טרסבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרסבה ®Tarceva שמה המסחרי של התרופה ארלוטיניב הידרוכלוריד Erlotinib hydrochloride. התרופה מיועדת לשימוש כנגד סרטן ריאה של תאים לא קטנים (non Small Cell), ונמצאת בבחינה לגבי יעילותה בסוגים אחרים של סרטן.
תוכן עניינים |
[עריכה] מנגנון פעולה
EFGR הקרוי גם HER-1 או ErbB1 הוא אחד החלבונים ממשפחת הרצפטורים לפקטורי גידול אפירמליים ErbB או HER. כמו שאר החלבונים במשפחה EGFR הוא חלבון טרנס ממברנלי. לאחר שהחלבון קושר פקטורי גדילה בדומיין החוץ תאי, משנה חלבון את המבנה המרחבי שלו וכך יוצר דימר (קומפלקס בין שני מולקולות) עם חלבון EGFR אחר או חלבון אחר ממשפחת ErbB. בעקבות יצירת הדימר מקבל האזור התוך תאי של החלבון EGFR פעילות אנזימטית של טירוזין קינז (פרוק מולקולת ATP למולקולת ADP וזרחן אורגני), בזכות הפעילות הזאת מופעלים מנגנונים שונים בתא הגורמים להתחלקות התא ויצירת גרורות.
ארלוטיניב (החומר הפעיל של טרסבה) נכנס לתא, חודר אל האתר הפעיל של אנזים הטירוזין קינז מעקב את פעילתו, בכך נעצרת חלוקת התא והגידול הסרטני עובר לנסיגה. בפועל התרופה אינה מעכבת את רוב הגידולים וגם הגידולים שמעוכבים מפתחים עמידות לטיפול לאחר חודשים ספורים.
[עריכה] התוויה רפואית
על פי החלטת מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) התרופה מאושרת לשימוש כנגד סרטן הריאה של תאים לא קטנים (non Small Cell lung cancer) כאשר המחלה גרורתית או מתקדמת מקומית או בלתי ניתנת לניתוח, ולאחר שנכשלה צורה אחת של כימותרפיה. בישראל התרופה מאושרת לשימוש החל מנובמבר 2005 אך אינה נמצאת בסל הבריאות.
פרט להתוויה המאושרת לטיפול בחולי סרטן ריאה של תאים לא קטנים, נמצאת התרופה בניסויים קליניים שונים לטיפול במחלות סרטן אחרות.
[עריכה] יעילות התרופה

יעילותה של התרופה נבחנה בניסוי קליני שלב III בהשתתפות 731 חולים שנה לאחר תחילת המחקר 31.2% מן מטופלים בטרסיבה נשארו בחיים לעומת 21.5% מן המטופלים שהשתמשו בתרופת הדמה (פלסיבו). זמן בחיים החציוני לאחר קבלת התרופה היה 6.7 חודשים לעומת 4.7 חודשים לקבוצת הפלסיבו. בסך הכול רק 8.9% מן המטופלים בתרופה הגיבו לטיפול באופן רצוי (לעומת 0.9% מהמטופלים בפלסיבו), מבין החולים שהגיבו לטיפול זמן התגובה החציוני היה 34.3 שבועות לאחר זמן זה פיתחו החולים עמידות לתרופה והמחלה התפרצה מחדש.
נמצא כי ישנן אוכלוסיות אחדות שסיכוייהן להגיב לתרופה גבוהים יותר מן הממוצע:
- מטופלים המבטאים ביתר את החלבון EGFR על גידולי הריאה שלהם יגיבו בצורה טובה יותר ממטופלים שאינם מבטאים EGFR.
- חולים בעלי גן EGFR מוטנטי מגיבים לטיפול באופן טוב יותר מחולים בעלי גן תקין (שכמעט כולם אינם מגיבים כלל), לכן לפני השימוש בתרופה מומלץ לערוך בדיקה גנטית למוטציה בגן לEGFR.
- נשים מגיבות לתרופה יותר מגברים.
- חולים שמעולם לא עישנו מגיבים יותר מחולים מעשנים או שעישנו.
- חולים אסייאנים (נבדקו יפנים, סינגפורים וטייוואנים) מגיבים טוב יותר מחולים ממוצא אירופאי.
לא נמצאה תועלת בשילוב תרופות כימותרפיות קלאסיות, כגון קרבופלטין ופקליטקסל, בטיפול עם טרסבה.
[עריכה] תופעות לוואי
טרסבה נחשבת תרופה ממוקדת (תרופה ביולוגית) שאינה כימותרפיה לכן תופעות הלוואי שאותן חווים המטופלים נחשבות קלות ביחס לתרופות כימותרפיות, בין תופעות הלוואי:
- פריחה דמוית אקנה על הפנים והצוואר (9% מהמטופלים), באופן בלתי מוסבר למטופלים בהם הופיעה הפריחה סיכוי גבוה להצלחת הטיפול.
- עייפות
- שלשול (6% מהמטופלים)
- אובדן תאבון
- גרימת נזק לעובר עד כדי הפלה
- גרימת נזק לתינוק יונק
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של טרסבה מספק מידע עדכני על התרופה ושימושיה.
- מד-ליין מאמרים בנושא טרסבה מתוך אתר משרד הבריאות האמריקאי
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.