צבא הגנה לישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל. |
צבא הגנה לישראל (בראשי תיבות: צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל, והארגון המרכזי לשמירת בטחונה. צה"ל נחשב לאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם, ומפעיל אמצעי לחימה מגוונים, רובם מתוצרת ארצות הברית וישראל.
הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי. הרמטכ"ל הנוכחי הוא רב אלוף גבי אשכנזי וסגנו הוא האלוף משה קפלינסקי. בהתאם לחוק יסוד: הצבא, צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של צבא הגנה לישראל
- ערך מורחב – מבצעי צבא הגנה לישראל
[עריכה] הקמת צה"ל ומלחמת העצמאות
- ערך מורחב – מלחמת העצמאות
צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל, תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו וראש הממשלה, דוד בן גוריון חתם על "פקודת צבא הגנה לישראל" ב-26 במאי 1948, וב-31 במאי פרסם "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל".
צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה, כדי לשמש ככוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית והמחתרות האחרות - האצ"ל והלח"י. עם הקמת צה"ל פורקו חטיבות הפלמ"ח והוכפפו לפיקוד צה"ל.
בראשיתו כלל צה"ל מספר חילות: חיל הרגלים - שהורכב מחטיבות החי"ר השונות של ההגנה והפלמ"ח והאצ"ל, חיל ההנדסה - שהוקם עוד ב-1947, חיל השריון - שכלל את חטיבה 7 וחטיבה 8 והפעיל בעיקר משוריינים, חיל התותחנים, חיל האוויר וחיל המודיעין (שהמשיך את ש"י של ההגנה).
מיד עם הקמתו החל צה"ל להילחם במלחמת העצמאות והתארגן תוך כדי הלחימה, כאשר היחידות הלוחמות השונות הוכפפו בהגדרה לפיקוד צה"ל. במהלך ימי ההפוגה הראשונה החל צה"ל להצטייד בנשק כבד ותחמושת, שהגיעו בעיקר מצ'כוסלובקיה תוך תמיכה מארצות הברית וברית המועצות. בתום המלחמה צה"ל היה מצויד ומאורגן טוב יותר מאשר בתחילתה, אך עדיין היה רחוק מלהיות צבא מקצועי וממוקצע.
ההתמקצעות החלה בשנות ה-50 ובמבצע קדש צה"ל כבר היה מאורגן ומצויד בצורה המצופה מצבא מקצועי מערבי, לרבות ברובה אחיד ללוחמי החי"ר, מטוסי קרב תקניים וטנקים.
[עריכה] מלחמות
- מלחמת העצמאות (1947-1949): ידועה גם בשמות "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" ו"מלחמת תש"ח". בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק".
- מלחמת סיני (אוקטובר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות בריטניה וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ.
- מלחמת ששת הימים (יוני 1967): בה הנחיל צה"ל תבוסה מוחצת לשלושה צבאות ערב. בעקבותיה התרחב מאוד השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): הגדה המערבית, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה.
- מלחמת ההתשה (1969-1970): מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות.
- מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973): בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה מצאו את בירותיהן מאוימות על-ידי כוחות צה"ל שהתקרבו אליהן.
- מלחמת שלום הגליל (1982-1985), או "מלחמת לבנון הראשונה": החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד ליצור סדר חדש בלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור. במהלכה כבש צה"ל את שטח לבנון עד ביירות, והוא יצא כליל מלבנון רק בשנת 2000.
- מלחמת לבנון השנייה (יולי - אוגוסט 2006): החלה כ"מבצע שכר הולם" (ששונה שמו אחר כך למבצע "שינוי כיוון") בה פתח צה"ל במערכה שנועדה להלום בחיזבאללה, בעקבות חטיפת שני חיילי צה"ל על-ידו, ובמהלכה ירה החיזבאללה כמות מסיבית של רקטות לעבר ישובי צפון ישראל.
[עריכה] עימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות ישראל
- פעולות התגמול (שנות ה-50'): נועדו לקבוע מחיר דמים יקר לצד הערבי על כל פעולת טרור של לוחמי הפדאיון שהיו מסתננים לישראל.
