המשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המשחקים האולימפיים הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות הנערך אחת לארבע שנים. במשחקים האולימפיים משתתפים טובי הספורטאים מכל העולם, והם נחשבים ברוב הענפים האולימפיים לאירוע השיא. המשחקים האולימפיים הם גם האירוע התקשורתי הגדול ביותר בעולם.

המונח אולימפיאדה הוא למעשה התקופה בת 4 שנים שבין המשחקים האולימפיים, אך הוא משמש גם לתיאור האירוע עצמו, ובהשאלה כדי לציין אירועי ספורט כלל-עולמיים נוספים.

תוכן עניינים 1 המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה 2 האולימפיאדות בעת החדשה 3 האולימפיאדות ומדינות העולם 4 רשימת האולימפיאדות שנערכו מאז חידושן 5 הענפים האולימפיים 5.1 ענפי אולימפיאדת הקיץ 5.2 ענפי אולימפיאדת החורף 6 משחקים אולימפיים אחרים 7 סמל האולימפיאדה 8 הוועד האולימפי הבינלאומי 9 טקסים 10 ביקורת על האולימפיאדות 11 ראו גם 12 קישורים חיצוניים

[עריכה] המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה

ערך מורחב – המשחקים האולימפיים העתיקים

במקור, נערכו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בעיר אולימפיה. המשחקים האולימפיים הראשונים התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והיו אירוע יווני פנימי בלבד, אך החל מהמאה ה-3 לפנה"ס שותפו גם ספורטאים ממדינות אחרות במשחקים, והאירוע, שהיה אירוע של תהילה אישית, הפך להיות אירוע של תהילה מדינית. האירוע היה חשוב עד כדי כך שהמלחמות הופסקו עד לסיום התחרויות. לאירוע היה ממד דתי והוקרבו בו קורבנות.

ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, האבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין האבקות לאיגרוף) ריצה, קפיצה לרוחק, הטלת כידון ומירוץ מרכבות. המנצחים זכו לזרי עלי עץ זית, המדליות של אותם זמנים, ולהערצה ולפסלים ולשירים שהנציחו אותם. המפסידים לא קיבלו דבר, כיוון שביוון העתיקה המושג של השתתפות למען ההשתתפות לא היה קיים. במשחקים השתתפו גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא. לא רק שנשים נשואות לא הורשו להשתתף, גם נאסר עליהן לצפות במשחקים. נשים שנתפסו מציצות הוצאו להורג. תחרויות מיוחדות לבתולות נערכו זמן קצר לאחר קיום המשחקים האולימפיים. התחרות נקראה בשם "הראייה", על-שם הרה, אשתו של זאוס, שהיא גם מגוננת הבתולות. האטרקציה המרכזית של התחרויות הייתה תחרות ריצה שאורכה כ-160 מ', הקצרה בכשלושים מ' מריצת הגברים. תחרויות אלו היו סגולה, לאמונתן, למצוא חתן.

המשחקים האולימפיים התקיימו בעת העתיקה במשך 1168 שנים, ובאדיקות רבה של שמירת פער הארבע שנים בין המשחקים, מה שיצר מחזוריות מקודשת ו"סגורה". מסיבה זו - קיום סדיר של המשחקים, ולעתים גם כאלה שלא שוחקו, אך נספרו, כאילו נערכו, וזאת על-מנת שלא לפגוע במחזוריות המקודשת - נהגו היסטוריונים, ובכללם יוסף בן מתתיהו, להשתמש במניין האולימפיאדות על מנת לציין אירועים חשובים. בשנת 393 לספירה גרמה התערבות הכנסייה לקיסר תאודוסיוס הראשון לבטל את המשחקים. סיבת ביטול המשחקים הייתה משולשת: הפגניות (האלילות) שהייתה טמועה במשחקים ונגדה את אמיתות הכנסייה; הפגיעה הרומית הקדומה במאמינים הנוצריים שנזרקו טרף לשיני האריות והנמרים בקרקסאות הרומיים; סיבה פוליטית-הנהגתית-אישית, כלומר עקירת מוקד של פסטיבל אטרקטיבי מחוץ לשליטת הכנסייה. גורמים טוענים שהסיבה להפסקת המשחקים הייתה ניוון ושחיתות באולימפיאדות בעקבות השתתפותו של נירון קיסר באולימפיאדה בערך בשנת 60.

