אהבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהבה היא תחושה עזה המתעוררת באדם כלפי אדם אחר או כל דבר אחר. אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, בדאגה לו ובבקשת טובתו. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה, וטרגדיות רבות עוסקות באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן. הפסיכולוג ויקטור פרנקל ראה באהבה פן של תופעה אנושית יחודית והיא היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי האהבות
ניתן לחלק את האהבה לכמה קטגוריות, כשלכל אחד יש מאפיינים אחרים.
- אהבה הורית - בין הורים לבין ילדיהם. אהבה זו היא כמעט ובלתי מותנת, וקיימת בשל כך שהאדם רואה בצאצאיו בבואה של עצמו.
- אהבה משפחתית - בין ילדים להורים, אחים וקרובי משפחה, שקיימת בשל קרבת הדם ותחושת השייכות הטבעית.
- אהבה חברית - בין חברים שקיימת בשל תחומי עניין, רעות וחברות ותחושת שיתוף ושייכות.
- אהבה רומנטית - בין בני זוג שמחברת בין קרבה נפשית לגופנית.
- אהבה עצמית - בין אדם לבין עצמו
[עריכה] אהבה רומנטית
אהבה רומנטית - צורך עז בקרבה גופנית ונפשית עם אדם אחר, הכרוך במשיכה מינית.
אהבה רומנטית היא נושא מרכזי באמנות, בקולנוע, בספרות, במוזיקה ובאופן כללי, בכל תחומי התרבות. חקירתה המדעית היא ענף בפסיכולוגיה חברתית.
האהבה הרומנטית מופיעה כבר בתנ"ך כמה פעמים. מגילת (שיר השירים)משתמשת באהבה רומנטית כמשל לאהבה בין אלוהים וכנסת ישראל, שהקשר ביניהם משול לקשר אירוסין של איש ואישה. היא מוזכרת במיתולוגיה היוונית אפילו כעילה למלחמה גדולה. היא קשורה בקשר הדוק למושג האבירות בימי הביניים. הרמב"ם אף קרא לאדם לאהוב את אלוהים באותה מידה שבה הוא אוהב אישה ונכסף לה, ואף המקובלים טענו, שאדם שלא חווה אהבת אישה, לא יוכל לחוות אהבת אלוהים. בתרבות היהודית בתקופת ימי הביניים הקדישו לה משוררים כדוגמת ריה"ל שירים רבים.
אף על פי כן, נראה שבשום תרבות היא לא קיבלה את החשיבות שמקנה לה התרבות המערבית המודרנית. יש הרואים במעמדה של האהבה הרומנטית בתרבות המערבית תחליף למעמד שתפסה הדת בימים עברו. בפרט, מעולם לא היוותה האהבה הרומנטית שיקול כה מרכזי ואף בלעדי בהחלטה על חתונה ונישואין, כפי שהיא מהווה היום.
[עריכה] אהבה רומנטית בפסיכולוגיה
הפסיכולוגים מבדילים בין אהבה רומנטית לבין אהבת חברים או חיבה. הן בהיותה של הראשונה קשורה במשיכה מינית; הן במרכיב הדמיון, החזק באהבה רומנטית, שאינו מצוי במערכת יחסים רגילה המבוססת על חיבה; הן בכך שהחיבה מופנית כלפי בני אדם המקנים גמולים ממשיים, אך פרטנר להתאהבות עלול להביא דווקא מכאובים וייסורי נפש.
בחיבה, לקנאה אין תפקיד גדול, ולעתים קרובות, ידידו של הידיד הופך לידיד גם כן. באהבה רומנטית, הקנאה היא מוטיב מרכזי. אהבה רומנטית כרוכה בסערות ובטלטלות רגש, בעיקר בתחילתה, ואילו החיבה יציבה ורגועה.
הבדל נוסף הוא שהחיבה מאריכה ימים, ואילו ההתאהבות עלולה להיות קצרת טווח.
