התיכון שליד האוניברסיטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיכון שליד האוניברסיטה (או ליד"ה) הינו תיכון ירושלמי, אשר נחשב לאחד מהיוקרתיים בישראל, הן בשל תנאי הקבלה הגבוהים והן בשל בוגריו המוכרים ביניהם נשיא מדינה, שופטי בית המשפט העליון, זוכי פרס נובל, סופרים, אמנים, מנהלים בכירים ואישים רבים אחרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
התיכון נוסד בשנת 1935 ביוזמת המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית ובתמיכת הוועד הלאומי ובית המדרש למורים בבית הכרם אשר סיפק את הבניין לבית הספר החדש. בתחילה נקרא "תיכון בית הכרם" אך בהמשך שינה את שמו. התיכון נועד לסייע בהכשרתם של מורים ולשמש במה למחקרים חינוכיים.
בין בית-הספר לבין האוניברסיטה התקיים קשר הדוק בתקופת המנדט. ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטה שימש גם בתפקיד מנהל התיכון. מנהלי התיכון באותה תקופה היו פרופ' אלכסנדר דושקין, פרופ' עקיבא ארנסט סימון וד"ר אליעזר ריגר שעסקו במקביל בתפקידים אקדמאיים וחינוכיים.
בית-הספר נועד לסייע בהכשרתם של מורים לעתיד שלמדו באוניברסיטה. הם צפו בשעורים שהתקיימו בו והתנסו גם בהוראה מעשית. נוסף להיותו בית ספר לדוגמה להכשרת מורים התאפיין בית הספר במספר איפיונים נוספים. בית הספר כלל שש שנות לימוד החל מכיתה ז' (שכונתה א') עד כתה י"ב (שכונתה ו') בניגוד למבנה של ארבע שנות לימוד בתיכון שהיה נהוג באותה תקופה במערכת החינוך. בית הספר שם דגש על עקרון ההעשרה ובחירה בתוכניות לימודים, וגם הקנה חשיבות רבה לתחום החינוך החברתי. הוקמה מועצת תלמידים שהייתה שותפה לקבלת החלטות בתחומים שונים של חיי בית הספר.
מתחילת דרכו שאף בית הספר לא לשמש רק כמוסד להקניית ידע, אלא להתחשב בכלל אישיותו של התלמיד. מספר שנים לאחר הקמתו החל בית-הספר גם לראות את אחת ממטרותיו בקידום תלמידים מחוננים וסיפוק צרכיהם הייחודיים.
בית הספר מומן מתשלום שכר לימוד בתוספת כספי תרומות של יהודים מאמריקה ותמיכה של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. בין מוריו בתקופת היישוב היו ישעיהו ליבוביץ' ושמואל סמבורסקי שלימדו מדעים, מרדכי ארדון שלימד ציור ויצחק נבון שלימד ערבית.
לקראת סוף תקופת המנדט הועלה רעיון להעביר את בית הספר להר הצופים ליד קמפוס האוניברסיטה. הרעיון לא יצא לפועל עקב פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק הר-הצופים מהעיר. אך לאחר הקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם, הוחלט להעתיק את בית-הספר למבנה חדש שנחנך בתחילת שנות השישים בקרבת הכניסה הראשית לקמפוס.
בתקופת המדינה שמר בית-הספר על רבים מהמאפיינים הייחודים שלו מראשית דרכו, אך חלו בו גם שינויים לא מעטים. מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית. בית-הספר החל בתוכנית לימודים נפרדת שנועדה לקדם תלמידים בעלי יכולת שלא מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהם על פי משנתו החנוכית של פרופ' קרל פרנקנשטיין מהאוניברסיטה העברית. הונהגו גם תכניות לימודים יחודיות במקצועות שונים עליהם נבחנו התלמידים בבחינות בגרות שחוברו על ידי מורי בית הספר וכן תוכניות ה"אתגר" אשר מאפשרות לימודים מוגברים וביצוע בגרויות מוקדם מן הרגיל.
