הבחינה הפסיכומטרית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכינוי הבחינה הפסיכומטרית מתייחס בישראל לבחינה פסיכומטרית המשמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות השונות. בחינה זו ידועה בכינוי העממי הפסיכומטרי. את הבחינה עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. האוניברסיטאות מאמינות כי הבחינה מסוגלת לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודיהם האקדמיים, וכי אדם שקיבל ציון גבוה בפסיכומטרי יקבל ציונים גבוהים גם בלימודיו.
הבחינה מתקיימת במגוון שפות: עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ונוסח משולב אנגלית/עברית. בעברית הבחינה מתקיימת 5 פעמים בשנה (מועדים: פברואר, אפריל, יולי, אוקטובר ודצמבר, בערבית 4 פעמים בשנה, ברוסית ובנוסח משולב פעמיים בשנה ובשאר השפות במועד אפריל בלבד).
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הבחינה
הבחינה הפסיכומטרית בודקת את ידיעות/יכולות המועמד בשלושה תחומים - חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הבחינה מורכבת משישה פרקים - שניים לכל נושא, שלכל אחד מהם מוקצבות 25 דקות - ומשני פרקים נוספים המכונים "פרקי פיילוט", אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון המשוקלל ומשמשים לצורכי מחקר בלבד. שני "פרקי הפיילוט" ניתנים בנושאים שונים זה מזה. לנבחן אין כל דרך לדעת מה הם "פרקי הפיילוט", ולכן הוא חייב להתייחס לכל הפרקים כאל "פרקי אמת" שציונם יחשב בציון המשוקלל. כל השאלות ניתנות בצורת שאלות רב בררתיות (שאלות אמריקאיות) - הנבחן מתבקש לסמן את התשובה המתאימה מתוך ארבע תשובות אפשריות.
[עריכה] חשיבה כמותית
פרק המתמטיקה (חשיבה כמותית) בפסיכומטרי מכיל 25 שאלות. השאלות מכסות תחומים שונים וניתנות כולן לפתרון מהיר. בין התחומים: גאומטריה, חוקים אלגבריים, בעיות מתמטיות, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס, הוצאת נתונים מתוך גרף וכד'. לרוב רמת השאלות בפרק עולה - בתחילתו מופיעות השאלות הקלות ובסופו השאלות הקשות, אך ייתכן ששאלות קשות יופיעו גם בשאלות הראשונות.
[עריכה] חשיבה מילולית
פרק החשיבה המילולית (בעברית) בפסיכומטרי מכיל 30 שאלות.
סוגי השאלות השונים בפרק המילולי:
- הכרת מילים וביטויים - בוחן את אוצר המילים של הנבחן. ביטויים לדוגמה: "משענת קנה רצוץ", "הדום", "מגס" וכד'.
- שאלות אנלוגיה - שאלות בהן ניתן זוג מילים הקשורות זו לזו באותה דרך, והנבחן צריך לבחור מבין ארבעה זוגות את הזוג אשר הקשר בו זהה לקשר של זוג המילים המקורי. לדוגמה:
- מכונית:מנוע
- קרון:רכבת
- ספר:דף
- שיר:פזמון
- אופניים:דוושות
התשובה המתאימה ביותר היא התשובה הרביעית, כיוון שדוושות מניעות את האופניים כפי שמנוע מניע את המכונית. שאלות מסוג "אנלוגיות" הן מוכרות וידועות בעולם בתור כלי אמין למבדקי אינטליגנציה.
- שאלות החלפת אותיות - שאלות בהן מופיעים ארבעה משפטים כאשר בכל משפט יש מילה אחת הכתובה באותיות מודגשות. מילה זו באה במקום המילה המקורית במשפט. היא בעלת אותה תבנית דקדוקית כמו המילה המקורית, אך שלוש אותיות שלה הוחלפו באותיות פ.ט.ל. (לדוגמה, במקום המילה מכבסה, תבוא המילה מפטלה). בשלושה מתוך ארבעת המשפטים, מחליפות האותיות פ.ט.ל. את אותה שלשת אותיות. במשפט הנותר, מחליפות האותיות פ.ט.ל. שלשת אותיות אחרת. על הנבחן למצוא מהו המשפט יוצא הדופן. שאלות החלפת אותיות בוחנות את רמת האסוציאטיביות של השפה של הנבחן.
- שאלות השלמת משפטים, בהן ניתן משפט עם מילים חסרות ועל הנבחן לבחור את המילים המתאימות ביותר מתוך הרשימה. שאלות אלה בוחנות כושר לוגי-שפתי.
- שאלות היגיון - שאלות היגיון בנושאים שונים, החל מלוגיקה (שהבסיס שלה מושתת על לוגיקה מתמטית), שאלות הסקת מסקנות, חיזוק והחלשה של מסקנות, שיפוץ משפטים כך שיישמעו הגיוניים, שאלות "אמת ושקר" וגם שאלות על ביטויים, שהנבחן אמור להבין מה משתמע מהם.
- הבנת הנקרא - קטע ברמה גבוהה - בדרך כלל מאמר מדעי - אחריו ניתנות שאלות הבנה.
[עריכה] אנגלית
פרק האנגלית מכיל כ-27 שאלות הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית.
סוגי השאלות השונים בפרק האנגלית:
- שאלות השלמת משפטים - בוחנות את אוצר המילים של הנבחן. נתון משפט בו חסרה מילה ועל הנבחן לבחור את המילה המתאימה.
- ניסוח מחדש - נתון משפט ואחריו ארבעה משפטים שונים, ועל הנבחן לבחור את המשפט שמשמעותו היא הדומה ביותר למשמעות המשפט המקורי.