בהקשר זה, יש להעיר שבדורות האחרונים חלה עלייה חדה בשיעור הגירושין. בישראל הוא עומד על שליש, ובארצות הברית הוא מתקרב למחצית. ההסבר לכך נעוץ דווקא באידאולוגיה הרומנטית העומדת כיום מאחורי הנישואין. למעשה, ככל שהאמונה ברומנטיקה גבוהה יותר, צפויה השחיקה בנישואין להיות רבה יותר. זאת משום שהתחושות הרומנטיות מאכזבות ואינן נותרות לאורך זמן באותה עוצמה. ההסבר לכך הוא בחלקו ביולוגי, ומבוסס על מודלים אבולוציוניים ופסיכו-פיזיולוגיים.
[עריכה] הרחבה עצמית
אחת התאוריות הפסיכולוגיות הדומיננטיות בחקר האהבה הרומנטית מדגישה את מרכיב ההרחבה העצמית שבה. תכונותיו ויכולותיו של הפרטנר הרומנטי הופכים לזמינים עבור האדם.
במחקרים התברר שמאוהבים מוצאים בעצמם תכונות רבות יותר ומתקשים להבחין בין תכונות שבהם לבין תכונות שבבני זוגם.
[עריכה] סוגי האהבה
אחד המודלים לתיאור האהבה, שפותח בידי סטרנברג, מחלק אותה לשמונה סוגים, על פי קיומם של שלושה מרכיבי אהבה: אינטימיות, מחויבות ותשוקה. האהבה המושלמת היא זו שכל אלו מצויים בה. ב"אהבה רומנטית", על פי הגדרה זו, נעדר מרכיב המחויבות. ואילו ב"אהבה ריקה" קיימת המחויבות לבדה.
אחרים דיברו על "אהבה רכושנית", "אהבה לוגית" (כמו בבחירת בן זוג בשידוך, על פי תכונותיו המתאימות), "אהבה ללא אני" ועוד.
מודל נוסף של אהבה פותח בידי הפסיכולוג אריך פרום שראה באהבה את הדחף החזק והמשמעותי ביותר באדם, להתאחד עם הזולת, ובה ראה את הפתרון האידאלי לבעיית הבדילות הקיומית שהאדם חווה בחייו. על פיו יש שלשה סוגים של אהבה :
- אהבה מזוכיסטית, שבו האוהב מתבטל כלפי מושא אהבתו ומוכן לעשות הכול בשבילו. בהתבטלותו האדם נפרד מקיומו העצמי המכאיב והופך להיות חלק מהוויה אחרת, שהוא מעריך כגדולה וחזקה יותר. בדרגות גבוהות אהבה זו יכולה להגיע להערצה ואף לפולחן אישיות.
- אהבה סדיסטית, שבו האוהב מבטל את מושא אהבתו כלפי עצמו. האוהב מעצים את אישיותו, בכך שהוא "בולע" את הזולת ושולט עליו, באופן דומה לצורה שבה דייג אוהב דגים, מכיוון שהוא רואה בו מכשיר להעצמה אישית ולבריחה מהחדלון ושאלות הקיום שלו. בדרגות הגבוהות אפשר למצוא אהבה זו אצל מנהיגים ו"גורוים" כלפי עדת מעריצים.
- ואהבה בוגרת שהיא האידאלית, שבו שני בני אדם עומדים אחד מול השני במלוא אישיותם הלא מתבטלת, ומשלימים אחד את השני באופן הדדי, באופן שאינם מבטלים את עצמם אחד כלפי השני.