- הלחימה בדרום לבנון (1985-2000): נועדה לשמר את רצועת הביטחון ששמרה על גבולה הצפוני של ישראל עד הנסיגה מלבנון.
- האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ינואר 1991): התקוממות עממית אלימה נגד כוחות צה"ל בשטחים.
- מלחמת המפרץ (1991): בה הותקפו ערי ישראל על ידי טילים ששוגרו מעיראק מבלי שמדינת ישראל תגיב מבחינה צבאית על התוקפנות העיראקית.
- אינתיפאדת אל-אקצה (פרצה בספטמבר 2000): בראשיתה הייתה התקוממות עממית אלימה בנוסח האינתיפאדה הראשונה, אך עד מהרה ביטוייה העיקרי היה גל טרור בערי ישראל. נמשכת זה מספר שנים אך דועכת בהדרגה.
צה"ל מגדיר את העימות האלים בשטחים כעימות נמוך עצימות (Low Intensity Conflict), או בשמו האחר עימות מוגבל, ומתייחס למשתתפיה מהצד הערבי כאל פושעים או טרוריסטים ולא כאל חיילי אויב (כך, למשל, פלסטינים חמושים הנתפסים מועמדים לדין ואינם זוכים למעמד של שבויי מלחמה וזאת לנוכח אי עמידתם בתנאים הבינ"ל של חיילים ו/או צבאות).
[עריכה] הגיוס לצה"ל
- ערך מורחב – גיוס לצה"ל
לפי חוק שירות הבטחון, הגיוס לצה"ל הוא בבחינת גיוס חובה לכל אזרח ישראלי (למעט חריגים, כגון ערבים ישראלים ששר הביטחון פוטר אותם משרות מתוקף סמכותו לפי חוק זה) שהגיע לגיל 18. השירות הסדיר אורך כיום בפועל שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים.
לכל חייל נקבע פרופיל רפואי, ולפיו מוחלט באיזה מערך לשבצו. מן השירות הצבאי פטורים בעלי פרופיל נמוך (פרופיל 21) או המאובחנים כחסרי התאמה לשירות צבאי. הפרופיל הגבוה ביותר הוא 97. עבור בני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים הגיוס הוא התנדבות. בנוסף, נשים זכאיות לקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית. ראו נשים בצה"ל.
שרות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים, ובפועל חלקם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והנסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה). אף על פי שרשמית הגיוס הוא חובה, בפועל אחוז משמעותי אינו מתגייס מסיבות שונות. בין היתר קיימת תופעה של סרבנות לגיוס לשירות הצבאי, הנובעת מטעמים מצפוניים ופוליטיים (להרחבה ראו סרבנות בישראל).
לאחר סיום השירות הסדיר, ממשיכים חלק מהחיילים לשרת תקופה קצובה בכל שנה ובמקרי חירום (ראו צו 8), במסגרת שירות המילואים.
[עריכה] כח האדם בצה"ל
על פי ההערכה של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים [1]:
- בזרוע היבשה 133,000 חיילים ועוד 380,000 חיילי מילואים.
- בזרוע הים 9,500 חיילים ועוד 10,000 חיילי מילואים.
- בזרוע האוויר והחלל 34,000 חיילים ועוד 55,000 חיילי מילואים.
- בסך הכול - 176,500 חיילים ועוד 445,000 חיילי מילואים.
[עריכה] טוהר הנשק ורוח צה"ל
- ערך מורחב – רוח צה"ל
חיילי צה"ל, לוחמיו וקציניו חונכו על ערכי הדבקות במשימה וטוהר הנשק. ערכים אלה ואחרים הונחלו בדרך של חינוך במסגרות של הטירונות, קורסי מפקדים, סדנאות חינוך ודוגמה אישית. הם ביטאו את רצון מקימי הצבא להציב רף מוסרי לפעילות חייליו. חריגות מערכים אלו יחד עם מחלוקות שהתגלעו לאופן יישומם במצבים שונים, הביאו את שלטונות הצבא לקבוע בכתובים את הקוד האתי של הצבא.
