זאב סמילנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

זאב סמילנסקי (נולד ב-1873 בעיירה טלפינו, סמוך לקייב שבאוקראינה - נפטר ב-1944 ברחובות), סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עורך וחקלאי. אביו של הסופר ס. יזהר.

זאב סמילנסקי היה אחד מסופרי משפחת סמילנסקי. אחיו היה דוד סמילנסקי, ודודיו היו מאיר (סיקו) סמילנסקי ומשה סמילנסקי.

זאב סמילנסקי גדל ולמד בעיירות אוקראינה, על פי נדודי המשפחה. בנעוריו נתפש לרעיונות הסוציאליסטיים, והצטרף אל התנועה הציונית. עלה לארץ ישראל כשהיה איש צעיר כבן שמונה עשרה, בשנת 1891. עסק בנפחות ועבודות מתכת במושבות ראשון לציון וחדרה. בשל מחלת הקדחת נאלץ לשוב לאוקראינה, והיה מורה לעברית ותנ"ך בעיירות שונות, במחוז חרסון.

בראשית המאה העשרים עלה בשנית לארץ ישראל, והתיישב במושבה רחובות, שם נאחזו אחדים מבני המשפחה. ברחובות שימש כמורה ואחר כך עשה נסיונות להיות איכר עצמאי. היה בין המתיישבים הראשונים בחולדה, בנסיון ההתיישבות הראשון שם שנכשל. את רוב שנותיו עשה במשק החקלאי הקטן שלו ברחובות, אבל היה מקושר עם כל העילית התרבותית של העלייה השנייה.

זאב סמילנסקי החל בעבודתו העיתונאית והפובליציסטית כבר בעת עלייתו הראשונה לארץ. הוא כתב לעיתונים העבריים בארץ ובגולה, ועסק בעיקר בנושאי ההתיישבות החקלאית, בנושאי כלכלה ובנושאים הלקוחים מסדר היום של התנועה הציונית. כתבי העת העיקריים שבהם השתתף היו הפועל הצעיר, המליץ, העולם, השילוח, העומר, ובוסתנאי.

זאב סמילנסקי כתב מאמרים רבים מאוד שלא כונסו עד היום. בכתיבתו השתמש בשמות עט שונים, שהידועים בהם הם ז"ס, בן-ישראל, בוסתנאי ועוד. בנו, הסופר ס. יזהר, הנציח אותו ביצירותיו. גם בראשונות, כמו הסיפור "בוקרו של חלוץ זקן", אבל במיוחד באחרונות, כמו בספר "מקדמות". זאב סמילנסקי נזכר רבות גם בכתבי דודו, משה סמילנסקי ואחיו דוד סמילנסקי.