[עריכה] היווצרות האהבה והימשכותה
הפסיכולוגיות ברשייד וולסטר הסבירו את היווצרותה של האהבה הרומנטית באופן מקורי ותוך שימוש בתאוריית הריגושים. הן סוברות שעירור פיזיולוגי המיוחס לנוכחותו של פרטנר מתאים ליחסים רומנטיים מביא להתאהבות, גם כאשר הסיבה לעירור היא בעצם נייטרלית. ואכן, מחקרים הוכיחו כי התאהבות עשויה להיות קשורה בצפייה בסרט מפחיד בצוותא עם הפרטנר, טיול מסעיר משותף, או השתתפות בחוג לריקודי עם. עם זאת, אין לראות בתאוריית הריגושים אלא הסבר חלקי לתופעת ההתאהבות.
האהבה ובחירת הפרטנר לאהבה תלויות גם בהערכתו העצמית של האדם. הפרטנר צפוי להיות כזה המספק גמולים הדומים לאלו המסופקים לו. לשם דוגמה, גברים עשירים נוטים לחזר אחרי נשים יפות, אך אדם אשר אינו מרגיש כי יש לו תמורה הולמת להציע, יסתפק בבת זוג מושכת פחות. ניסויים הוכיחו כי אדם שהערכתו העצמית הועלתה באופן מלאכותי ובאמצעות פידבק שרירותי, הרשה לעצמו לחזר אחרי פרטנריות אטרקטיביות יותר.
לרעיון החליפין ההוגן יש חשיבות גם בתוך הזוגיות עצמה, ולא רק בתחילתה. לתחושת בני הזוג שהצד השני מספק תמורה הוגנת להשקעתם יש חשיבות רבה, והעדרה של תחושה זו מסכן את הזוגיות.
שני המינים מחפשים חליפין הוגנים, אך נבדלים במרכיבי החליפין הקוסמים להם. נשים מייחסות חשיבות ליכולתו של בן הזוג לספק צרכים רגשיים וצרכים חומריים, ואילו בעיני הגברים, המשיכה הפיזית מהווה מרכיב עיקרי.
בניגוד לקלישאה לפיה "ניגודים נמשכים", נראה שלהתאמה בין בני זוג יש תפקיד חשוב ביצירת קשר ובהמשכתו. התאמה זו צפויה להוות תנאי מוקדם להצלחת קשר, אך, מאידך, היא עצמה נובעת בחלקה מהקשר.
[עריכה] האהבה בפסיכולוגיה
רגש האהבה נחקר רבות בתחום הפסיכולוגיה. סולל הדרך של המחקר בתחום היה הפסיכולוג רוברט סטרנברג. בעזרת מחקריו הרבים על נושא האהבה פיתח סטרנברג תאוריה הנקראת "משולשי האהבה". על פי תאוריה זו, לאהבה שלושה מרכיבים:
- אינטימיות - מידת הקרבה והקשר לאחר. הרצון להחשף לגמרי לפניו.
- מחויבות - מידת הנאמנות לקשר. הרגשת החובה להיות בקשר ולהשאר נאמן.
- תשוקה - מידת המשיכה הגופנית והפיזית אל האחר. מרכיב זה הוא שמתפתח בצורה המהירה ביותר, אך הוא גם זה שדועך הכי מהר.
לפי סטרנברג, ניתן לחלק את כל הקשרים הבין אישיים לשמונה סוגים בעזרת שלושת המרכיבים הנ"ל. החלוקה הזו היא שיוצרת את שמונת משולשי האהבה (ראו תמונה):
- העדר אהבה: יחסים שטחיים, חסרי אינטימיות מחויבות או תשוקה.
- אהבה רומנטית: יחסים מלאי אינטימיות ותשוקה, ללא יכולת להתחייב.
- חיבה: ישנה אינטימיות ויכולת להפתח, אך היחסים אינם מחייבים ואין בהם תשוקה.
- אהבה אשלייתית: אהבה מהירה, מלאה תשוקה ומחויבות. אך הדעיכה מהירה גם היא, שכן בני הזוג לא מסוגלים לפתח אינטימיות ופתיחות ביניהם.
