אנולה גיי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנולה גיי (אנגלית: Enola Gay) הוא מטוס חיל האוויר האמריקאי מסוג B-29 ממנו הוטלה פצצת האטום "ילד קטן" (אנגלית: Little Boy) - הראשונה שנעשה בה שימוש מלחמתי אי פעם על העיר הירושימה ביפן, ב-6 באוגוסט 1945 לפני סיום מלחמת העולם השניה. בשל תפקודו של המטוס כמפציץ הראשון, הפך שמו לכינוי גם להפצצות עצמן. המטוס זכה לתשומת לב מחודשת כאשר הוצג במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון הבירה בשנת 1994. לאחר שחזור יסודי מוצג היום המטוס בשלמותו במוזיאון.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפצצת הירושימה
אנולה גיי (B-29-45-MO, מספר צבאי 44-86292) הוצב ביחידה המיוחדת 509 (השייכת לטייסת ההפצצה 393) של חיל האוויר האמריקאי. המטוס מדגם B-29 עבר הסבה מיוחדת לנשיאת מתקנים גרעיניים (שם הקוד שניתן למטוסים מוסבים היה "Silverplate", עברית: צלחת-כסף) וב-6 באוגוסט 1945 המריא מבסיס חיל האוויר באי טיניאן והשתתף באחת ממשימות ההפצצה החשובות בהיסטוריה. המטוס נבנה על ידי חברת גלן ל. מרטין בעיר אומהה, נברסקה ונבחר אישית למשימה עוד לפני סיום הייצור על ידי מפקד היחידה המיוחדת 509, סא"ל פול וו. טיבטס הבן.
צוות של חיל האוויר האמריקאי קיבל את המטוס ב-18 במאי 1945, והטיס אותו מאומהה לבסיס וונדובר ביוטה (בסיס האם של יחידה 509). בסוף חודש יוני הועבר המטוס לגואם, שם בוצעו בו התאמות ושינויים אחרונים לצורך נשיאת המתקן הגרעיני. ב-6 ביולי עזב המטוס את גואם והגיע לאי טיניאן - שם החל בסדרת אימונים לקראת ההפצצה. במהלך חודש יולי השתתף המטוס בשמונה טיסות אימון ושתי טיסות מבצעיות וב-31 לחודש נערכה "חזרה גנרלית" לקראת המבצע שבה נעשה שימוש בפצצת דמה.
ב-5 באוגוסט, במהלך ההכנות האחרונות למבצע, העניק הטייס, סא"ל טיבטס, את השם אנולה גיי למטוס. אנולה גיי הוא שם אמו של טיבטס (אנולה גיי טיבטס, 1893-1983, שנקראה על שם גיבורת ספר). בריאיון שנתן טיבטס לאחר המשימה הוא הודה כי התבייש מעט על שקשר את שם אמו במשימה הגורלית.
משימת ההפצצה עצמה בוצעה באופן מושלם וללא תקלות, והמטוס שב בשלום לבסיס בטיניאן לקול תרועת חצוצרות. שלושה ימים מאוחר יותר, B-29 נוסף (כונה "בוקסקאר" אנגלית: Bockscar) והוטס על ידי רס"ן צ'ארלס וו. סוויני, הטיל את פצצת האטום השנייה (איש שמן) על העיר נגאסקי. בניגוד להפצצת הירושימה, המשימה בנגאסקי הייתה רצופת תקלות ולמטוס כמעט לא נותר דלק לבצע נחיתת חרום באוקינאווה. באותה משימה טס גם אנולה גיי ושימש בתפקידים מטאורולוגיים לצורך המבצע.
