המעבדה הלאומית לוס אלמוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המעבדה הלאומית לוס אלמוס (Los Alamos National Laboratory או LANL בראשי תיבות), הוא מכון מחקר של משרד האנרגיה של ארצות הברית, המנוהל על ידי אוניברסיטת קליפורניה וממוקם ליד העיר לוס אלמוס במדינת ניו מקסיקו בארצות הברית. המכון הוא אחד ממרכזי הלימודים הבין תחומיים הגדולים והחשובים בעולם והוא מעסיק כעשרת אלפים חוקרים מהסגל של אוניברסיטת קליפורניה ועוד כשלושת אלפים עובדים בחוזה קבלני. כשליש מהחוקרים במכון הם פיזיקאים, ושני השליש הנותרים הם מהנדסי מערכות, חוקרים בתחום המתמטיקה החישובית, הכימיה והביולוגיה. המכון משתף גם סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות במחקריו ומספק שרותי מחקר ופיתוח לגורמים אקדמאים ותעשיתיים בארצות הברית ובעולם.
מעבדות לוס אלמוס מפורסמות בעיקר בהיותה אחד משני המכונים ששימשו את ארצות הברית בפיתוח הנשק הגרעיני שלה.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] פרויקט מנהטן
ערך מורחב – פרויקט מנהטן.
מעבדת לוס אלמוס נוסדו בזמן מלחמת העולם השנייה, כדי לרכז את הפעילות הסודית של ממשל ארצות הברית בפרויקט מנהטן לפיתוח הפצצה האטומית הראשונה. עד 1942 בוצע המחקר במסגרת פרויקט מנהטן במוסדות מחקר אחדים והדבר הקשה על ניהולו ועל שמירת הסודיות שנדרשה בו. בסופו של דבר הוחלט על הקמת מתקן סודי אחד שבו תרוכז כל הפעילות בפרויקט. מיקום המתקן נבחר על ידי רוברט אופנהיימר שהיה המרכז המדעי של הפרויקט ובילה שנים רבות מילדותו בניו מקסיקו. לאחר שהוקם המכון, מונה אופנהיימר למנהל הראשון שלו.
במשך שנות פרויקט מנהטן, העסיק המכון אלפי עובדים וביניהם החשובים שבחלוצי הפיזיקה הגרעינית, כמו נילס בוהר, אנריקו פרמי, ריצ'רד פיינמן וג'ון פון נוימן. על מנת לשמור על הסודיות המוחלטת שנדרשה בעת ביצוע הפרויקט, היו כל החוקרים שעסקו בו רשומים כעובדי המעבדה של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה-פה (למרות שעד הטלת הפצצות האטומית על הירושימה ונגסקי, לא ידעה הנהלת אוניברסיטת קליפורניה במה עוסקת המעבדה שתחת חסותה).
העבודה שנעשתה בלוס-אלמוס בזמן פרויקט מנהטן, הולידה את שלוש הפצצות האטומיות הראשונות. זו שפוצצה באתר ניסויים בניו-מקסיקו וכונתה "טריניטי", ושתי הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגסקי ביפן. לאחר המלחמה פרשו רבים ממשתתפי הפרויקט ובראשם אופנהיימר מפעילות עבור ממשל ארצות הברית, על רקע הוויכוח בדבר המשך פיתוחו של הנשק הגרעיני. את אופנהיימר החליף נוריס בראדברי כמנהל המכון שעסק באותם שנים בעיקר בפיתוח שיטות לייצור המוני של מערכות נשק גרעיני, מבלי שהדבר ידרוש את סיועם של מדענים מומחים. כמו כן נקטה ממשלת ארצות הברית במספר צעדים שנועדו לעודד את היצירתיות המדעית בקרב מפתחי טכנולוגית הגרעין הצבאית. צעדים אלו כללו הקמת מכון נוסף לפיתוח הטכנולוגיה הגרעינית שאמור היה להתחרות כביכול במעבדת לוס-אלמוס, וכן מתן אפשרות למדענים בלוס-אלמוס לחקור תחומים אחרים של טכנולוגית הגרעין בתחום המחקר הפיזיקלי הבסיסי, הרפואה הגרעינית וכדומה. יחד עם זאת, הפעילות העיקרית של המכון התרכזה בתחום הנשק הגרעיני, וב-1952 פותחה בו פצצת המימן הראשונה. בכל תקופת המלחמה הקרה, המשיכו מדענים מלוס-אלמוס להוביל את הפיתוח המעשי של ארסנל כלי הנשק הגרעיניים של ארצות הברית, פעילות שכללה גם ניסויים שנויים במחלוקת, באיי מרשל ובמדבריות של ניו מקסיקו.
[עריכה] לאחר המלחמה הקרה
השינויים הפוליטיים המהירים שהתרחשו בעולם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, חייבו את ממשלת ארצות הברית להיערך מחדש בכדי לשמר את מעמדה כמעצמה מובילה, הן בתחום הצבאי והן בתחום המחקר המדעי, היות ולא ניתן היה להתלות יותר בתחרות עם הסובייטים כדי להמשיך ולקבל את תמיכת הציבור האמריקאי להקצאת משאבי ענק למחקר הגרעיני. מצד שני, היכולות שפותחו במעבדת לוס-אלמוס, כמו גם במכוני המחקר האחרים של ממשלת ארצות הברית נתגלו עתה כשימושיות למגוון גדל והולך של יישומים. ההחלטה הכמעט מקרית להכפיף את מכון המחקר לאוניברסיטה ציבורית, התגלתה עתה כמועילה ביותר. ממשלת ארצות הברית ביצעה מהלך מקיף של פתיחת המחקר בלוס-אלמוס למגוון גדול ככל הניתן של תחומים היכולים להנות ממשאביה של המעבדה (כמו למשל מחשבי העל ששימשו עד אז בעיקר לסימולציה של ביקועים גרעיניים) ומהידע הרב שנצבר על ידי הסגל שלה. כיום עוסקים המדענים בלוס-אלמוס במגוון רחב של מחקרים בתחום הפיזיקה, הכימיה, מדעי האקלים, הביולוגיה ואפילו מדעי החברה. ברבים מהמחקרים מושם דגש על האופן שבו ניתן לשלב רעיונות מתחומים שונים במסגרת מחקר אחד.
יחד עם זאת, המכון ממשיך לעסוק גם במחקר צבאי סודי עבור ממשלת ארצות הברית, פעילות שלוותה במספר שערוריות על רקע של האשמת עובדים במכון בהפרת סודיות, דבר שהביא להחלשת הקשר בין המכון לאוניברסיטת קליפורניה והעברת חלק גדל והולך של פעילותו לידי קבלנים אחרים.