החל משנת הלימודים 1988-1989 החלו הסדר שבמסגרתו תלמידי בית-הכרם התקבלו אוטומטית לחטיבת הביניים. בשנת הלימודים הבאה, תשס"ח 2007-2008, ייפתח בית-הספר לכל תלמידי מערב העיר.
[עריכה] המצב כיום
החל משנת הלימודים הקרובה, תשס"ח 2007-2008, תהיה לתלמידי מערב העיר אפשרות גדולה יותר להתקבל לבית-הספר על פניי תלמידים מאזורים אחרים מהעיר. זוהי עדיפות שהייתה שמורה עד כה רק לתלמידי בית הכרם.
בחטיבת הביניים חמש כיתות. שלוש מהן הן כיתות מואצות, שבהן לומדים ברמה מוגברת והתלמידים המיועדים לה הם מחוננים הוא מצטיינים: אחת מהן היא כיתה רגילה, שאיננה מואצת: ואחת מהן היא חלק מפרויקט הקרוי "התוכנית החדשה" ומטרתו לפתח תלמידים עם פוטנציאל ללמוד ולפתח את כשרונותיהם.
גם בתיכון חמש כיתות. חלק מתלמידי כיתות ט' נדרשים לעזוב או עוזבים מרצונם, ומצטרפים גם תלמידים חדשים.
[עריכה] רשימת מנהלים
- פרופ' אלכסנדר דושקין - 1953-1951,1939-1935
- פרופ' עקיבא ארנסט סימון - 1939, 1950
- ד"ר אליעזר ריגר - 1951-1935
- ד"ר מאיר שפירא - 1978-1951
- ד"ר שמואל קנלר - 1991-1978
- הגב' חנה לויטה - 1991 - 2003
- ד"ר גלעד אמיר - 2003 - היום
[עריכה] בוגרים נודעים
בין בוגרי התיכון ניתן למצוא אישים חשובים רבים שעיצבו לאורך השנים את דמותה של מדינת ישראל, מן התחום הציבורי והעסקי ובתחומים נוספים לרוב מתחומי המשפט, המדעים והרוח. (השנה בסוגריים היא שנת סיום הלימודים בבית הספר)
- יצחק נבון (1939) - נשיא מדינת ישראל
- יוחאי בן-נון (1942) - מפקד חיל הים וגיבור ישראל
- דניאל כהנמן (1951) - חתן פרס נובל לכלכלה
- מישאל חשין (1953) - משנה לנשיא בית המשפט העליון
- אהרן ברק (1954) - נשיא בית המשפט העליון
- רבקה מיכאלי (1954) - שחקנית
- יהורם גאון (1956) - זמר
- דייוויד גרוס (1959) - חתן פרס נובל לפיזיקה
- תום שגב (1963) - היסטוריון ועיתונאי
- יובל שטייניץ (1964) - חבר כנסת
- מאיר שלו (1966) - סופר
- שלמה מור־יוסף (1969) - מנכ"ל בתי החולים הדסה שבירושלים
- יחיעם וייץ (1969) - היסטוריון
- חיים בוזגלו (1970) - במאי קולנוע
- דויד גרוסמן (1972) - סופר
- חנוך רוזן (1977) - פנטומימאי
- גדי טאוב (1983) - סופר
- אלישבע גרינבאום (1983) - משוררת
- גלעד טוקטלי (1984) - במאי עובדה
- גיל שוויד (1986) - מייסד צ'קפוינט
[עריכה] לקריאה נוספת
דני יעקובי, "ראשיתה של הכשרה מקצועית באוניברסיטה מחקרית: הקמת המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית" בתוך: תולדות האוניברסיטה העברית, התבססות וצמיחה, בעריכת חגית לבסקי, הוצאת מאגנס, 2005.