- אהבה עיוורת: אהבה בה המרכיב היחיד הוא תשוקה עזה. אין אינטימיות או מחויבות. נהוג לכנות אהבה כזו "הידלקות".
- אהבת רעים: אהבה המאופיינת באינטימיות ובמחויבות, אך ללא תשוקה. אהבה כזו ניתן למצוא בקשר בין חברים קרובים.
- אהבה ריקה: אהבה המבוססת על מחויבות בלבד. בני הזוג ממשיכים לאהוב מתוך הכרח. אין אינטימיות או תשוקה.
- אהבה מושלמת: אהבה המכילה את כל שלושת המרכיבים. זוהי "אהבת החלומות".
[עריכה] מדע האהבה
על פי המדע, רגש האהבה מסתכם בסופו של דבר בהתמכרות כימיקלית בין אנשים. המחקרים המדעיים בתחום מדעי המוח שופכים אור על השאלות: "למה ואיך אנחנו מתאהבים?", ו"מדוע יש מערכות יחסים מצליחות יותר מאחרות?"
עפ"י התאוריות הנוכחיות פרומונים אנושיים (או מלאכותיים – בשמים) "מושכים", מראה חיצוני דומה לשלנו (או לשל הורינו), ואופי המזכיר לנו את אופיינו או אופיים של הורינו – הם הגורמים העיקריים המשפיעים על התאהבותנו באדם אחר. כימיקלים במוחנו אחראים להתאהבות. ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון משחקים תפקיד במשיכה המינית; דופמין אחראי ל"פרפרים בבטן"; נוראפינפרין אחראי לפעימות הלב המואצות ולהתרגשות; רמות נמוכות של הורמון הסרוטונין לאחר ההתאהבות מסתכמים ב"אובססיביות" כלפי בן/בת הזוג הנאהב/ת. האפקט המשותף של הכימיקלים הללו + שינויים במעגלים עצביים במוח – גורם לאופוריה, תאווה, אובססיביות, יתר מרץ, חוסר שינה, חוסר תיאבון ותשומת לב ממוקדת באדם הנאהב.
הורמון האוקסיטוצין אחראי לרתימת מערכת היחסים בין הנאהבים, וכאשר הם מקיימים יחסי מין ההורמון מופרש ומגביר את הקשר הרגשי. אנדורפינים והורמון הוזופרסין (שאחראים גם לקשר בין בני משפחה וידידים) בשיתוף פעולה עם שאר ההורמונים שהוזכרו לעיל, אחראים להתמוגגות סממני האהבה הראשונים ולייסוד קשרים ארוכי טווח.
השפעת הכימיקלים שהוזכרו מתעמעמת לאחר תקופת זמן מסוימת (לאחר שלב זה מתרחשות רוב הבגידות), וכשזה קורה בני הזוג בוחנים אחד את השני באופן רציונלי.
בשלב זה מערכת היחסים או חזקה מספיק בשביל להימשך, או שהיא פשוט מתפוררת. אם היא נמשכת, אז האנדרופינים, הורמון האוקסיטוצין והוזופרסין - דואגים לשמר את מערכת היחסים.
לאהבה יש תפקיד מרכזי בהמשכיות המין האנושי (וגם מינים אחרים), בזכותה אנו מקימים משפחות, מביאים ילדים לעולם ומגדלים גם את ילדיהם.
