טוני קוקוץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

טוני קוקוץ' (Toni Kukoč, נולד ב-18 בספטמבר 1968), כדורסלן קרואטי שהיה אחד מהבולטים בכדורסל האירופי, ולאחר מכן עבר לשחק ב-NBA וזכה בשלוש אליפויות.

[עריכה] בכדורסל האירופי

קוקוץ' נולד בספליט ועסק בספורט מגיל צעיר. הוא שיחק כדורגל וטניס שולחן ולבסוף בגיל 15 החל לשחק כדורסל. הוא היה שחקן מוביל בנבחרות יוגוסלביה שזכו באליפויות העולם של פיב"א עד גיל 16 (ב-1986) ועד גיל 18 (1987). בזו האחרונה נבחר קוקוץ' לשחקן המצטיין לאחר שקלע 11 שלשות מול נבחרת ארצות הברית החזקה בחצי הגמר.

קבוצתו הראשונה הייתה יוגופלסטיקה ספליט, וכבר בעונתו השנייה היה בורג מרכזי בקבוצה שעתידה הייתה להיות הטובה באירופה. באותה שנה זכה עם יוגוסלביה במקום השלישי באליפות אירופה לנבחרות. ב-1988 זכתה יוגופלסטיקה באליפות הליגה וקוקוץ' אף הוסיף למניין המדליות ההולך וגדל שלו מדליית כסף אולימפית, לאחר הפסד בגמר לנבחרת ברית המועצות.

בשלוש השנים הבאות זכה קוקוץ' בכל תואר אפשרי, בתור הזהב של הכדורסל היוגוסלבי. יחד עם שחקנים כזוראן סאביץ', דינו ראדג'ה ופטאר נאומוסקי הוביל קוקוץ' את יוגופלסטיקה לשלוש אליפויות אירופה רצופות, לאחר נצחונות בגמר על מכבי תל אביב וברצלונה (פעמיים). נוסף על אליפויות אירופה זכו גם באליפויות הליגה והגביע המקומיים ועם הנבחרת בשתי אליפויות אירופה. גולת הכותרת הייתה הזכייה באליפות העולם לנבחרות ב-1990. הייתה זו שעתה הגדולה האחרונה של הנבחרת המאוחדת, לפני התפוררותה של יוגוסלביה. ברמה האישית נבחר קוקוץ' לשחקן המצטיין ביבשת שלוש שנים ברציפות.

רבים ציפו שקוקוץ' יעבור לשחק ב-NBA לאחר שכבר לא נותרו לו עוד מטרות להשיג באירופה. הוא אכן נבחר בדראפט של 1990 על ידי השיקאגו בולס (כבחירה אחרונה בסיבוב השני), אך העדיף להמשיך לשחק באירופה במשך שנתיים נוספות, אותן עשה במדי בנטון טרוויזו האיטלקית. עם בנטון הוא זכה ב-1992 באליפות הליגה וב-1993 בגביע האיטלקי ובסגנות האירופית, לאחר הפסד צורב בגמר ללימוז'. באולימפיאדת ברצלונה (1992) הוביל את נבחרתה החדשה של קרואטיה לזכייה במדליית כסף.

[עריכה] ב-NBA

לקראת עונת 1993-1994 הצטרף סוף סוף לבולס, שהיו אלופי ה-NBA שלוש פעמים ברציפות אך איבדו את מייקל ג'ורדן שפרש מכדורסל על מנת לשחק בייסבול. בלעדיו היו הבולס לא יותר מקבוצת פלייאוף, אך קוקוץ' הצליח להעמיד מספרים נאים בשביל רוקי: 10.9 נק' 4 ריב' ו-3.4 אס' ב-24.1 דקות למשחק, כמחליפם הראשון של הפורוורדים סקוטי פיפן והוראס גרנט. הוא נבחר לחמישיית הרוקיס השנייה של העונה. בעונת 1994-1995 הוא קיבל יותר דקות משחק ואף פתח בחמישיה ברוב המשחקים, לאחר שגרנט עזב את הקבוצה. בעונה זו היה שני בשלוש הקטגוריות הסטטיסטיות החשובות לפיפן. במדי הנבחרת זכה במדליה הקבוצתית השביעית והאחרונה שלו: ארד באליפות אירופה לאומות.