[עריכה] האולימפיאדות בעת החדשה

המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894 בוועידה בינלאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 ארצות שהתקיימה בסורבון שבפריז, הוחלט פה אחד על חידוש המשחקים האולימפיים. מי שהוביל את הרעיון היה הברון פייר דה קוברטן. דה קוברטן היה זה אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", אך גם את הסיסמה שהפכה להיות סיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!".

כמתבקש, המשחקים המחודשים הראשונים, שנערכו בשנת 1896, התקיימו באתונה. במשחקים אלו השתתפו 245 מתחרים מ-14 מדינות ב-43 תחרויות, למעלה מ-200 מהם היו יוונים. לפני כן לא אורגנו תחרויות בינלאומיות בסדר גודל כזה. תביעתה של יוון שכל המשחקים יתקיימו בשטחה לא התקבלה, והוחלט על סבב במדינות העולם השונות. בהתאם להחלטה זו, ארבע שנים מאוחר יותר במשחקים שהתקיימו בפאריס השתתפו למעלה מפי 4 יותר ספורטאים כולל 11 נשים, שהורשו להשתתף לראשונה, בקריקט ובטניס.

מאז הפכו המשחקים למסורת, מדי ארבע שנים, פרט לתקופת מלחמות העולם שמנעו את קיום הארועים (בניגוד ליוון, הרוח הספורטיבית המודרנית לא עמדה כנגד יצר המלחמה המודרני). מאז האולימפיאדה הראשונה צמחו מספר המשתתפים ומספר התחרויות והגיעו למספר של 10,651 משתתפים ב-300 תחרויות בסידני 2000.

במשך קרוב ל-100 שנים הספורטאים שהתחרו במשחקים האולימפיים היו אמורים להיות חובבים ואסור היה להם להתפרנס ואף לא לקבל שום טובת הנאה בהקשר הספורטיבי. ספורטאים שהתברר שקיבלו כספים בעבור כישוריהם הספורטיביים, נשללו המדליות שזכו בהן והם התבקשו להחזירן. תקנות אלו היו לכאורה מסיבות מוסריות ששללו את העיסוק המקצועי בספורט, אך למעשה נבעו מרצונם של המעמדות הגבוהים לשריין את המשחקים האולימפיים לעצמם, ולהרחיק משם את דלת העם. רק בשנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחו המשחקים האולימפיים להשתתפות של ספורטאים מקצועניים וכיום אין הבחנה בין חובב ומקצוען.

מעבר ליוקרה שיש באירוח המשחקים האולימפיים, המשחקים נחשבים למנוף להתפתחות של תרבות הספורט והכלכלה במדינה שבה הן מתקיימות. לקראת כל תחרות כזו נבנים מתקנים אולימפיים ברמה גבוהה, שלאחר מכן משרתים את אותה מדינה. מבחינת ההיבט הכלכלי, זכויות השידור שנמכרות לרשתות השידור השונות וחסויות כמו גם מכירת כרטיסי כניסה לצופים המקומיים ולאלו שמגיעים מרחבי העולם, מכניסות כסף רב לקופת הוועדה המארגנת של המשחקים (בין 80% ל90% מהעלות של האולימפיאדה). האורחים הרבים ובהם הספורטאים, אנשי התקשורת והאוהדים, מתאכסנים בבתי מלון בקרבת העיר שבה נערכות התחרויות וצורכים שירותי עזר שונים. בנוסף לכך המדינה והעיר "עולות על המפה" ומתפרסמות ברחבי עולם, דבר שמעודד את התיירות אליה. בהקשר זה יש לציין את ההוצאות הגדולות הכרוכות במשחקים על בניה ועל אבטחה. באולימפיאדת אתונה 2004 הושקעו כ- 1.2 מיליארד דולר רק על הוצאות האבטחה - שווה ערך כמעט להכנסות ממכירת זכויות השידור של אותה אולימפיאדה.

מבחינת הספורטאים המשתתפים, אין ספק שהם זוכים ליוקרה ולתהילה ובמיוחד הזוכים במדליות. ספורטאים שזוכים במדליות יכולים לאחר מכן לתרגם את המוניטין לכסף, בקמפיינים פרסומאים, במענקים מהמדינה (למשל בישראל מוענק פרס של 250,000 שקל לזוכה במדלית זהב), ואף במציאת ספונסרים.