הקוד האתי התקבל בשנת 1994 וכונה רוח צה"ל. לדברי עורכיו של המסמך, הוא יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל, מסורת מדינת ישראל, מסורת עם ישראל וערכי מוסר אוניברסליים.
את הקוד האתי עזר לנסח פרופ' אסא כשר, ראש הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת תל אביב.
מסמך קוד אתי מקובל גם בצבאות אחרים בעולם, כמו הקוד האתי של צבא ארצות הברית.
מלבד הקוד האתי של צה"ל, חתומה מדינת ישראל גם על אמנות בינלאומיות כדי להבטיח שמירה ערכי מוסר גם במצבי מלחמה, ובהן אמנת ז'נבה (1949) ואמנת האג.
[עריכה] תורת הלחימה הצה"לית
תורת הלחימה (תו"ל) ובניין הכוח של צה"ל כולל כמה עקרונות מנחים שהחשובים שבהם:
- צפיה של איומים בטרם הבשלתם ופעילות התקפית מונעת. (כך למשל הותקף הכור העיראקי במבצע אופרה).
- ניסיון למנוע מלחמה והידרדרות בשיטות שונות, תוך שימוש באסטרטגיה הגנתית, שמכוונת לשמר את הקיים ולא לכבוש ולשלוט על האויב.
- במקרה של מלחמה, אסור לישראל להפסיד בשום מערכה וקל וחומר במלחמה, כי זה יהיה סופה, ולכן בניין הכוח וההצטיידות בנשק יהיה בהתאם.
- ניסיון להגיע למתקפות בזק והכרעה מהירה של האויב. גמר לחימה בזמן קצר כמידת האפשר, תוך ניסיון למזער את יחס האבדות למינימום האפשרי; וזאת על פי הקביעה שמלחמות התשה אינן מיטיבות עם ישראל.
[עריכה] ההתמודדות עם לוחמת גרילה וטרור
השהייה הממושכת בלבנון בעקבות מלחמת שלום הגליל, ואירועי שתי האינתיפאדות, הגבירו את הצורך של צה"ל להתמודד עם ארגוני טרור שאנשיהם מוטמעים באוכלוסייה האזרחית ומנצלים אותה לצרכיהם.
בעקבות זאת הועבר הדגש בצה"ל מההתמודדות עם מלחמה כוללת בשטח פתוח, כדוגמת הלחימה במלחמת יום הכיפורים, להתמודדות עם לחימה בשטח בנוי, ובניית תורת לחימה מקצועית כנגד גרילה וטרור. במסגרת הערכות זו, הקים צה"ל יחידות מיוחדות כנגד טרור ויחידות מסתערבים, בנוסף לגדודים יעודיים לפעילות בשטחים פיתח צה"ל אמצעי לחימה ואמצעים אחרים המיועדים לזירות אלו: רובים מקוצרים, אמצעי ראיית לילה ותצפית, שליטה ובקרה, מיגון כלי רכב, ביצור המוצבים והעמדות והקמת מרכזי אימונים ללוחמה בשטח בנוי (לש"ב).
כחלק מהלחימה בשטחים נקט צה"ל בפעולות שמטרתן למנוע פעילות טרור כנגד חיילים ואזרחים:
- הקמת מחסומי דרכים, במטרה להקשות על תנועה של אנשי טרור, ניוד חומרי חבלה ואמצעי לוחמה, והחדרת מחבלים מתאבדים לישראל.
- חישוף שטחים והריסת בתים המשמשים לפעילות חבלנית עויינת (פח"ע).
- פעילות ענפה של מעצרי מנע של אנשי טרור בשילוב השב"כ.
- פגיעה במנהיגי הטרור, תוך מזעור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית שבקרבה הם חיים ופועלים. מדיניות זאת זכתה לשם הסיכול הממוקד. במסגרת פעילות זו מנסה צה"ל להגיע לפגיעה נקודתית במנהיגי הטרור, עם פגיעה מינימלית באזרחים.
המאמץ הרב שמשקיע צה"ל מאז תחילת שנות התשעים, בפעולות ביטחון שוטף בשטחי יש"ע ועל קו ההפרדה, גרר לפעילות זו את רוב יחידות הצבא, בסדיר ובמילואים, אבל גם היווה "מעבדה" לפיתוח תורת לחימה כנגד גרילה וטרור, שחילות רבים בעולם לומדים ממנה כחלק מהמלחמה כנגד הטרור העולמי.