- הבנת הנקרא - בפרק האנגלית שני קטעי הבנת הנקרא ואחריהם מספר שאלות שבוחנות את טיב הבנת הקטע על ידי הנבחן.
הציון בפרק זה משמש גם לצורך קביעת רמת הידע של המועמד באנגלית. על הנבחן לקבל לפחות 134 נקודות בפרק האנגלית על מנת להיפטר מלקיחת קורס אנגלית באוניברסיטה בעת לימודים לתואר.
[עריכה] הציון בבחינה
הציונים בבחינה הפסיכומטרית נעים בין 200 ל-800, והם מהווים שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים - אנגלית, חשיבה כמותית וחשיבה מילולית כאשר התחום הכמותי והתחום המילולי מקבלים 40% כל אחד מהציון, ותחום האנגלית מקבל 20% מהציון. הציונים בכל תחום נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר הטעויות של הנבחן באותו תחום, וכן בחישובים סטטיסטיים נוספים. מטרתם של חישובים אלו היא לדאוג שמספר תשובות נכונות מסוים היה מקבל את אותו הציון בכל המועדים, וכך ציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה.
הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס ליתר הנבחנים. מכיוון שמטרת המבחנים היא דירוג כל נבחן ביחס לשאר, התפלגות הציונים היא התפלגות נורמלית - מעטים (5%) מעל 700 ומעטים מתחת ל-300, וככל שמתקרבים לממוצע (530), גדל אחוז הנבחנים שקיבלו אותו ציון.
[עריכה] יחס החברה למבחן
מכיוון שציון הבחינה הפסיכומטרית משמש בקבלה למוסדות לחינוך גבוה, יש לו חשיבות רבה לגבי אלו הרוצים ללמוד במוסדות אלו. במשך הזמן קמו מתנגדים רבים למבחן, ובמיוחד מפורסמת אמירתו של פרופ' אמנון רובינשטיין כשר חינוך, שאילו בזמנו היה קיים המבחן הוא לא היה מתקבל ללימודי משפטים.
ידוע כי מיומנות בפתירת המבחן יכולה להשפיע משמעותית על הציון. בעקבות כך נפתחו מכונים רבים שמטרתם להכין את הנבחנים לקראת הבחינה. קיימות טענות כי דבר זה יוצר אפליה, שכן נבחנים בעלי ממון יכולים להירשם לקורסים אלה וכך לשפר את ציונם; זאת בעוד נבחנים רבים לא יכולים להרשות לעצמם קורסים יקרים שכאלה. בנוסף, בחינות חוזרות יכולות לעזור בשיפור הציון, ולכן המרכז הארצי לבחינות קבע "תקופת צינון" של ארבעה חודשים בין בחינה לבחינה.
כמו כן, הושמעה טענה (שגם מושמעת כלפי מבחני משכל) שהמבחנים מקפחים אנשים בעלי רקע מסוים, וקיים יתרון מסוים עבור נבחנים אשר באים מרקע דומה לזה של יוצרי המבחן.
בנוסף, לציון הפסיכומטרי יש משקל שווה למשקל תעודת הבגרות בסינון המועמדים לאוניברסיטאות. המשקל שמקבל המבחן הפסיכומטרי, אליו לומדים כ-3 חודשים, שקול לציוני הבגרות אליהם לומדים 3 שנים בתיכון. הדבר נתפס בעיני אנשים רבים כחוסר פרופורציה. עם זאת, יש לציין כי הידע הנצבר במהלך תקופת התיכון מהווה בסיס לידע הנדרש בפסיכומטרי.
במסגרת ההגנה על קיום המבחן טענו הוגיו וראשי האוניברסיטאות שלא צריך להגזים בקדושת תוצאות המבחנים, שכן הם בעצם מהווים מסננת נגד הצפת מועמדים לאוניברסיטאות, וכי מטרתם היא הצבעה על מועמדים עם הסיכוי הגדול ביותר להצליח בלימודים. בנוסף, המרכז הארצי פרסם תוצאות מחקר שקבע שאלו שהתכוננו לבחינה בעזרת קורסי הכנה ולא לבד, שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד.
לפי סטטיסטיקה שנאספה על ידי 'המרכז הארצי לבחינות ולהערכה', נבחן שלוקח את הבחינה פעם שנייה ואף שלישית משפר את ציוניו בהתמדה. וכך אנשים להם זמן ומשאבים להשתתף בבחינה מספר פעמים יכולים להבטיח שיפור מתמיד בציוניהם.
עלות ההרשמה לבחינה הפסיכומטרית היא 425 ש"ח (המורכבים מ-40 ש"ח לרכישת "ערכת הרשמה", ו-385 ש"ח נוספים דמי הרשמה). עלות גבוהה לדעת רבים, וזאת בהשוואה לבחינת בגרות ש"מחירה" נע בין 10 ל-50 ש"ח (כתלות במספר היחידות בבחינה). יש הטוענים כי 'המרכז הארצי לבחינות והערכה' מעודד השתתפות ביותר מבחינה אחת, באמצעות הבטחתו (הסטטיסטית) לשיפור מתמיד בציון הנבחן.
יש לציין כי מוסדות השכלה גבוהה, ובהם מכללות רבות, אינם דורשים ציון פסיכומטרי כתנאי קבלה.
[עריכה] בעולם
בארצות הברית נהוג מבחן דומה, הנקרא SAT, הבוחן בשלושה נושאים: מתמטיקה, קריאה ביקורתית וכתיבה, ומתקיים 7 פעמים בשנה. ב-SAT הוכנס לאחרונה גם חלק הבודק כשורי כתיבה. ניתן להיבחן במבחן ה-SAT גם במדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מאגר מילים היכול לסייע ללומדים למבחן הפסיכומטרי |