חזרתו (הראשונה) של ג'ורדן לפעילות, יחד עם צירופו של דניס רודמן, דחקו את קוקוץ' מהחמישיה בעונת 1995-1996. הוא נולד מחדש בתפקיד של "שחקן שישי" העולה מהספסל ותרומתו הסטטיסטית נחלשה אך במעט. הבולס נתנו את העונה הסדירה הטובה ביותר בהיסטוריה של הליגה (72-10) והשיבו לעצמם את תואר האליפות - רביעי מתוך שישה של המועדון, וראשון מבין שלושה רצופים לקוקוץ'. תרומתו האישית זכתה להכרה כשהוא נבחר לשחקן השישי של השנה ב-NBA.

בשתי עונות האליפות הנותרות הוסיף קוקוץ' למלא את תפקיד השחקן השישי שהועיד לו פיל ג'קסון, להיות המוציא לפועל השלישי בחשיבותו בקבוצה, ולהתעלות ברגעי הצורך. במשחק החמישי של סדרת הגמר של 1998 מול יוטה ג'אז הוא קלע 30 נקודות באחוזים גבוהים (11\13) כדי לחפות על יום חלש של פיפן החולה. הבולס הפסידו אמנם משחק ביתי זה, לאחר שדוקא ג'ורדן החטיא זריקה עם הבאזר, אך הצליחו לזכות בסדרה בכל זאת.

ב-1998-1999 נותר קוקוץ' לבדו כאשר כוכבי הבולס עזבו או עברו והקבוצה החלה תהליך ארוך של בנייה מחדש. בעונה מקוצרת זו הוא פתח בחמישיה כמעט בכל המשחקים, שיחק למעלה מ-37 דקות בממוצע והעמיד את השורה הסטטיסטית הטובה ביותר מכל שנותיו בבולס (18.8 נק', 7 ריב' ו-5.3 אס' למשחק). אך הקבוצה כבר לא הייתה דומה בכלום לזו האימתנית של השנים הקודמות. באמצע עונת 1999-2000 הוחלט בבולס לוותר עליו תמורת ג'ון סטארקס ובחירת דראפט בסיבוב הראשון, והוא הועבר לפילדלפיה 76'. בפילדפיה הוא היה שוב חלק מקבוצה מנצחת והמשיך להעמיד שורות סטטיסטיות דומות לאלה שסיפק בעבר. אולם בעונת 2000-2001 הוא שוב היה לקלף מיקוח במשא ומתן כשנשלח יחד עם שחקנים אחרים לאטלנטה הוקס, תמורת דיקמבה מוטומבו. כך נמנעה ממנו הופעה נוספת בגמר ה-NBA, משום שהסיקסרס היו זקוקים נואשות לשחקן ציר חזק כדי להתמודד עם שאקיל אוניל והלייקרס בגמר, שאותו הפסידו לבסוף.

קוקוץ' המשיך לשחק באטלנטה ואחר כך במילווקי באקס אולם מתקופה זו ואילך חלה ירידה מתמדת, אם גם מתונה, בדקות המשחק שלו ובנקודות שקלע. עונת 2005-2006 היא עונתו הרביעית בבאקס ובגיל שלושים ושבע הוא שותף ב-65 משחקים, אך לא פתח בחמישיה וקלע כחמש נקודות למשחק. עם פתיחת עונת המשחקים 2006-2007, הודיע קוקוץ' כי הוא לא מעוניין להעביר את משפחתו מאזור אילינוי בו הוא גר מאז שיחק במדי הבולס המקומיים, וכי לאור חוסר העניין מצד הקבוצות הקרובות (שיקאגו, דטרויט ומילווקי), יתלה, כנראה, את הנעלים, ויסיים את קריירת המשחק שלו.

ב-9 בינואר 2007 הודיע קוקוץ' רשמית שהוא פורש. הוא אומנם קיבל הצעות מ-5 קבוצות NBA אבל הוא רצה לסיים את הקריירה בשיקאגו בולס.