[עריכה] מבנה צה"ל
[עריכה] אגפי המטכ"ל וזרועות צה"ל
צה"ל מכיל 16 חילות, המחולקים בין 3 זרועות ו-6 אגפים של המטה הכללי:
|
|
|
|
[עריכה] פיקודי צה"ל
צה"ל מכיל ארבעה פיקודים מרחביים:
- פיקוד הצפון (פצ"ן) - אחראי לרמת הגולן, הגליל והגבולות עם סוריה ולבנון.
- פיקוד המרכז (פקמ"ז) - אחראי לירושלים, השפלה, יהודה ושומרון והגבול עם ירדן (צפונה מים המלח).
- פיקוד הדרום (פד"ם) - אחראי לנגב, אילת, הגבולות עם ירדן (דרומה מים המלח), מצרים ורצועת עזה.
- פיקוד העורף (פקע"ר) - אחראי להגנת העורף והאזרחים.
[עריכה] גופים נוספים בצה"ל
- הפרקליטות הצבאית (פצ"ר)
- מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש)
- היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל)
- קצין המילואים הראשי (קמל"ר)
- הרבנות הצבאית (רב"צ)
- המכללות הצבאיות
[עריכה] אמצעי הלחימה בצה"ל
- ערך מורחב – אמצעי הלחימה של צה"ל
מרבית אמצעי הלחימה שצה"ל מצויד בהם כיום הם מתוצרת ארצות הברית, ונרכשו על-ידו בעיקר באמצעות כספי הסיוע הביטחוני (FMS) שארצות הברית מעניקה לישראל כחלק מהשותפות האסטרטגית בין שתי המדינות. מיעוט אמצעי הלחימה של צה"ל הוא פרי פיתוח תעשיות הנשק הישראליות, כשהעיקריות שבהן הן רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית לישראל ואלביט מערכות. חלק מאמל"ח זה מיוצא גם למדינות אחרות, וחלקו הוא בגדר "נשק הפתעה" שפרטיו מסווגים וצה"ל הוא היחיד שמצויד בו. "נשק הפתעה" זה נועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.
[עריכה] זרוע היבשה
הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: בעיקר M16A2, מקוצר CAR15 ו-M4 ו M4A1 קרבין (מקוצר). כיום הנשק האישי של החי"ר מתחיל להיות מוסב לתבור מתוצרת תע"ש, כאשר ביתר חילות השדה וכוחות המילואים ניתן עדיין למצוא את הגליל ואת העוזי.
המחלקות והפלוגות של כוחות היבשה מצוידים גם במקלעים, שהעיקריים הם הנגב והמאג. הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג ומקלע רימונים Mk19. בנוסף, מצוידות יחידות החי"ר ברקטות נגד טנקים מדגמי RPG-7, לאו M72 ו-B-300, וטילים נגד טנקים מהסוגים טאו ("עורב") וגיל SPIKE.
כלי הרכב הטקטיים העיקריים המשרתים בצה"ל הם ההאמר HMVWWW, ה"זאב", הסופה והאביר.
הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה-M-113 ("ברדלס"), ובנוסף לו משרתי מספר סוגים של נגמ"שים כבדים: ה"אכזרית", הנגמחו"ן וה"נקפדון".
חיל השריון של צה"ל בנוי כיום על טהרת טנקי המרכבה (סימן 2, סימן 3 וסימן 4) כאשר במילואים משרתים טנקי מג"ח 6 ו-7.
חיל ההנדסה של צה"ל מצויד בכלי הנדסה שונים כגון טנקי גישור, טנקי הנדסה עם מגובים שונים, טנקי חילוץ (כגון ה-M88 והנמ"ר) וכלי צמ"ה ממוגנים, כאשר המוכר שבהם הוא ה-D9 - דחפור כבד ומשוריין.
