טיניאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיניאן (אנגלית: Tinian) הוא אחד משלושת האיים העיקריים באיי מריאנה הצפוניים. הכפר הגדול ביותר באי הוא סן-חוזה. האי ממוקם 8 ק"מ דרומית מערבית לאי סאיפאן (Saipan) ושטחו הוא 101 קמ"ר. על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2006 חיים בטיניאן 3,540 בני אדם. ביחד עם האי השלישי (שאינו מיושב), אגויאן (Aguijan), מהווים שני האיים את "מחוז טיניאן" - אחד מארבעות מחוזות הבחירה של איי מריאנה הצפוניים. האי שהיה מיושב בדלילות נשמר על ידי חיל מצב יפני גדול במהלך מלחמת העולם השנייה. לפני שהפך האי לפרוטקטוראט יפני (לאחר מלחמת העולם הראשונה), הוא נשלט על ידי ספרד ולאחר מכן על ידי גרמניה. תחת הממשל היפני שימש האי בעיקר לגידול סוכר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
טיניאן נכבש על ידי ארצות הברית בקרב טיניאן ביולי 1944 והפך לנמל התעופה הצבאי העמוס ביותר במלחמה. באי נבנו שני שדות תעופה צבאיים למטוסי B-29 שבהם שישה מסלולי המראה באורך של 2,700 מ'. היפנים סללו אמנם שלושה מסלולים עבור מטוסי קרב, אך אלו לא היו מתאימים לשימוש המפציצים האמריקאים הכבדים. ארצות הברית הפכה את האי לבסיס צבאי גדול ממדים שבו שירתו למעלה מ-40,000 אנשי צבא ואזרחים. מהנדסים אמריקאים תכננו את הבסיס על פי תוכנית מתאר עירונית, בדומה למנהטן, ושמות הרחובות ניתנו בהתאם. מתחם שדה התעופה המערבי כונה "הווילג'" (על שם המתחם המקביל במנהטן, גריניץ' ווילג') והמתחם המרכזי שבין שדות התעופה נקרא "סנטרל פארק" ומוקמו בו בתי החולים של הבסיס.
מבסיסי חיל האוויר האמריקאי בטיניאן המריאו המפציצים שנשאו את פצצות האטום "ילד קטן" ו"איש שמן" להפציץ את הירושימה ונגאסקי, אולם כיום בסיסים אלו נטושים. העדות היחידה שנותרה במקום היא מצבת זיכרון שנבנתה במפרץ ההטענה של הפצצות (הפצצות היו גדולות מדי מכדי להטעינן למטוסים באופן רגיל ולכן נחפרו מפרצי הטענה תת-קרקעיים). מפרצים אלו שנאטמו לאחר המלחמה מטעמי בטיחות, נפתחו מחדש ביום השנה ה-60 לציון הקרבות בטיניאן וסאיפאן.
[עריכה] האי כיום
כיום ניתן למצוא בכפר סן-חוזה מספר מלונות קטנים, מסעדות ופאבים. בסמוך לחופי טאגה וצ'ונגה הוקם מתחם יוקרתי של קזינו, בית מלון, חנויות ומסעדות. לשדה התעופה הקטן הפועל באי מגיעות שתי חברות תעופה בטיסות סדירות ובטיסות שכר. כמו כן ישנה מעבורת המפליגה פעמיים ביום מטיניאן לאי הסמוך, סאיפאן.
[עריכה] אתרי תיירות בעלי משמעות היסטורית בטיניאן:
- שדה התעופה הצפוני ממנו המריאו המפציצים האמריקאים שנשאו את פצצות האטום (במתחם השדה ניתן למצוא גם מערכי ביצורים יפניים).
- בקצהו הדרומי של האי נמצא "צוק המתאבדים", ממנו קפצו חיילים ואזרחים יפנים אל מותם בעת הפלישה האמריקאית. באתר ישנם מספר מקדשים ואתרי זיכרון והוא מהווה נקודת תצפית טובה על האוקיינוס.
- מקדש השינטו השלם היחיד באיי מריאנה הצפוניים.
- חורבות בית המלך טאגה, אחד מהשליטים של איי מריאנה לפני הכיבוש הספרדי. זהו מבנה גדול הבנוי מאבני סיד באורך של שבעה מטרים.
בטיניאן יש מערכת ביולוגית מגוונת, כמו גם מערות וצוקי אבן-סיד. סביב האי ישנן שוניות אלמוגים והמים החמים והצלולים אידאלים לצלילה ולדיג ספורטיבי. כלכלת האי מבוססת בעיקרה על תיירות ושני המעסיקים הגדולים ביותר הם הממשלה והקזינו. במרץ 2006 אושרה תוכנית להקמת ארבעה בתי קזינו נוספים.
