את בית הספר למשפטים ב-1940. ב-1937 נישא לוירג'יניה פויסי. לזוג נולדו שלושה ילדים.

במלחמת העולם השנייה שירת כקצין מטה בבורמה. בסוף המלחמה השתחרר בדרגת קולונל, כשבידו עיטור ליגיון המצוינות (Legion of Merit) עם עלי אלון (המציינים שהעיטור הוענק לו ביותר מהזדמנות אחת).

[עריכה] קריירה פוליטית

עם שובו מהמלחמה עבד ראסק תקופה קצרה במשרד המלחמה (מחלקת ההגנה של ימינו). בפברואר 1945 הצטרף למחלקת המדינה ועבד במשרד לענייני האו"ם. באותה שנה הוא היה זה שהציע את חלוקת קוריאה לשניים, על קו הרוחב ה-38. ב-1949 התמנה לסגן מזכיר המדינה וב-1950 ליועץ מזכיר המדינה לענייני המזרח הרחוק. במסגרת זו היה לו תפקיד מרכזי בהחלטה האמריקאית להכנס למלחמת קוריאה. אולם הוא היה גם דיפלומט זהיר ותמיד ביקש להשיג תמיכה בינלאומית רחבה לפעולה צבאית.

ב-1950 הצטרף לחבר הנאמנים של קרן רוקפלר. ב-1952 עזב את מחלקת המדינה והתמנה לנשיא הקרן, תפקיד בו עשה במשך שמונה שנות השלטון הרפובליקני.

[עריכה] מזכיר המדינה

ב-12 בדצמבר 1960 הכריז הנשיא הנבחר קנדי על החלטתו למנות את ראסק למזכיר המדינה. בינואר 1961 נכנס לתפקיד.

ראסק נודע כמזכיר מדינה ניצי, שהאמין בשימוש בכח צבאי כדי להילחם בקומוניזם. נטייתו הראשונה בפרוץ משבר הטילים בקובה הייתה מתקפה צבאית, אך הוא שינה את דעתו אחר כך והעדיף אמצעים דיפלומטיים.

יותר מכל מזוהה ראסק, יחד עם הנשיא ג'ונסון ושר ההגנה רוברט מקנמרה, עם מלחמת וייטנאם. ראסק תמך במעורבות האמריקאית במלחמה והגן עליה בפומבי. מלבד וויטנאם, הרבה לעסוק גם בסיוע למדינות מתפתחות ופעל לפתרון המשבר בהרפובליקה הדומיניקנית. נוסף על האש שמשך ממתנגדי המלחמה, הצליח להכעיס גם את תומכי ישראל, כשהאשים אותה בהתקפה מכוונת על האניה ליברטי בימי מלחמת ששת הימים.

ג'ונסון החליט שלא לרוץ לכהונה נוספת ב-1968. כהונתו של ראסק כמזכיר המדינה באה אל קיצה יחד עם זו של הנשיא, בינואר 1969. רק קורדל הול עמד בראש מחלקת המדינה במשך תקופה ארוכה יותר ממנו. ביומו האחרון בתפקיד העניק לו ג'ונסון את מדליית החרות הנשיאותית.

[עריכה] לאחר הפרישה

ראסק פרש מן החיים הפוליטיים ופנה לאקדמיה. בין השנים 1970-1984 לימד משפט בינלאומי באוניברסיטת ג'ורג'יה שבאתונה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה באתר מחלקת המדינה.