נשיא מדינת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הממשל בישראל

נשיא המדינה משה קצב

ממשלת ישראל ראש הממשלה אהוד אולמרט ממלאת מקום ראש הממשלה ציפי לבני היועץ המשפטי לממשלה הממשלה ה-31

הכנסת - משכן הכנסת יושב ראש הכנסת דליה איציק חבר כנסת ועדות הכנסת חוקי יסוד

בתי המשפט בישראל בית המשפט העליון בג"צ המשפט בישראל

הבחירות בישראל מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל פוליטיקה בישראל הפרדת רשויות בישראל

פורטל - הממשל בישראל

תפקיד הנשיא במדינת ישראל הוא ייצוגי והוא מסמל את אחדות העם ועומד בראש המדינה. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק-יסוד: נשיא המדינה.

בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על-ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.

תוכן עניינים 1 סמכויות הנשיא 2 בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות 3 המשמעות הייצוגית של בחירת האישים 4 נשיאי מדינת ישראל 4.1 ציר זמן 5 מועמדים שלא נבחרו לתפקיד 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] סמכויות הנשיא

בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ.

סמכות מעשית חשובה של הנשיא היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. בדרך כלל זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים עזים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ו/או אסירים ערבים במסגרת עסקות שבויים.

כמו כן מטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה עמידה (זהו, על פי רוב, ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת). וכן מורה הנשיא על פיזור הכנסת לבקשתו של ראש הממשלה.

הנשיא לא פטור מכל שירות חובה.

[עריכה] בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות

כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לנשיא המדינה, בתנאי שלפחות עשרה חברי כנסת יתמכו במועמדותו. מי שקיבל את רוב קולות חברי הכנסת מבין המתמודדים יבחר לנשיא. הבחירה לנשיא הינה חשאית.

אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו דרך ארעי, או שהוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על נבצרות זמנית (למשל בזמן מחלה שמונעת ממנו למלא את תפקידו) הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי ועדת הכנסת הוא יכנס למעמד זה.

הכנסת רשאית, ברוב של שלושה רבעים מחבריה (90 מחבריה), להדיח את הנשיא אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. בכדי להתחיל תהליך הדחה יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת (19 מתוך 25 חברי הוועדה). לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.

לנשיא יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, חסינות פרוצדורלית מוחלטת - לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו. במידה ויש לגבות ממנו עדות, הנשיא יקבע את מקום ומועד מסירת העדות.

[עריכה] המשמעות הייצוגית של בחירת האישים

משמעותו הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביא לכך שאף שהבחירה נעשית על-ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ולכן אפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים.

כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג, עזר ויצמן) ומלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר, יצחק נבון). בחירתו של משה קצב לתפקיד נשיא המדינה היא נקודת מפנה מבחינה זו.

תפקיד נשיא המדינה הוא בדרך כלל תפקיד אחרון בקריירה הפוליטית של הנושא בתפקיד זה. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.

בעקבות פרשיות וחשדות שדבקו בנשיאים עזר ויצמן ומשה קצב החלו להשמע בציבוריות הישראלית קולות הקוראים לבטל מוסד זה.

[עריכה] נשיאי מדינת ישראל

שם הנשיא	תקופת חייו	פרטים ביוגרפיים	תקופת נשיאותו
חיים ויצמן	1874-1952	כימאי, מראשי הציונות ונשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית	1948-1952
יצחק בן צבי	1884-1963	היסטוריון, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל	1952-1963
זלמן שז"ר (רובשוב)	1889-1974	סופר עיתונאי והיסטוריון, ממייסדי תנועת העבודה וממנהיגי ההסתדרות, חבר כנסת, ראשון שרי החינוך והתרבות	1963-1973
אפרים קציר	נולד 1916	פרופסור לביופיזיקה וחתן פרס ישראל במדעי החיים	1973-1978
יצחק נבון	נולד 1921	סופר, איש חינוך ומדינאי, סגן רה"מ ושר החינוך והתרבות, חבר כנסת בשנים 1965-1978, 1984-1992	1978-1983
חיים הרצוג	1918-1997	אלוף בצה"ל, מדינאי, שגריר ישראל באו"ם, חבר כנסת בין השנים 1981-1983	1983-1993
עזר ויצמן	1924-2005	טייס, איש צבא, חבר כנסת, ושר הביטחון, מבוני חיל האוויר הישראלי	1993-2000
משה קצב	נולד 1945	סגן ראש הממשלה, שר בממשלות ישראל, ראש עיר, וחבר כנסת בשנים 1977-2000	משנת 2000

[עריכה] ציר זמן

[עריכה] מועמדים שלא נבחרו לתפקיד

• 1949 - פרופ' יוסף קלוזנר.
• 1952 - דוד בן-גוריון הציע לפיזיקאי אלברט איינשטיין להיות נשיאה השני של מדינת ישראל. איינשטיין דחה הצעה זו בטענה שהוא מעדיף להקדיש את זמנו לפיזיקה (בנוסף לקושי של להיות נשיא של מדינה שהוא לא דובר שפתה). המתמודדים לתפקיד: ח"כ מרדכי נורוק, השר לשעבר יצחק גרינבוים, ח"כ פרץ ברנשטיין.
• 1963 - ח"כ פרץ ברנשטיין
• 1973 - פרופ' אפרים אלימלך אורבך
• 1983 - השופט מנחם אלון, לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון, על הנשיאות כנגד חיים הרצוג, והפסיד, למרות היותו נציג הקואליציה, עם 57 קולות לעומת 61 שבהם זכה הרצוג.
• 1993 - יו"ר הכנסת לשעבר דב שילנסקי. בתוך מפלגת העבודה, התמודדו על התפקיד, מול עזר ויצמן, שלמה הלל ואריה אליאב.
• 1998 - ח"כ שאול עמור
• 2000 - ראש הממשלה לשעבר, ח"כ שמעון פרס, התמודד על משרת הנשיא מול משה קצב. למרות העובדה שפעלו של קצב היה פחות מוכר לציבור הישראלי, ואף על פי שנדמה היה שניצחונו של פרס מובטח, נבחר קצב, בסיבוב השני, ברוב של 63 מול 57.

בשנת 1998 ההתמודדות על תפקיד הנשיא הייתה בין הנשיא המכהן עזר ויצמן לבין חבר הכנסת שאול עמור. לראשונה, נשיא מכהן נאלץ להתמודד על הארכת כהונתו. כדי למנוע מקרה דומה בעתיד, חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה. התיקון מונע מנשיא לכהן ביותר מתקופת כהונה אחת, אך מאריך את תקופת הכהונה הבודדת לשבע שנים, במקום חמש.

[עריכה] ראו גם

• משכן הנשיא
• אות מצטיין הנשיא
• פרס נשיא המדינה לספרות

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חוק-יסוד: נשיא המדינה. באתר הכנסת - חוקי היסוד.
• נשיא המדינה מלקסיקון המונחים באתר הכנסת
• אתר נשיאי מדינת ישראל

נשיאי מדינת ישראל

חיים ויצמן יצחק בן צבי זלמן שז"ר אפרים קציר יצחק נבון חיים הרצוג עזר ויצמן משה קצב 1948‑1952 1952‑1963 1963‑1973 1973‑1978 1978‑1983 1983‑1993 1993‑2000 2000 ‑