[עריכה] האולימפיאדות ומדינות העולם

באופן מסורתי ישנן מדינות בעלות מסורת ספורטיבית ארוכה. ארצות הברית אמנם מחזיקה בכמות המדליות הגבוהה ביותר, אך זה נובע מהעובדה שברית המועצות הצטרפה לתחרות רק בשנת 1952, וזכתה בכמות הרבה ביותר של מדליות כמעט בכל אולימפיאדה עד התפרקותה. ברוב האולימפידות התייצבה במקום הראשון, וזכתה במירב המדליות. תופעה נוספת מעניינת היא שמדינה שבה נערכים המשחקים, על פי רוב זוכה בהרבה יותר מדליות מאשר באוליפיאדות הנערכות מחוץ לגבולה. כך ניתן להבחין באופן בולט במדינות שזכו במקום ראשון במספר המדליות כאשר אלו התקיימו בתחומן, צרפת באולימפיאדת פריז 1900, בריטניה באולימפיאדת לונדון 1908, וגרמניה באולימפיאדת ברלין 1936.

בראש רשימת המדינות בעלות מספר המדליות הגדול ביותר באולימפיאדות עומדות המדינות הבאות (נכון לשנת 2004): ארצות הברית - 2191 מדליות, ברית המועצות לשעבר - 1010 מדליות, בריטניה - 668 מדליות, צרפת - 595 מדליות, ואיטליה - 493 מדליות. דירוג לפי האולימפיאדות האחרונות מעלה תמונה דומה: ארצות הברית (בסידני 97 מדליות, ובאטלנטה 101 מדליות, ובברצלונה 108), אחריה רוסיה (בסידני 88 מדליות, ובאטלנטה 63, ובברצלונה 111). במשחקי אתונה 2004 טיפסה סין למקום השני בדירוג והיא עשויה לאיים על ההגמוניה האמריקנית במשחקים הבאים שהיא תארח בבייג'ינג 2008.

ישראל השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ומאז היא משתתפת בקביעות, למעט במשחקי מוסקבה 1980 שאותם החרימה בעקבות החלטתה של ארצות הברית להחרים את המשחקים בתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. רק במשחקים שנערכו בברצלונה ב-1992 הצליחה ישראל לזכות במדליה ראשונה, ובאתונה 2004 גל פרידמן היה הישראלי הראשון שזכה במדלית זהב. המאזן של ישראל עד כה הוא 6 מדליות - אחת זהב, אחת כסף ו-4 ארד.

• מדליות באולימפיאדות הקיץ לפי מדינות

[עריכה] רשימת האולימפיאדות שנערכו מאז חידושן

עד שנת 2004 נערכו 25 אולימפיאדות, לפי הסדר הבא:

