ג'ורג' מרשל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' קטלט מרשל (31 בדצמבר 1880 - 16 באוקטובר 1959) מפקד צבאי ומדינאי אמריקני, חתן פרס נובל לשלום.
מרשל נולד למשפחה מן המעמד הבינוני ביוניונטאון, פנסילבניה. בשנת 1901 סיים את המכון הצבאי של וירג'יניה, והתגייס לצבא ארצות הברית. עד למלחמת העולם הראשונה שירת בבסיסים שונים בארצות הברית ובפיליפינים. במהלך המלחמה שירת כקצין מבצעים, והשתתף בקרבות בצרפת.
בין המלחמות עסק בתכנון מבצעים במטה צבא ארצות הברית, בילה שלוש שנים בסין, שירת בתפקידי פיקוד שונים, ובשנת 1938 מונה למפקד מחלקת תכניות מלחמה במטה הכללי של צבא ארצות הברית בדרגת בריגדיר גנרל (מקביל לתת אלוף בצה"ל). קידומו לדרגת גנרל ולתפקיד סגן מפקד המטה הכללי היה מהיר, וב -1 בספטמבר 1939 מונה לראש המטה הכללי של צבא ארצות הברית, תפקיד בו החזיק עד סוף מלחמת העולם השנייה.
מרשל היה בעל תפקיד חשוב בהכנת צבא ארצות הברית למלחמה. לאחר שהצטרפה ארצות הברית למלחמה כתב מרשל את המסמך שיהווה את הבסיס לאסטרטגיה של כל מבצעי בעלות הברית באירופה, בחר בדוויט דייוויד אייזנהאור כמפקד כוחות בעלות הברית באירופה, תכנן ביחד עמו את "מבצע אוברלורד" הפלישה לנורמנדי, והיה בעל תפקיד חשוב בתיאום כל מבצעי בעלות הברית באירופה ובאוקיאנוס השקט. בשנת 1943 נבחר ג'ורג' מרשל כאיש השנה של השבועון טיים.
לאחר סיום המלחמה נשלח לסין על מנת לתאם שביתת נשק בין הצדדים הלוחמים, ולנסות להביא לממשלת קואליציה שתכלול את נציגי הלאומנים והקומוניסטים אשר לחמו במלחמת האזרחים הסינית. מאמציו נכשלו והוא שב לארצות הברית בינואר 1947. בפברואר 1947 הודיע על פרישתו מצבא ארצות הברית. עוד בטרם הודיע זאת, מונה למזכיר המדינה תחת הנשיא הארי טרומן.
בנאום שנשא ב-5 ביוני 1947 באוניברסיטת הרווארד הביע את נכונותה של ממשלת ארצות הברית לתרום לשיקומה של אירופה. תוכנית זו שנודעה כתוכנית מרשל סייעה בשיקומה של אירופה אשר לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הרוסה לחלוטין, ורבות מן התשתיות החיוניות, מפעלי התעשייה והערים עצמן, היו לעיי חורבות. ביצועה של תוכנית זו הקנה לו את פרס נובל לשלום בשנת 1953, ואת תואר "איש השנה של השבועון טיים" של 1947.
לאחר הכרזתו של דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל היה מרשל בין המתנגדים התקיפים להכרתה של ארצות הברית במדינה החדשה. הוא טען בפני טרומן כי רצונו להכיר במדינה נובע ממרדף אחר הקול היהודי בבחירות. דעתו לא נתקבלה, וארצות הברית, ביחד עם ברית המועצות היו הראשונות להכיר במדינת ישראל.
ב-21 בינואר 1949 פרש מתפקיד מזכיר המדינה, ושימש זמן מה בתפקיד נשיא הצלב האדום האמריקני. בשנת 1950 קיבל את תפקיד שר ההגנה, אך פרש מן הפוליטיקה בשנת 1951 לאחר שהסנטור ג'וזף מקארתי רמז כי בהחלטותיו "סייע למרוץ הקומוניסטי לשליטה בעולם". תפקידו הציבורי האחרון היה יושב הראש של הוועדה האמריקנית לאנדרטאות לקרבות. מרשל מת ב-16 באוקטובר 1959.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ג'פרסון · רנדולף · פיקרינג · מרשל · מדיסון · סמית' · מונרו · אדמס · קליי · ון-ביורן · ליבינגסטון · מקליין · פורסית · ובסטר · אפשור · קלהון · ביוקנן · קלייטון · ובסטר · אברט · מרסי · קאס · ג'רמיה בלאק · סיוארד · ושברן · פיש · אברטס · בליין · פרליניוסן · בייארד · בליין · פוסטר · גרשם · אולני · שרמן · דיי · היי · רוט · בייקון · קנוקס · ברייאן · לאנסינג · קולבי · יוז · קלוג · סטימסון · הול · סטטיניוס · ברנס · מרשל · אקסון · דאלס · הרטר · ראסק · רוג'רס · קיסינג'ר · ואנס · מאסקי · הייג · שולץ · בייקר · איגלברגר · כריסטופר · אולברייט · פאוול · רייס | ![]() |