[עריכה] המשך שירות
ב-8 בנובמבר 1945 שב המטוס לארצות הברית, הפעם לבסיסה החדש של יחידה 509 ברוזוול, ניו מקסיקו. אנולה גיי אמור היה לקחת חלק בניסויים הגרעיניים שנערכו באיי מרשל ("מבצע פרשת דרכים") ובתחילת מאי הוטס לבסיס חיל האוויר האמריקאי בקוואג'אלין. בסופו של דבר לא לקח המטוס חלק בהטלת הפצצה מעל האי ביקיני והוא שב לארצות הברית ב-1 ביולי (יום ביצוע הניסוי). ההחלטה לשמר את המטוס התקבלה ב-24 ביולי 1946 ומאז הוא הועבר לאחסון בבסיסים שונים. שחזורו של המטוס החל בשנת 1984.
[עריכה] מוקד למחלוקת
אנולה גיי הפך מוקד למחלוקת כאשר מוזיאון הסמית'סוניאן הציב את מרכב המטוס כחלק מתצוגה לציון יובל שנים להפצצת הירושימה. המיצג שנקרא "פרשת דרכים: סוף מלחמת העולם השניה, הפצצה הגרעינית והמלחמה הקרה" נבנה סביב דגם משוחזר של המטוס והוצג במוזיאון האוויר והחלל של הסמית'סוניאן. מבקרי המיצג, בייחוד הלגיון האמריקאי ואגודת חיל האוויר, טענו כי הוא ממוקד מדי בקרבנות הפצצות במקום במניעים להטלתן או בתפקידן המכריע בסיום מלחמת העולם השנייה. המיצג עורר מחדש חילוקי דעות וויכוחים אקדמיים ופוליטיים היסטוריים שנוגעים לראיית השימוש בפצצות אטום ברטרוספקטיבה. בסופו של דבר הוסר המיצג ב-1995 לאחר שנעשו ניסיונות שונים לשנות את המיצג כך שיענה באופן אופטימלי על דרישותיהן של הקבוצות השונות. ב-1998 הוצא מרכב המטוס מהמוזיאון לצורך שחזור סופי.
כיום מרכב המטוס הוא חלק מתצוגת קבע במוזיאון האוויר והחלל שממוקם ליד נמל התעופה הבינלאומי דאלס בוושינגטון הבירה. כתוצאה מהמחלוקת שהתעוררה סביב המיצג כיום ניתן לראות רק את מערכת סימני הזיהוי המקורית של המטוס יחד עם מידע טכני בלבד, ללא התייחסות לנושאים השנויים במחלוקת. המטוס מוגן על ידי מספר אמצעים על מנת למנוע ניסיונות השחתה (שנעשו כאשר הוא הוצג לראשונה). ארבעת מדחפי האלומיניום הקלים של המטוס בהם נעשה שימוש בהפצצת הירושימה נמצאים היום במעבדות אוניברסיטת A&M בטקסס ואחד מהם משמש לתפעול מנהרת הרוח במהירות נמוכה.
[עריכה] צוות המטוס
צוותו של אנולה גיי ב-6 באוגוסט 1945 כלל 12 אנשים:
- סא"ל פול וו. טיבטס הבן - טייס
- סרן רוברט לואיס – טייס משנה (שימש כטייסו הקבוע של המטוס)
- רס"ן תומאס פרבי – מטילן אוויר (מסייע בניווט אל המטרה ואחראי על הטלת הפצצה)
- סרן תיאודור ון-קירק – נווט
- סרן וויליאם סטרלינג "דיק" פארסונס – נשק ומפקד המתקן הגרעיני
- סגן מוריס ר. ג'פסון – עוזר נשק
- סגן ג'ייקוב בזר – לוחמה אלקטרונית (שיבוש מכ"ם אויב)
- סמל טכני וויאט דאזנברי – מהנדס טיסה
- סמל רוברט שומארד – עוזר מהנדס טיסה
- סמל ג'ו סטיבוריק – מפעיל מכ"ם
- סמל טכני ג'ורג' רוברט "בוב" קארון – מקלען אוויר
- טוראי ראשון ריצ'רד נלסון – מפעיל רדיו