שנה	אירוע	מיקום		הערות
1896	האולימפיאדה הראשונה		אתונה, יוון	–
1900	האולימפיאדה השנייה		פריז, צרפת	–
1904	האולימפיאדה השלישית		סנט לואיס, ארצות הברית	–
1908	האולימפיאדה הרביעית		לונדון, בריטניה	–
1912	האולימפיאדה החמישית		שטוקהולם, שבדיה	–
1916	האולימפיאדה השישית		ברלין, גרמניה	לא נערכה בשל מלחמת העולם הראשונה.
1920	האולימפיאדה השביעית		אנטוורפן, בלגיה	–
1924	האולימפיאדה השמינית		פריז, צרפת	העיר (והמדינה) הראשונה שאירחה את המשחקים פעמיים.
1928	האולימפיאדה התשיעית		אמסטרדם, הולנד	–
1932	האולימפיאדה העשירית		לוס אנג'לס, ארצות הברית	–
1936	האולימפיאדה האחת עשרה		ברלין, גרמניה הנאצית	–
1940	האולימפיאדה השתיים עשרה		הלסינקי, פינלנד	בתחילה היו אמורים המשחקים להתארח בטוקיו, יפן אך בשל מלחמת סין-יפן השנייה הוחלט לארחם בהלסינקי. לבסוף בוטלו בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
1944	האולימפיאדה השלוש עשרה		לונדון, בריטניה	לא נערכה בשל מלחמת העולם השנייה.
1948	האולימפיאדה הארבע עשרה		לונדון, בריטניה	–
1952	האולימפיאדה החמש עשרה		הלסינקי, פינלנד	האולימפיאדה הראשונה שישראל משתתפת בה.
1956	האולימפיאדה השש עשרה		מלבורן, אוסטרליה	–
1960	האולימפיאדה השבע עשרה		רומא, איטליה	–
1964	האולימפיאדה השמונה עשרה		טוקיו, יפן	האולימפידה הראשונה שנערכה ביבשת אסיה.
1968	האולימפיאדה התשע עשרה		מקסיקו סיטי, מקסיקו	–
1972	האולימפיאדה העשרים		מינכן, מערב גרמניה	טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
1976	האולימפיאדה העשרים ואחת		מונטריאול, קנדה	–
1980	האולימפיאדה העשרים ושתיים		מוסקבה, ברית המועצות	ביוזמת ארצות הברית 40 מדינות החרימו את המשחקים לאחר שברית המועצות סירבה להיענות לדרישת ארצות הברית לסגת מאפגניסטן. ישראל הייתה בין המדינות המשתתפות בחרם.
1984	האולימפיאדה העשרים ושלוש		לוס אנג'לס, ארצות הברית	המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית. ברית המועצות ומדינות נוספות מהגוש המזרחי החרימו את האולימפיאדה כתגובה לחרם האמריקאי באולימפיאדה הקודמת.
1988	האולימפיאדה העשרים וארבע		סיאול, דרום קוריאה	–
1992	האולימפיאדה העשרים וחמש		ברצלונה, ספרד	זכייה ראשונה של ישראל במדליה. יעל ארד זכתה במדליית כסף בג'ודו. למחרת זכה גם אורן סמדג'ה במדליית ארד באותו ענף.
1996	האולימפיאדה העשרים ושש		אטלנטה, ארצות הברית	המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם הרביעית.
2000	האולימפיאדה העשרים ושבע		סידני, אוסטרליה	–
2004	האולימפיאדה העשרים ושמונה		אתונה, יוון	–
משחקים עתידיים
2008	האולימפיאדה העשרים ותשע		בייג'ינג, סין	–
2012	האולימפיאדה השלושים		לונדון, בריטניה	העיר הראשונה שתארח את המשחקים בפעם השלישית.

[עריכה] הענפים האולימפיים

[עריכה] ענפי אולימפיאדת הקיץ

• איגרוף
• אופניים
• אתלטיקה
• בדמינטון
• בייסבול
• ג'ודו
• הוקי שדה
• היאבקות
• הרמת משקולות
• התעמלות
• חתירה
• טאקוונדו
• טניס
• טניס שולחן
• טריאתלון
• כדורגל
• כדוריד
• כדורסל
• כדורעף
• סופטבול
• סיוף
• רכיבה
• קיאקים
• קליעה
• קשתות
• שחייה (כולל כדורמים)
• שיט
• קרב חמש מודרני

[עריכה] ענפי אולימפיאדת החורף

• הוקי קרח
• החלקה על קרח
• סקי
• קרלינג
• ביאתלון
• מגלשות קרח (לוז')
• בובסלי (כולל סקלטון)

[עריכה] משחקים אולימפיים אחרים

מעט לאחר המשחקים האולימפיים "הרגילים" נערכים המשחקים הפרלימפיים, בהם מתחרים נכים במקצועות הזהים או דומים מאוד למקצועות באולימפיאדה הרגילה.

פעם בארבע שנים (באמצע בין אולימפיאדות רגילות), נערכת אולימפיאדת החורף, בה מתחרים במקצועות של חורף (סקי למשל).

[עריכה] סמל האולימפיאדה

הסמל האולימפי הוא חמש טבעות שלובות המסמלות את האיחוד של חמש היבשות, בעוד שהצבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב ושחור) נבחרו מכיוון שבעת הנהגת הסמל לכל מדינה היה לפחות אחד מהצבעים האלו על דגלה הלאומי. יש המפרשים את הצבעים כמיצגים את חמש היבשות, אף על פי שהצבעים לא נבחרו בשל כך. האדום מיצג את יבשת אמריקה, שחור- אפריקה, כחול- אוקיאניה, ירוק- אירופה, צהוב- אסיה. הטבעות הוצגו לראשונה במשחקים באנטוורפן, 1920. חמש הטבעות על רקע לבן מופיעות בדגל האולימפי, שמונף בכל חגיגה של המשחקים.

