ולאכיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולאכיה Vlahia או ואלאכיה Walachia, שם מקובל לנסיכות הרומנית צארה רומנאסקה Ţara Românească. הטורקים קראו לארץ זו בשם איפלק Iflak וההונגרים בשם הלטיני טרנסאלפיניה (הארץ שמעבר להרים). ברומניה מקובל יותר השם נסיכות מונטניה (ראו מונטניה Muntenia, חבל ברומניה).
השם ולאכיה נגזר מהשם ולאכי, כינוי שניתן על ידי הגרמנים לאוכלוסיות ממוצא רומי או בעלי תרבות רומית, והשם מקובל גם בישראל.
נסיכות ולאכיה נוצרה לאחר שקיעת קומניה, בחלק הדרום מערבי שלה, בחלק ממה שכונה קומניה השחורה. הנסיך המייסד היה באסאראב הראשון במחצית הראשונה של המאה ה-14 ולפי שמו נקראה לפעמים הארץ בסרביה (לא אותה בסרביה כמו בסרביה) או ארצו של באסאראב. לעצמאות הגיע באסאראב לאחר שניצח את ההונגרים בקרב פוסאדה. הנסיכות הגיעה לשיא התפשטותה במחצית השנייה של המאה ה-14 בתקופתו של ולאדיסלב הראשון.
ולאכיה נשלטה על ידי נסיכים שעצמאותם גברה או פחתה תכופות. הימצאות הנסיכות בדרכם של העותמאנים אל מרכז אירופה הפכה אותה לשדה קרבות בין המעצמה המוסלמית ובין המדינות הנוצריות של מרכז ומזרח אירופה.
בירת ולאכיה נקבעה תחילה בקורטאה דה ארג'ש, לאחר מכן, באופן זמני בקמפולונג, לאחר מכן בטרגובישטה ולבסוף עברה הבירה לבוקרשט.
נסיכות ולאכיה חדלה להתקיים באופן רשמי בשנת 1859, כאשר התאחדה עם נסיכות מולדובה אחרי ששתי הנסיכויות בחרו את אלכסנדרו יואן קוזה כשליטן.
