מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקואליציה הראשונה (1793-1797) של אוסטריה, פרוסיה, בריטניה הגדולה, ספרד, פיימונטה וממלכות נוספות כנגד הרפובליקה הצרפתית מייצגת את המאמץ הגדול הראשון של מעצמות אירופה המלוכניות לדכא בכח את המהפכה הצרפתית. העילה הרשמית לפתיחת המלחמה הייתה הוצאתו להורג של לואי השישה עשר בינואר 1793.
הצרפתים סבלו בהתחלה הפסדים צורבים (קרב נירווינדן ב-18 במרץ 1793, למשל) ומרידות פנימיות (מרד בונדי). הסיבות למפלות הצבאיות היו שונות, והעיקרית שבהן הייתה היעדר הקצינים: רוב הקצינים היו אצילים, אך מעמדם של האצילים נפגע עקב המהמפכה. לאור המפלות הקשות בחזית וסכנת כיבוש והחזרת השלטון המלוכני, הצרפתים נקטו מספר צעדים קיצוניים. הראשון והחשוב ביותר היה גיוס כללי של כל הגברים הכשרים ללוחמה בגיל 25-18. צבאות צרפת, שהיו חדורים ברוח המהפכה, הצליחו להתגבר על האויבים ולהדפם מגבולות צרפת. בנוסף לכך, הם נכנסו להולנד והקימו בה את הרפובליקה הבאטווית במקום השלטון המלוכני שהיה בה, רפובליקה חדשה זו הפכה למדינת חסות של צרפת. לאחר המפלות בחזית, מעצמות אירופה השונות התחילו לצאת מהקואליציה, ורק אוסטריה ובריטניה נשארו להיאבק בצרפת. למרות השליטה האנגלית בימים, והעדיפות האוסטרית בכח האדם ובנשק, הצרפתים הצליחו להתגבר על האוסטרים. בזמן זה, גנרל צעיר ועלום שם, נפוליאון בונפרטה בראש צבא קטן שמנה לא יותר מ-43,000 חיילים, כבש את כל איטליה מידי הכוחות האוסטרים. זאת למרות שמספר האוסטרים היה לפחות כפול ממספר חיילי נפוליאון.
