יהושפט הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושפט הָרְכָבִי (1921 חיפה - 1994 ירושלים), ראש אמ"ן בשנים 1955 - 1959, ולאחר מכן פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

יליד חיפה, בוגר בית הספר הריאלי, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

ב-1943 התגייס לצבא הבריטי והשתתף במלחמת העולם השניה. לאחר המלחמה השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים. במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגה. לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל ראש לשכת שר החוץ משה שרת ולאחר מכן חזר לשורות צה"ל ושרת כסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל משהוקם אגף זה.

שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות עסק הביש מונה לראש אגף המודיעין במטכ"ל בשנת 1955 ומילא תפקיד זה עד 1959. סיים את הקריירה הצבאית שלו והודח ב־1959 בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים.

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ופנה למחקר אקדמי. הרכבי הורה באוניברסיטה העברית כפרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975.

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

[עריכה] ספריו

• לקח הערבים מתבוסתם
• מלחמה גרעינית ושלום גרעיני
• על הגרילה
• עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב
• עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב
• האמנה הפלסטינית ומשמעותה
• חזון לא פנטזיה
• הכרעות גורליות
• מלחמה ואסטרטגיה

ב־1992 הוענק לו פרס ישראל.