חיל התותחנים של צה"ל מצויד במערכות ארטילריה קניות, כגון מרגמות כבדות והוביצרים כגון תותח מתנייע M-109 ("דוהר"). החיל מצויד גם במערכות רקטיות הכוללות את ה-M-270 MLRS ("מנתץ") האמריקני ומשגרי רקטות תוצרת ישראל כגון משגר הרקטות LAR-160.
[עריכה] זרוע האוויר
חיל האוויר של צה"ל מצויד בכלי טיס שונים למגוון משימות, כאשר בחוד החנית שלו, מערך מטוסי הקרב, משרתים מטוסי F-16 ("נץ", "ברק" ו"סופה") ו-F-15 ("בז" ו"רעם").
החיל מצויד גם במסוקי קרב מדגמי AH-1 קוברה ("צפע"), ו-AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף") ומסוקי סער מדגמי UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור"). כמו כן, מצויד החיל במסוקי AS-565 פנתר ("עטלף") המשמשים למשימות סיור ימי עבור חיל הים.
מטוסי התובלה המשרתים בחיל הם ה-C-130 הרקולס ("קרנף"), וה-בואינג 707 ("ראם"), ומטוסים קלים, בעיקר ה-A-36 ביצ'קראפט בוננזה ("חופית").
במערך טייסות הבקרה והמודיעין של חיל האוויר משרתים מטוסים מסוג קינג אייר ("צופית" ו"קוקיה"), וכן מטוסי גאלפסטרים 5 ("נחשון") המשמשים לאיסוף מודיעין אותות ("נחשון שביט") ובקרה אווירית ("נחשון עיטם"). החיל מצויד גם במטוסים מסוג סי-סקאן ("שחף") לצורך משימות סיוע אווירי לחיל הים.
בנוסף, מצויד חיל האוויר בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) מדגמי סרצ'ר 2 ("כוכב לבן"), הרון 1 ("שובל"), הרמס 450 ("זיק") והארפי ("שיאון"). כן מצויד החיל בטילי שיוט.
חיל האוויר כולל בתוכו גם את מערך הנ"מ. מערך זה מצויד כיום בטילי קרקע-אוויר מהסוגים FIM-92 סטינגר ("ברקן"), MIM-23 הוק, MIM-104 פטריוט ("יהלום") ו"חץ". האחרון מיועד ליירט טילים בליסטיים בגובה רב.
[עריכה] זרוע הים
עיקר כוחו של חיל הים של צה"ל הן ספינות הטילים (סטי"ל) מדגמי סער 4, סער 4.5 וסער 5. בנוסף, יש לחיל הים צי צוללות קטן המצויד בצוללות מסוג דולפין שמטרתן לבצע משימות מודיעין ועל פי הערכות, גם להוות אפשרות לתגובה גרעינית ("מכה שנייה"). החיל מצויד גם בספינות סיור ומשמר קטנות ומהירות מדגמי "דבור", "דבורה", "שלדג" ו"סופר-דבורה 3".
פירוט אמצעי הלחימה של צה"ל לפי סוגים:
 |
אמצעי הלחימה של צה"ל | |
|---|---|---|
|
כלי טיס | כלי שיט | ארטילריה | טנקים | נגמ"שים כבדים | כלים הנדסיים | כלי רכב קרביים | נשק קל | רקטות וטילים |
||
[עריכה] ראו גם
- רשימת חיילי צה"ל שנודעו בפעילותם הצבאית: מפקדים בכירים, אנשי מופת, זוכי עיטורים ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: צה"ל |
||
 טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הצבא |
||
| טקסט בוויקיטקסט: פקודת צבא הגנה לישראל |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צה"ל |
- אתר הבית הרשמי של צה"ל
- חוק-יסוד: הצבא, באתר הכנסת
- אתר משרד הביטחון
- אתר ארכיון צה"ל וכוחות הביטחון
- חבר, אתר משרתי הקבע והגמלאים
- isayeret.com, אתר הכוחות המיוחדים הישראליים (קישור חוטפני)
- תומר ריבל, צה"ל מול לוחמת גרילה פלסטינית
- כלי הנשק של צה"ל
[עריכה] הערות שוליים
 |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי | אגף המבצעים | אגף התכנון | אגף המודיעין | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
קטגוריות: צה"ל | כוחות הביטחון | משרד הביטחון | צבאות
