התפתחות רגשית בילדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההתפתחות הרגשית בילדות מתארת את שינויים בבשלות הרגשית המלווים את תהליך הגדילה ונחקרת על ידי הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
[עריכה] תקופת הינקות
כבר עם הלידה ניתן להבחין בהבעות פנים המביעות רגש, אך רגש של ממש כנראה בא רק מאוחר יותר. בגיל חצי שנה ילד מסוגל לנקוט בפעולות כדי לווסת את הרגשותיו, הפעולה הנפוצה ביותר היא פניה למטפל כדי שירגיע אותו שנקראת ויסות בשניים.
על פי השערת התקופה הרגישה, שנמצאה תקפה לגבי קופים, ייקשה מאוד לשקם ילד שהיה במצב של חסך רגשי בשנה הראשונה לחייו. אצל ילדים שגדלו בבתי יתומים במצב של חסך רגשי קשה מוצאים נזקים ארוכי טווח.
קיימת תסמונת כשל השגשוג הלא אורגני שהילדים הנפגעים בה סובלים מננסות הנובעת מהזנחה בטיפוחם הרגשי.
[עריכה] גיל הגן
הילד בגיל הגן, שעד עתה הושפע בעיקר מהדמות המטפלת בו, הולך ונפתח להשפעות מבני גילו ומאחים בוגרים. הילד הוא בעל אמון רב יותר ביכולותיו ובעל אורך רוח לדבוק במשימתו. הוא מסוגל לעצור את עצמו. אחד הניסויים הראה כי בני שנתיים ושלוש לא הצליחו למנוע עצמם מללחוץ על כפתור למרות הוראות מפורשות מתי ללחוץ עליו ומתי לא, אולם בגיל ארבע וחמש כבר נחלו הצלחה במשימה זו. כושר הריכוז של הילד בגיל הגן גדל, הוא מסוגל לעשות כמה דברים יחד, לשלוט טוב יותר ברגשותיו, לחשוב לפני מעשה. הילד מבין את קיומו הייחודי כאדם ומסוגל לשייך עצמו לקטגוריות. הוא מסוגל להבחין בין חוויית ההווה הממושך (מה שקורה כרגע) לבין חוויית ההווה הרגיל (מה שקורה בדרך כלל).
מהבחינה החברתית רגשית חשובה במיוחד הבנת קביעות העצמי הראוי לאהבה. הבנה זו מאפשרת לילד לחרוג מההוראות שהוא מקבל מבלי שיחשוש שיאבד את אהבת המשגיחים עליו לאורך זמן. גערה נתפסת כאירוע זמני ולא כקטסטרופה הרת גורל ביחסי הילד עם המטפלים.
כבר בגיל שנתיים רואים הימשכות לצעצועים אופיינים למין: משאיות והשתוללויות לבנים מול בובות לבנות. התנהגות זו נובעת מחיזוקים. הורים, במיוחד אבות כלפי בנים, אינם מסוגלים לשאת התנהגות מגדרית לא סטריאוטיפית של ילדיהם. אומנם, יש ראיות לכך שגם מרכיבים ביולוגיים הם בעלי תפקיד בקביעת דפוסי המשחק האופיינים לבנים ולבנות.
לפי ההשקפה הפרוידיאנית הרצון להידמות להורה בן אותו המין הוא המניע הקובע בעיצוב ההתנהגות. מאחר ובתפיסה המסורתית ההורה הקרוב הוא האם, יש תאוריות המציינות כי אצל בנים יישא תהליך זה אופי של היפרדות והיבדלות מהאם, ואילו אצל הבנות יהיה זה תהליך של הזדהות ומציאת דמיון איתה.
רוב הילדים מבינים כבר בגיל 3 שהמין קבוע מעבר למראה החיצוני וששינויי לבוש לא ישנו אותו. תהליכי למידה יוצקים לילד תוכן לתוך סכמת המין המהווה אחת מהקטגוריות הרבות הממלאות את עולמו.
הבדלים רגשיים בולטים בין ילדי גן וילדי בית ספר:
