טוהר הנשק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טוהר הנשק הוא מושג אתי המתייחס לשימוש של הצבא בנשק רק למטרות מוסריות (כגון הגנה עצמית), ולא לביצוע פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות.
טוהר הנשק הוא נושא מרכזי בדיון בפעולתם של כוחות המגן העבריים בתקופה שקדמה להכרזת המדינה, ובפעילותו של צה"ל לאחר מכן.
במשך השנים שלאחר נפילתה של מחלקת הל"ה ב-16 בינואר 1948 נפוץ הסיפור שלפיו פגשו הלוחמים בדרכם רועה ערבי זקן, והתלבטו אם להרוג אותו, כדי שלא יזעיק את הכפריים. לאחר שהחליטו לשחרר אותו, הרועה הזקן הודיע לאנשי הכפרים בסביבה על מעבר המחלקה בשטחם. לסיפור אין ביסוס עובדתי, אולם הוא היווה במשך שנים דוגמה לטוהר הנשק של הלוחמים הישראלים.
אל מול סיפור זה, היו גם סיפורים אחרים. "על זאת" [1] הוא שיר של נתן אלתרמן, שהופיע ב"טור השביעי", ובו קריאה לשמירת טוהר הנשק והוקעת המקרים שבהם לא נשמר במהלך הקרבות.
אירוע בולט של פגיעה בטוהר הנשק התרחש בפעולת קיביה, ב-14 באוקטובר, 1953, פעולת תגמול שנערכה בכפר קיביה שבגדה המערבית שבשליטת ירדן. כוח של יחידה 101, בפיקודו של רס"ן אריאל שרון, פעל בכפר, ועל פי ההערכות הביא למותם של 69 מתושבי הכפר. בנוסף לשיקולים מוסריים, הועלו נגד פעולה זו גם טיעונים מעשיים: שר החוץ, משה שרת טען שפעולת קיביה הציגה את ישראל בעולם כ"חבר שואפי דם". הוא גם חשש מהצתת מלחמה עם ירדן שתיתפס בעולם כמלחמה שאותה יזמה ישראל.
עם חיבורו של רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל, נכללה בו גם התייחסות לטוהר הנשק:
- החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.
בדיון הציבורי סביב פעילותו של צה"ל עולות גם שאלות העוסקות בטוהר הנשק. דוגמאות:
- האם נוהל סיכול ממוקד, שהשימוש בו גורם לעתים להרג אזרחים, אינו סותר את הקוד האתי, בנוגע לטוהר הנשק ושמירה על חיי אדם? [2]. בינואר 2007 אימץ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אהרן ברק את גישת המדינה, וקבע כי אין איסור חוקי על ביצוע סיכולים ממוקדים, הן עפ"י חוקי מדינת ישראל והן עפ"י הדין הבינלאומי.
- האם השימוש בארטילריה כנגד "מרחבי שיגור" של רקטות באזור צפון רצועת עזה במטרה לצמצם את ירי הרקטות, אך תוך סיכון של אזרחים, תואם את טוהר הנשק ואת הדרישה לשמירה על חיי אדם?
[עריכה] הערות שוליים
- ^ על זאת
- ^ פרופסור אסא כשר והאלוף עמוס ידלין חיברו מסמך בו הצדיקו בתנאים מסוימים שימוש בסיכולים ממוקדים והראו שהוא עומד בקוד האתי של צה"ל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זאב גלילי, האם הגיע קץ עידן "טוהר הנשק", באתר "היגיון בשיגעון"
- שלמה אבינר, טוהר הנשק, באתר "דעת"
- שמעון וייזר, טוהר הנשק - חליפת מכתבים, באתר "דעת"