[עריכה] האהבה בדת היהודית
שלוש מצוות הקשורות לאהבה ביהדות הן:
- אהבת הָרֵעַ – "ואהבת לרעך כמוך" ( ויקרא י"ט 18)
- אהבת הזר - "ואהבת לו [לגר] כמוך" ( ויקרא י"ט 34)
- אהבת האל – "ואהבת את ה' אלוהיך, בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך". (דברים ו' 5, י"א 1)
על אהבת האדם דיברו תנאים מרכזים ואמרו עליו שהוא "כלל גדול בתורה" (ר' עקיבא) או "כל התורה כולה על רגל אחת" (הלל הזקן). על אהרון הכהן נאמר שתכונתו הדומיננטית היא "אוהב את הבריות", דבר המסביר את העוול הכבד שעשו לו בני ישראל על פי המסופר במקרא. חז"ל לא הסתפקו בהדרכה כללית לאהבה, אלא גזרו מכך הלכות שונות ובהם להעניש חוטא באהבה ולא בשנאה ובנקמה. (סנהדרין נב/ב) ולבחור לאדם שראוי לעונש, עונש שיסבול בו פחות. (מסכת פסחים, דף עה א') חז"ל הורו לגבר לא לקדש אישה מבלי שראה אותה, למשל על ידי שליח, בגלל החשש שהיא תתגנה עליו ברגע שיראה אותה, והוא יפגע בה בניגוד לצו של ואהבת לרעך כמוך. (מסכת קידושין, מ"א א').
אהבת האל נמצאת בפרשיה מרכזית שמושמת בתפילין ונקראת כמה פעמים ביום בקריאת שמע. על פי רבי עקיבא מגילת שיר השירים הינה קודש קודשים, בשל תפיסתו שהיא מבטאת את האהבה אל האל. הרמב"ם קובע שהדרך של האנשים האיכותיים בעבודת האל היא דרך האהבה, ואילו הדרך של היראה היא של האנשים פחותי השכל.
מעבר לאהבות אלו, גם האהבה הרומנטית תופסת מקום כשיאה של אהבת הרע, ומתוארת בשיר השירים:
- "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, ()
- כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה: ()
- "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, ()
- אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" ( שיר השירים ח' 7-8 )
[עריכה] האהבה בפילוסופיה
| אומרים אהבה יש בעולם - מה זאת אהבה? | ||
| -- חיים נחמן ביאליק, "הכניסיני תחת כנפך" | ||
פילוסופים, משוררים וסופרים רבים הגו בשאלה מהי האהבה וכיצד ניתן להגדיר אותה. הם דנו רבות בשאלה מה מבדיל בין אהבת אמת לבין אהבת בוסר. אחד התוצרים המפורסמים של דיונים אלה היה המיתוס על הנפש התאומה: "בראשית חיו בני האדם מחוברים בזוגות, לכל ייצור היו שני ראשים, 2 לבבות ו 4 רגליים ו 4 ידיים. ושני הנפשות אהבו זו את זה אהבה גדולה ובילו את כל חייהם באושר שמיימי. אושר זה גרם להם לחטא ההיבריס וכתוצאה מכך נענשו על ידי האלים: זאוס חצה כל ייצור לשנים באמצעות חזיז הברק שלו והפריד כל איש מנפשו התאומה. ללא החצי השני, חייו של כל אדם היו מלאים כאב, וכדי להתגבר עליו הוא חיפש אחר החצי השני שלו - נפשו התאומה, על מנת שיוכל להתאחד עמה ולבלות איתה יחד." לפי מיתוס זה - אהבת אמת אפשרית רק בין שתי נפשות תאומות.
על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה יש שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזרת רגשת האהבה. לפי שפינוזה, "אהבה היא שמחה בליווי אידיאה של סיבה חיצונית". כלומר, אהבה היא תחושה של שמחה הנגרמת כל פעם שהנפש מעלה ברוחה סיבה חיצונית, כגון אשה יפה. הגדרה זו היא הגדרה מאוד אגוצנטרית ומגדירה את האהבה לפי מידת האושר שגורם מושא האהבה לאוהב, ולא לפי מידת הנכונות של האוהב להקריב למען מושא אהבתו (הגדרה אלטרואיסטית). לפי הגדרה זו של שפינוזה, דייג אכן אוהב דגים. לכן, סביר להניח שהשימוש שלו במילה "אהבה" איננו מיוחד ל"אהבה רומנטית".