[עריכה] הוועד האולימפי הבינלאומי

הוועד האולימפי הבינלאומי מורכב מ-115 חברים, 70 מתוכם נבחרים על בסיס אישי והאחרים הם נציגי פדרציות ספורט בינלאומיות, נציגי ועדים אולימפיים לאומיים ונציגי הספורטאים האולימפיים. החבר הראשון והיחיד מישראל בוועד הבינלאומי הינו אלכס גלעדי. הוועד האולימפי הבינלאומי אחראי על כל ההיבטים הקשורים בארגון האולימפיאדות, כולל בחירת הערים שבהן יתקיימו המשחקים ותוכנית התחרויות במשחקים.

[עריכה] טקסים

האולימפיאדה נפתחת בטקס פתיחה מרשים, שבו המדינה המארחת מציגה את תרבותה, ובו צועדים הספורטאים וחברי המשלחות על פי משלחותיהם. באופן מסורתי פותחת את מצעד המשלחות יוון ומסיימת אותו המשלחת של המדינה המארחת, כאשר ביניהן שאר המשלחות על-פי סדר הא"ב. בשיאו של הטקס מגיע לאצטדיון הלפיד האולימפי, אשר הוצת באולימפיה ביוון והועבר מיד ליד במירוץ שליחים שכלל אלפי רצים ונמשך שבועות או חודשים (מירוץ מסוג זה נערך לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936)), והספורטאי שזכה בכבוד להיות הרץ האחרון מדליק את האש האולימפית אשר תבער במשך 17 ימים עד סיום המשחקים. ראש המדינה המארחת מכריז רשמית על פתיחת המשחקים, ומשביעים את הספורטאים והשופטים.

התחרות האולימפית האחרונה שחותמת את המשחקים האולימפיים הינה מרוץ המרתון (לגברים), שנחשב לתחרות הספורטיבית הקשה ביותר. לאחר מכן מתקיים טקס נעילת האולימפיאדה שבו מובעת תודה למארגנים, דגל המשחקים האולימפיים מועבר לראש העיר המארחת את המשחקים הבאים, ובסיומו מכובה האש האולימפית.

[עריכה] ביקורת על האולימפיאדות

בתור אירוע הספורט הגדול בתבל צברה האולימפיאדה ביקורות שונות:

• באולימפיאדות הראשונות בזמן המודרני, השתתפו מעט מאוד נשים, ולכן אורגנה בשנת 1924 אולימפיאדה בלתי רשמית לנשים בפריז. מאז אירוע זה הוגדלה בהדרגה נוכחות הנשים באירועים, וכיום נשים משתתפות כמעט בכל ענפי הספורט האולימפיים, מספר התחרויות לנשים מתקרב לזה של הגברים, ומספר הספורטאיות הוא כ-40% מכל המשתתפים.
• העלות של ארגון האולימפיאדה היא אדירה, ומספר פעמים האולימפיאדה הסתיימה בהפסד כספי של המארגנים. דבר זה גורם לכך שרק מדינות גדולות ועשירות יכולות כיום להתמודד על אירוח האולימפיאדות.
• מספר פעמים האוליפיאדות שימשו את המדינה המארחת לחיזוק תדמיתה הבינלאומית. הדוגמה הקיצונית הייתה אולימפיאדת ברלין ב-1936 שרבים טוענים כי תרמה לחיזוק המשטר הנאצי.
• עקב הלחץ התחרותי הרב, היא מעודדת ספורטאים להשתמש בסטרואידים וסמים אסורים אחרים על מנת לשפר את ביצועיהם.

[עריכה] ראו גם

• ישראל במשחקים האולימפיים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הוועד האולימפי הישראלי
• פורום אולימפיאדה וספורט הישגי
• הוועד האולימפי הבינלאומי
• מצגת על האולימפיאדות מהעבר ב-Ynet
• האתר הרשמי של אולימפיאדת 2008 בביג'ינג
• אולימפיאדה ירוקה בביג'ינג, האומנם?