אחרים, בייחוד משוררים, העדיפו להגדיר את האהבה באמצעות אלטרואיזם ונתינה חסרת-גבולות כלפי מושא האהבה.
[עריכה] האהבה באמנות
באמנות על סוגיה וגווניה, האהבה לוקחת חלק מרכזי. ביצירות מוזיקליות, סיפורים, שירים, ציורים ופסלים האהבה היא נושא שכיח, שמתבטא באמנות של כל לאום או שכבת גיל. במוזיקה המודרנית (רוק, פופ, ראפ, מזרחית וכו') מדובר על אהבה בחלק משמעותי מהשירים. והאהבה, על צורותיה וגווניה (רומנטית, עיוורת, אהבת רעים ועוד), גם כשאינה מוסברת בפירוש, מתפרשת בשירים. (דוגמה לאהבת רעים, בשירו של ביאליק: "הכניסיני תחת כנפך\והיי לי אם ואחות\ויהי חיקך מקלט ראשי\קן תפילותי הנידחות" - כאן מדובר על אהבה ללא תשוקה. מאידך, בשירו של אברהם חלפי "עטור מצחך" נאמר: "לא הייתי רוצה להיות לך אח\לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך" - כאן מדובר על כך שהדובר רוצה את האהבה הפיזית והרומנטית, מעבר לאינטימיות והמחויבות).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אריך פרום, אמנות האהבה (1956).
- יהודה אברבנאל, דיאלוגים על האהבה, תורגם מאיטלקית על ידי מנחם דורמן.
- רוברט ג' סטרנברג, החץ של קופידון - פסיכולוגיה של אהבה, הוצאת אריה ניר
- ליאו בוסקאליה, לחיות ולאהוב, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1982
- איילה מלאך פיינס, התאהבות, הוצאת מודן
- פסיכולוגיה חברתית - חלק 5, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
- יורם יובל, מה זאת אהבה, הוצאת קשת.
- Sternberg, R. J. (1986). A triangular theory of love. Psychological Review, Vol 93 (2). 119-135.
- Sternberg, R. J. (1997). Construct validation of a triangular love scale. European Journal of Social Psychology, Vol 27 (3). 313-335.
- Sternberg, R. J. (1998). Triangulating love. The psychology of love (pp.119-138). New Haven, CT, US: Yale University Press.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אהבה |
||
 ציטוטים בוויקיציטוט: אהבה |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהבה |
- ציטוטי אהבה, באתר "בין המרכאות"
- אהבה עיקשת, טלי וישנה, האייל הקורא.
- אתר האהבה הישראלי
- פורום אהבה ורומנטיקה, בתפוז אנשים
- התאוריה של רוברט סטרנברג, אתר Ynet
- בלדד השוחי, איך נוצרים פרפרים בבטן?, באתר נענע
- אהבה, באנציקלופדיה של מקראגשר
- שירי אהבה של ריה"ל, אתר בן יהודה
- דה מיסטיפיקציה של האהבה
- שאלון סגנונות של אהבה
- דמיין: על ג'ון לנון ואהבה, באתר תכלת
- אורי וייס "מה זאת אהבה? אהבת אם לילדה, למשל" - על תפישת האהבה של דליה רביקוביץ. פורסם ב"הארץ" תרבות וספרות.
- משפטי אהבה
- אהבה כשיטת קיום אנושי, באתר "קבלה לעם"
| אדישות • אהבה • אומץ • אושר • אימה • אכזבה • אקסטזה • אשמה • בדידות • בוז • בושה • בלבול • גאווה • געגוע • דאגה • הודיה • הערצה • השפלה • התבטלות • חיבה • חמדה • חמלה • חרטה • ייאוש • כעס • מבוכה • מרירות • סבל • סלידה • עלבון • עצב • עצבנות • פחד • ציפייה • צער • קבלה • קנאה • רחמים • ריקנות • שמחה • שנאה • שעמום • תדהמה • תיעוב • תסכול • תקווה • אמון |  |
